"כיום ישנו צוואר בקבוק משמעותי בעולמות ההדמיה הרפואית, משום שכמות הסריקות עולה וכמות הרופאים נותרת קבועה יחסית. במצב כזה הפיענוח של ההדמיות בזמן הופך ליותר ויותר קשה". כך מסביר אלעד וולך (30), מנכ"ל חברת Aidoc, את ההיגיון שעומד מאחורי הפיתוח של החברה – אלגוריתם שיודע לזהות חריגות בתוצאות בדיקות דימות ולהפנות אליהן את הרדיולוגים, ששוקעים תחת העומס הרב. בעזרת בינה מלאכותית, החברה "לימדה" את האלגוריתם שלה לזהות חריגות בסריקות CT באמצעות הצגת עיבוד וניתוח של כרבע מיליון הדמיות בשנתיים האחרונות. "המערכת שלנו מתמקדת קודם כל בחריגות הכי קריטיות, כמו שבץ או שבר, שבהן כל דקה שבה לא מסתכלים על הסריקה היא מסוכנת", מבהיר וולך.
וולך ושני שותפיו, סמנכ"ל הפיתוח גיא ריינר (29) וסמנכ"ל הטכנולוגיות מיכאל ברגינסקי (30), הכירו במהלך שירותם הצבאי, כשהוכשרו יחד בתוכנית תלפיות היוקרתית, שמטרתה לפתח שכבה של מנהיגות טכנולוגית בתוך הצבא. ההכשרה שלהם כוללת לימודים של שלוש שנים לתואר ראשון במדעים מדויקים באוניברסיטה העברית (לוולך תואר בפיזיקה, לברגינסקי במחשבים ולריינר במתמטיקה), לצד למידה מעמיקה של צה"ל ויחידותיו השונות, שמטרתה, כפי שמסביר ריינר, היא לפתח אצל הבוגרים את היכולת להביא אל היחידות שאליהן הם ישובצו חדשנות של עשייה טכנולוגית. כך למשל, וולך הקים תחום של בינה מלאכותית ביחידת אופ"ק של חיל האוויר; ריינר שירת ביחידת 8200 ועסק במחקר ובמימוש של מחשוב-על באמצעות אלגוריתמים מתמטיים; וברגינסקי ניהל מדור של מחקר ופיתוח. בחלוף מספר שנים וולך וריינר פיקדו בעצמם על מחזור של התוכנית, וכיום, כאנשי מילואים, ברגינסקי וריינר משרתים בה כחברים בצוות שממיין את המועמדים לשירות.ה
הנבירה בעומקו של נושא בטרם ניתן להביא אליו חדשנות היא ערך מקצועי שהשלושה אימצו גם ערב הקמתה של Aidoc. "ידענו שיש לנו משיכה אל העולם הרפואי", מספר וולך, "וכדי להבין היכן יכולה להיות לנו התרומה המשמעותית ביותר, עברנו תחום-תחום בעולמות הרפואה וצללנו בהם לעומק". התואר השני בעיבוד תמונה רפואית מהאוניברסיטה העברית שיש לברגינסקי, שבעצמו מגיע ממשפחה של רופאים, סיפק להם נקודת פתיחה טובה. עתודות ידע נוספות בתחום הרפואה הגיעו בעיקר בזכות שותפים קלינאים שחברו אליהם לאורך הדרך, ובזכות החבירה לבית החולים שיבא תל השומר, שהיה אתר הפעילות הראשון של החברה וכיום הוא עדיין אחד מאתריה הגדולים ביותר. "זה לא מספיק שיש לך יכולת לייצר כלים חדשניים", אומר ברגינסקי, "צריך גם אנשים שירצו להשתמש בהם, כשהם עדיין חדשים. בארץ רבים שמחים לעשות זאת".
המערכת של Aidoc לא מתיימרת להחליף את הרדיולוג. "רדיולוגים מאוד טובים במה שהם עושים; לא סתם מכשירים אותם במשך יותר מ-10 שנים. אנחנו לא חושבים שכיום טכנולוגיה יכולה, או צריכה, להחליף אותם, אבל אנחנו כן חושבים שהיא יכולה להגביר את היכולות שלהם", מסביר ברגינסקי.
החיבוק שהטכנולוגיה של החברה זוכה לו מצד הקהילה הרפואית, מעיד כנראה על כך שזו בחירה אסטרטגית נבונה. לאחר כשנתיים בלבד של פעילות עוברים כיום תחת מוצרי החברה נתונים של מעל מיליון מטופלים בשנה. "רדיולוגים לא מפחדים מהמוצר, אלא מעוניינים בו", מסביר וולך. לפי נתוני החברה, מחשביה ניתחו עד היום כבר למעלה מ-350 אלף הדמיות, והטכנולוגיה זיהתה כ-173 אלף חריגות. מעבר לחיסכון האדיר בשעות עבודה של רדיולוגים (כ-66 אלף שעות) שזה אִפשר, מדובר גם בחיי אדם: "אנחנו מקבלים כל שנה כמה עשרות פניות מרופאים שמספרים, שאילולא התרעת המערכת בזמן, מצבו של המטופל שלהם היה חמור", מספר ברגינסקי.כולם חברים
באוגוסט האחרון קיבלה החברה אישור FDA לאלגוריתם לזיהוי דימום תוך גולגלתי מבדיקות סי.טי ראש, ובמהלך השנה הקרובה היא מתכננת להרחיב את הכיסוי שלה לסריקות CT של כל גוף האדם, ובהמשך גם לסריקות MRI. המערכת פעילה ביותר מ-50 בתי חולים ברחבי העולם, כשהמודל העסקי מתמקד במכירה ישירה של המוצר למחלקות הרדיולוגיה.
המשקיעים שמאחוריה, הקרנות TLV Partners, Magma Ventures ו-e.merge, הובילו עד כה שני סבבי גיוס שהניבו כ-13 מיליון דולר. במשרדי החברה, שממוקמים בתל אביב, בניו יורק ובבלגיה, היא מעסיקה כבר למעלה מ-50 עובדים. רבים מתוכם, כך מספר וולך, הם בעצמם צעירים מוכשרים בני פחות משלושים, שעובדים עם השלושה עוד מימי השירות הצבאי. "כל האנשים שמאחורינו הם הדלק שמניע את החברה, ואני רואה אותנו רק כנציגים של החבורה המוכשרת הזו", הוא מסכם.