"המעבר למכוניות אוטונומיות הוא בלתי נמנע. נכון שישנם הרבה אתגרים, גם טכנולוגיים וגם ערכיים, אך מדובר בטכנולוגיה שתאפשר לנו להיות זמינים לדברים אחרים", אומרת אנה גריבנין.
גריבנין היא אחת מאלה שדואגות שהמעבר הזה יתרחש כבר בעתיד הקרוב. יומיים בלבד לאחר שסיימה את לימודי הדוקטורט בפיזיקה במכון ויצמן,החלה גריבנין את עבודתה כחוקרת אלגוריתמים בקורטיקה, אחת החברות הישראליות המסקרנות בתחום הרכב האוטונומי. קורטיקה, שנוסדה ב-2007, מונה כ-80 עובדים וגייסה עד היום, לפי הערכות, קרוב ל-70 מיליון דולר. היא מתמחה בפיתוח בינה מלאכותית שמסייעת לרכבים אוטונומיים להבין את המתרחש על הכבישים.
מחקריה האקדמיים של גריבנין התמקדו במחשוב קוונטי וביכולת לשפר את ביצועיהם. מחשבים קוונטיים יכולים לבצע, תוך שניות ספורות, חישובים מורכבים שלמחשב רגיל (קלאסי) היו לוקחים מיליארדי שנים. זאת כיוון שהוא מבוסס על "ביטים קוונטיים" המסוגלים לאגור כמות הרבה יותר גדולה של מידע. המחקר התמקד בחקר מערכת מוליכים למחצה, העתידה לשמש כביט קוונטי יציב בעתיד.
ניסיונה במחקר מעשי של מערכות קוונטיות והניסיון בכתיבת אלגוריתמים הביאו אותה אל תפקידה הנוכחי בקורטיקה, שם היא עוסקת במערכות קשות ומורכבות להבנה, שאמורות לאפשר לאלגוריתם של קורטיקה לייצר את המציאות סביב הרכב בזמן אמת ובקצב דומה לזה שבו מתקבלות החלטות אצל בני אדם.
את האהבה לפיזיקה היא פיתחה תוך כדי הלימודים לתואר במתמטיקה, שהחלה באוניברסיטת תל אביב במקביל ללימודיה בתיכון. "הייתי משתתפת בתחרויות ואפילו הגעתי לאולימפיאדה לפיזיקה", היא מספרת. "תמיד רציתי לדעת מעבר למה שלומדים בבית הספר. מסקרנת אותי היכולת להבין תופעה ולתאר אותה בכלים פיזיקליים", אומרת גריבנין ומבהירה כי בניגוד לאקדמיה, בעולם הטכנולוגי גם ניתן לראות תוצאות במהירות יחסית. "תעשייה צריכה בסוף התהליך לייצר מוצר, ולכן התהליכים שם מהירים יותר. אני נהנית מאוד מהקצב הזה", היא מסכמת. "תמיד רציתי להשפיע על העתיד ועל האנושות".