כתב: יובל הירשהורן
בשנים האחרונות, נראה שאחת ממילות הקסם בציבוריות הישראלית, כזו שמיד מושכת אליה עניין ומעוררת את היצרים, היא "קנאביס". מהתרבות הפופולארית, דרך סדר היום הפוליטי והתקשורתי, עבור במשרדי הממשלה השונים וכלה בדו"חות הרווח של חברות מסחריות ובמעבדות של מכוני מחקר ואוניברסיטאות – הקנאביס הפך בשנים האחרונות מחומר מוקצה ופסול לשימוש לאחד מהחומרים הלוהטים בחיינו.
אחד המישורים שבהם הצמח הירוק זוכה לזינוק מיוחד בתשומת הלב הוא התחום המדעי-רפואי, וישראל היא אחת מהמדינות המובילות של המגמה הזו. כך למשל, רפורמת הקנאביס שהעביר השנה משרד הבריאות נועדה בראש ובראשונה להקל את הצריכה של קנאביס רפואי על ידי מטופלים הזכאים לכך ולפתוח את השוק.
"אני חושבת שאנחנו נמצאים בתהליך הדרגתי וחלוצי של מדיקליזציה של קנאביס", אומרת פרופסור חננית קולטאי, חוקרת בכירה במכון למדעי הצמח במינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) של משרד החקלאות ומרצה (בהתנדבות) בפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת בר-אילן. "אין עוד מדינה שעושה את התהליך הזה ברמה שישראל מובילה בו. כצופה מן הצד, ברור גם לי שכמו בכל תהליך, יש קשיים, עליות וירידות", היא אומרת בהתייחס לחבלי הלידה הקשים שמלווים את הרפורמה בימים אלו, על רקע סיפורים שונים מצד מטופלים שנותרים ללא אספקה של החומר דווקא בעקבות הרפורמה. "אבל בסופו של דבר, התהליך מכוון לטובת החולים. מצדנו, אני מקווה שגם המדע שאנחנו עושים והתוצרים שלו יעזרו ככל האפשר לשיפור מצב החולים".
אל התקווה הזו שמביעה קולטאי ראוי שיצטרף כל אחד. המחקר שהיא מובילה צפוי להוציא אל השוק תרופות מבוססות קנאביס, שיכולות לטפל ואף לרפא מחלות שונות – הבדל עצום מהשימוש הרווח כיום בקנאביס רפואי, שמתמקד בהקלה על סימפטומים.
לאורך הקריירה שלה כחוקרת התמקדה קולטאי בעיקר בהורמונים צמחיים, תחום שבו עשתה חיל עם תגליות חשובות, הכרה בינלאומית ועשרות פרסומים בכתבי עת מדעיים מובילים. בכל זאת, למרות ההצלחה, היא הרגישה שמשהו חסר לה. "למרות כל האימפקט שהיה לי במדע, היה חסר לי לראות תוצרים של ממש שנובעים מהמחקר שלי ויוכלו להביא תועלת, בעיקר בתחום הרפואי. לכן הפניתי את המעבדה שלי לכיוון העיסוק בצמחי מרפא", היא מספרת. סוג המחלות הראשון שהיא ניסתה למצוא להן מזור באמצעות צמחי המרפא הוא מחלות המעי הדלקתיות, למשל קרוהן וקוליטיס. "ידעתי שבתחום הזה החולים סובלים מאוד לאורך כל חייהם, ושאין היום פתרונות טובים מספיק", היא מסבירה.
הגל הירוק
התנופה המשמעותית ביותר במחקר הגיעה לפני כחמש שנים. "הפירות הראשונים שאנחנו עומדים לראות הם מהמחקר שלנו על הקנאביס. זמן לא רב לאחר שהתחלתי להתעמק בצמחי מרפא, התחיל העניין הציבורי והמדעי בקנאביס. הפניתי חלק מהמאמצים שלי לכיוון הזה והשוויתי את הקנאביס לצמחים אחרים. מה שראיתי במעבדה שכנע אותי שזה הצמח שצריך לעבוד עליו – באופן אובייקטיבי לחלוטין, ראיתי רמות של פעילות אנטי דלקתית שלא ראיתי עדיין בצמחים אחרים".
דווקא בישראל מחקר הקנאביס הוא ותיק ואפילו חלוצי. פרופסור רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית היה הראשון שזיהה, כבר בשנות ה-60, את החומרים העיקריים בקנאביס – הקנבינואידים – בהם ה-THC וה-CBD המפורסמים. כמי שעדה לתהליכים הללו מקרוב, לפרופסור קולטאי יש בכל זאת דעה בנוגע לתמורה שחלה בעניין הציבורי, הפוליטי והכלכלי בתחום הקנאביס לאחרונה.
"כידוע, הצמח הזה היה אסור במגע עד לאחרונה, ועד היום למעשה הוא אסור במגע במדינות רבות בעולם. הטרנד הזה התחיל בארצות הברית בשנות ה-20 של המאה שעברה ושינה את הסטטוס החברתי של הצמח, וכמובן שגם במחקר. אני לא יודעת למה, אבל נראה שכעת הבשילה דווקא ההכרה בסגולות הרפואיות שלו, ואני חושבת שזה מה שהניע את העניין המתעורר בו".
באופן כללי, הדברים מתחברים לעובדה שהקשר בין האדם לצמח, ובמקרה הזה לקנאביס, הוא לא חד כיווני, ולא רק אנשים הם אלו שמושפעים מצמחים. "האינטראקציה בין האדם ובין סביבתו היא חלק מתהליך של קו-אבולוציה בין האדם ובין הצמחים שאותם הוא אוכל, מעשן או צורך בדרך אחרת. לאורך השנים האדם למד להשתמש בצמח – גם מבחינה התנהגותית, וזוהי החקלאות, וגם מבחינה ביולוגית, הגוף שלנו למד להתמודד לאורך התהליך הזה עם חומרים מהצומח. קנאביס הוא צמח שכמעט "משועבד" לייצור חומרים – כ-20% מהמשקל היבש שלו הם חומרים שהוא מייצר", נתון חריג מאוד ביחס למרבית הצמחים האחרים, היא מסבירה. "לדעתי, אחרי אלפי שנים של אינטראקציה בין האדם לקנאביס, שבהן האדם טיפח אותו לכיוון הזה, של חומרים פסיכואקטיביים או חומרים שיש להם ריח טוב, הקנאביס הגיע אל המבנה הגנטי שלו כיום".
בישול מולקולרי
מטרת המחקר שמנהלת קולטאי במעבדתה הוא לאפיין גנטית את הזנים השונים של הקנאביס, ולבודד כך את הזנים שבהם מצוי פוטנציאל ליישום בעולמות הרפואה. כאמור, מדובר בכיוון שונה באופן מהותי מהשימוש הקיים כיום בקנאביס רפואי, שמתמקד בהקלה על סימפטומים ולא בטיפול במחלות. אך גם בעולמות הטיפול המחקר של קולטאי הוא חלוצי למדי. "החידוש של הפעילות שלנו הוא בהסתכלות על הקנאביס מבחינה מולקולרית. מבחינתנו, הזנים השונים של הקנאביס הם אסופה של מולקולות, שלחלקן יש אפקטים מוגדרים על הגוף. השאלה שלנו היא – מהם ההרכבים של החומרים בקנאביס שיכולים לפעול באופן אופטימלי כנגד אינדיקציות רפואיות שונות".
שתי הנחות משמעותיות עומדות מאחורי כיוון מחקר שכזה. הראשונה – הטיפול הרפואי באמצעות קנאביס כיום הוא לא מספק. "יש לכך מספר סיבות", מפרטת קולטאי. ראשית "הטיפול היום מוגדר לפי זנים, שחלקם אפילו לא מוגדרים בוטנית. זהו מצב שונה ממה שמקובל בדרך כלל בצמחים. עגבניות שרי, נניח, הן זן מוגדר ואחיד מאוד מבחינת הרקע הגנטי שלו, והוא מובחן מזני עגבניות אחרים. בקנאביס זה לא המצב – הוא לא עבר חקלאות מוסדרת והוא לא עבר טיפוח, ולכן הרקע הגנטי שלו מאוד מורכב. כל זרע כמעט שונה מקודמו, אפילו אם שניהם מאותו זן. זה קריטי כשמדברים על חומר גלם לתרופות, שצריכות להגיע למטופלים", היא מחדדת.
"הנחת מחקר נוספת שלנו, שהולכת ומתאמתת, היא שהרכבים שונים של החומרים של הצמח אופטימליים לטיפול באינדיקציות רפואיות שונות. יש הרכב אופטימלי לטיפול בדלקות מעי ויש הרכב אופטימלי לטיפול ב-PTSD (הפרעה פוסט-טראומטית; י.ה.). יש היום מאות חומרים ידועים בקנאביס, והשוק מדבר בעיקר על THC ו-CBD. זה טוב, אבל יש עוד הרבה חומרים אחרים שצריך לבדוק מה הם עושים. מרגע שנדע, נוכל לסמן את המטרות שעליהן החומרים הללו יכולים להשפיע, את המסלולים שלהם ואת האופן שבו ניתן לשלב אותם בתוך הרפואה הקונבנציונלית", היא מסבירה.
"לדוגמה, באחד מהמחקרים שלנו מצאנו שבסרטן המעי, בעזרת הרכב מסוים של חומרים מקנאביס, אנחנו יכולים לשנות ביטוי של גנים במסלולים גנטיים שנותנים עמידות לכימותרפיה. הפוטנציאל כאן הוא רב – למשל, בפוטנציה אולי אפשר לתת טיפול בקנאביס לצד כימותרפיה, כדי להנגיש אותה יותר".
הגביע הקדוש
ואכן, כמו רוב המחקר הרפואי כיום, כל השבילים מובילים בסופו של דבר אל הטיפול בסרטן, והמעבדה של קולטאי מתמודדת בהקשר זה עם שאלת השאלות בתחום חקר הקנאביס הרפואי: האם קנאביס יכול לרפא סרטן? "זו שאלה מאוד מסעירה וחשובה – זה הגביע הקדוש של האנושות להילחם במחלה הנוראית הזו", היא אומרת.
"אנחנו בוחנים הרכבים שונים של קנאביס כנגד סוגי סרטן שונים, יחד עם רופאים בבתי החולים", היא מספרת, ומיד מחדדת שעדיין לא ניתן לקבוע שקנאביס יכול להילחם בסרטן, כי עוד לא מתבצעים בתחום ניסויים קליניים. אבל המחקר אכן מציג היום התקדמות מרשימה. "אנחנו מוצאים הרכבים של קנאביס שיכולים להרוג תאים סרטניים. יש לנו שני פרויקטים מרתקים, עם בתי החולים מאיר ובילינסון, שבהם אנחנו עובדים על סרטן המעי ועל לימפומה עורית, CTCL".
המחקר נמצא בימים אלה בשלבי הסיום של ניסויי המעבדה ובתהליכי פיתוח מואצים של תרופות מבוססות קנאביס עם שתי חברות מסחריות, PlantEXT (למעי הדלקתי) ו-MedC Biopharma (ל-CTCL). שיתוף הפעולה של קולטאי עם שתי החברות נעשה בשנים האחרונות במסגרת הסכם שנחתם מול קידום – הארגון לקידום וליישום מחקר ופיתוח בחקלאות של מכון וולקני.
"על אף שאני עוקבת כל הזמן אחרי הספרות המדעית", מספרת קולטאי, "כחוקרת, אני לא רוצה להיות מוטה לכיוון כזה או אחר. החלטתי לנקוט בגישה שבה לא נבדוק דווקא את ה-THC וה-CBD, אלא את כל החומרים בקנאביס. ברישיון מיוחד של משרד הבריאות אנחנו מגדלים קנאביס במעבדה, מה שנותן לנו גישה אל כלל החומרים האצורים בו. יתרה מזאת, פיתחנו מערכות של מבחנים ביולוגיים שמאפשרות לנו לסרוק הרבה מאוד הרכבים שונים ביעילות".
הקנאביס הוא לא הצמח היחיד שקולטאי וצוותה מתמקדים בו. "צמח נוסף שאנחנו עובדים עליו הוא מקור החסידה המדברי – צמח שבדואים משתמשים בו לטיפול בכאבי בטן. הוא היה מהראשונים שהתמקדנו בהם, עוד כחלק מהעניין שלנו במחלות המעי הדלקתיות. במחקר הזה זיהינו כבר את החומרים ואנחנו מקווים שהוא ילך לפיתוח בקרוב".
בלי כסף אין מחקר
"העניין הציבורי והעסקי בתחום ללא ספק מקדם את המחקר, ובמספר היבטים", מסבירה קולטאי. "ההיבט הראשון הוא הרגולטורי, וזה הנושא שדווקא נותן למדינת ישראל היום מובילות בענף. משרד הבריאות מכיר בצמח, מכיר בחשיבות שלו ומכיר בחשיבות המחקר, ונותן לנו אישור לעבוד על הצמח. ייתכן אפילו שהמדיניות הציבורית וההכרה בצורך של החולים היא המנוע של ההתפתחות במחקר – בזכות האישורים וההכרה, המחקר פרץ קדימה, ועכשיו הוא יכול להתחיל להשפיע בחזרה על המדיניות והרגולציה".
אבל זו רק זירה אחת. המחקר הרפואי בקנאביס זוכה לעדנה גם על רקע גל החקיקה המתירני כלפי הצמח ברחבי העולם, שכלל גם לגליזציה מלאה שלו בכמה מהמדינות המפותחות והמתקדמות ביותר. והלגליזציה – היא פתחה את השוק לחברות מסחריות. "ללא כסף אין מחקר. דרך 'קידום', היחידה העסקית של מכון וולקני, אני יכולה לגייס כסף למחקר שלי, ובלעדיו לא היה מחקר. מקצת המימון שלנו מגיע מהמדען הראשי של משרד החקלאות, אבל רובו המכריע בא מהמגזר הפרטי, מתוך ראייה ברורה שהמחקר שלי צריך להוציא מוצרים רפואיים מבוססי קנאביס לשוק".
האם צומחת לכם תחרות משמעותית מצד חוקרים שבאים ממדינות שהרגולציה בהן לקנאביס מתירנית לא רק בתחום הרפואי, אלא בכלל?
"בוא ניקח את ארצות הברית למשל – שם יש דיכוטומיה ביחס לקנאביס. ברמה הפדרלית, הוא לא חוקי ונמצא ברשימת החומרים המסוכנים ביותר, שאין להם ערך רפואי. לעומת זאת, ברמת המדינות, יש לגליזציה מלאה במקומות מסוימים. זה יוצר מצב אבסורדי, שבו חוקרים ומדענים באוניברסיטאות ובמכוני המחקר לא יכולים לעבוד על הצמח, ומאידך אותם אנשים, כמו כל אזרח אחר, יכולים להיכנס לחנות הקרובה אליהם ולקנות קנאביס. לפני חצי שנה הייתי בקליפורניה, ומדענים שרצו לקיים שיתופי פעולה מחקריים לא יכלו לעשות זאת. במידה מסוימת זה מקל עלינו במישור של תחרות. בקנדה מתחיל להתעורר מחקר, ויש מספר מעבדות טובות גם באירופה ובאוסטרליה, אבל גם שם קשה להשיג אישורים לעבוד על קנאביס".
והעמל צפוי בהחלט לשאת פירות בקרוב. "אחת מהחברות שאנחנו עובדים מולה צפויה להוציא לשוק בקרוב מוצר צמחי שמכיל את ההרכבים האופטימליים שמצאנו, וחברה אחרת עושה בהם שימוש יותר ארוך טווח. הדור הראשון, שישמש לטיפול בחולי מעי דלקתי, ייצא לשוק, בתקווה גדולה, כבר בחודשים הקרובים, והדור השני ייצא בקרוב לניסויים קליניים".