בקיץ האחרון הפך יובל זוסמן לאלוף אירופה. זה קרה כשזכה עם נבחרת העתודה של ישראל בכדורסל באליפות היבשת, בפעם הראשונה בהיסטוריה. זוסמן גם זכה בתואר ה-MVP של האליפות ונכנס לחמישיית הטורניר. "מכיתה ט' עד עכשיו לא היה לי קיץ אחד פנוי", הוא מספר. "אמרתי לעצמי שגם השנה הוא לא הולך להיות מבוזבז, שאני רוצה לעשות הפעם משהו מיוחד. הרבה זמן לא התרגשתי ככה".
ההתרגשות הזו לא באה בקלות. זוסמן, כמו כל ספורטאי, מקדיש את חייו לאימונים. הוא לא מעשן, כמעט לא שותה אלכוהול ושומר על תזונה קפדנית. "כל החיים שלי סובבים סביב זה כרגע", הוא מסביר.
בכדורסל הוא מגיל שש (עם כמה אפיזודות בענפי ספורט אחרים לאורך הדרך). הוא עבר כשחקן נוער בכמה מועדונים עד שהגיע לפני שנתיים לקבוצה הבוגרת של מכבי תל אביב. "אני שמח במצב שבו אני נמצא, זה היה חלום שלי מאז שהייתי ילד קטן. השאיפה זה קודם כל להיות שחקן מוביל, להנהיג את מכבי ולהחזיר אותה לשנים המדהימות שהיו לפני עשור וחצי", הוא אומר.
ומה הלאה? "ה-NBA עוד רחוק מדי. אני רוצה להיות השחקן הכי טוב שאני יכול להיות עבור מכבי, ואני מאמין שאם אמשיך לעבוד מספיק קשה, החלומות האלה יתגשמו".
בשנתיים האחרונות זוסמן משחק עם המספר 50, תזכורת לכך שנולד בשנת היובל למדינה. "לאחרונה יותר ויותר אנשים קוראים לי יוֹבֵל ולא יוּבָל, כנראה שקצת מתחילים להכיר אותי. כשהייתי קטן תמיד רציתי להיות מספר 8 בגלל אנתוני פארקר, אבל זה השחקן שעושה את המספר, ולא המספר עושה את השחקן. אולי יום אחד ילדים ירצו ללבוש 50 כמוני".