אלכס חזנוב

עד השנה היה אלכס חזנוב אדם אלמוני. אמנם אלוף העולם, אבל בטיפוס. העונה הראשונה של "נינג'ה ישראל" – שבה הגיע למקום השני – הפכה אותו לממי לאומי, מתחרה שרירי בפנתאון הריאליטי, והפכה את הספורט האזוטרי שבו הוא מתחרה למשאת נפשם של ילדי ונערי ישראל.

הוריו של חזנוב עודדו אותו לעסוק בספורט מגיל צעיר, וכבר בגיל חמש נרשם לחוג טניס. הספורט הלבן לא משך. לעומת זאת, הוא מצא עצמו מהופנט לקיר טיפוס שנפתח בצמוד למתחם הטניס שבו התאמן בחיפה. "הרגשתי שייך", הוא אומר. "גם הלך לי טוב בהתחלה, ישר שלחו אותי לאליפות ישראל, שבה סיימתי במקום הרביעי. עד גיל 17 לא ניצחתי באף תחרות, אבל מאוד נהניתי מהטיפוס".

חזנוב מחלק את התפתחות ענף הטיפוס בארץ לשלוש תקופות: הימים כענף זניח, ההתעוררות בשנים האחרונות, והבאזז הגדול שהגיע בעקבות "נינג'ה ישראל". "ההופעה בפריים טיים הביאה לכך שהיום הקירות מפוצצים. במרכז שבו אני עובד יש רשימת המתנה של 400 ילדים, ומשבע בערב אי אפשר למצוא פיסת קיר פנויה".

במאי האחרון זכה באליפות העולם בטיפוס בולדרינג שהתקיימה בטייוואן. "כל כך התלהבתי, שצעקתי 'אמא, ניצחתי, אני הכי טוב בעולם' – וקיבלתי כרטיס צהוב כעונש", הוא נזכר.

בתור אלוף עולם ולאור העובדה שהיפנים החליטו להכניס לאולימפיאדת טוקיו 2020 את ענף הטיפוס, יש לו מטרה ענקית לכוון אליה – השתתפות באולימפיאדה ואולי אפילו מדליה. עם זאת, הדרך תהיה קשה: רק 20 מטפסים מכל העולם יגיעו לטוקיו, והקרב לא יהיה רק בתחום הטיפוס המוכר לו, בולדרינג, אלא בקרב-רב שהוא שילוב של בולדרינג (טיפוס על קירות נמוכים ללא רתמה), הובלה (טיפוס טכני לגובה) וטיפוס מהיר (מרוץ כנגד השעון). "זה רק מגביר לי את המוטיבציה", הוא אומר.

חזנוב הוא הפנים של הטיפוס, ואם יחזור מיפן עם מדליה אולימפית, הוא ייצור את אותו אפקט שיצרו יעל ארד ואורן סמדג'ה עם הג'ודו בתחילת שנות ה-90, עם יותר מתאמנים – ויותר תקציבים. "הנינג'ה שינה לי את החיים", מסכם חזנוב. "הכי משמח בכל הדבר הזה, הוא שקהל רב נחשף לספורט הזה, ושלי יש חלק בפיתוח הספורט שאני כל כך אוהב".