רנא אבו פריחה

במשך שבע שנים הסתובבה רנא אבו פריחה עם מצלמה פועלת בביתה. היא צילמה 24/7, תיעדה כל רגע, כל שיחה. הצורך בתיעוד הגיע בעקבות מחלתה של אימה וההבנה כי זאת ההזדמנות להתמודד עם מאפייני הזהות המורכבת שלה – כך נולד הסרט הדוקומנטרי עטור השבחים והפרסים – "אחרייך".

אבו פריחה נולדה למשפחה בדואית בתל שבע, אך כשהיתה קטנה, קיבלו הוריה החלטה שתשנה את העתיד שלה ושל אחיה – לעבור ליישוב הסמוך, עומר, ולהפוך לאחת משתי משפחות הבדואיות הראשונות שמתגוררות בו (כיום חיות ביישוב יותר מ-10 משפחות בדואיות). "אחרייך" עוקב אחר הקשיים האישיים, החברתיים וההלכתיים, שהתעוררו עם בקשתה של האם, רודיינא, להיקבר ביישוב שבו חייה במשך 20 שנה.

אבו פריחה, שגדלה כאמור בעומר, זנחה עם הזמן את התרבות הערבית שממנה הגיעה. "אם מסתכלים על זה מרחוק, זה נראה כמו ניסוי חברתי", היא אומרת. "מה קורה כשמכניסים ילדים מקבוצה שהיא לא חלק מההגמוניה, אבל מגדלים אותם כמו חלק מההגמוניה".

תוצאת הניסוי הביאה את אבו פריחה ללמוד אמנויות המסך וצילום דוקומנטרי בבצלאל. אבל אז החליטה שהגיע הזמן לבחון את שורשיה. "זה הפך להיות כלי בשביל להתעמת עם הזהויות ועם הבחירה של ההורים שלי, שהיתה בשם ההשכלה, אבל כללה גם מחיר נפשי", היא מספרת.

הסרט "אחרייך" יצא שלוש שנים אחרי מותה של האם. הבכורה היתה בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בירושלים ב-2017, שם זכה בפרס ואן ליר לבימוי. משם התגלגל לסינמטקים ברחבי הארץ והגיע גם לפריפריה – לחברה הערבית והבדואית, ועורר הדים ושיח ציבורי נרחב. הסרט זכה בהמשך בשורה של פרסים, ביניהם פרס הבימוי לסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל היהודי בברלין, פרס שולמית אלוני לזכויות אדם, והיה מועד לפרס אופיר בקטגורית הסרט התיעודי הטוב ביותר.

"אני מאמינה בעולם הדוקומנטרי, גם ברמת האתגר הקולנועי שהוא מייצר וגם ברמה החברתית – יש סיפורים שחייבים להישמע", אומרת אבו פריחה, שבכוונתה להמשיך ליצור קולנוע ולספר את הסיפורים הקשורים לחברה הבדואית והערבית.

רנא חיה היום בתל אביב. בין חמשת אחיה נמנית יסמין אבו פריחה, רופאה ויזמית חברתית, שנבחרה לרשימת Under30 של פורבס ב-2018.