ד"ר מירא שלח עבוד

לפני שנה רשמה ד"ר מירא שלח עבוד הישג מרשים, אם כי מפתיע למדי – היא הפכה לאישה הראשונה מהמגזר הערבי שמחזיקה בתואר דוקטור במדעי המחשב בישראל.

במובן מסוים זה היה צפוי. את הדרך האקדמית החלה שלח בעודה בכיתה י' בבית ספר התיכון בשפרעם, במסגרת תוכנית אתגר, שמשלבת את לימודי התיכון עם תואר ראשון במדעי המחשב. שלח עמדה באתגר, סיימה את התיכון עם ממוצע בגרות, שהיה בין חמשת הגבוהים בישראל באותה שנה, ואת התואר בהצטיינות.

משם עברה לתואר שני ולמסלול הישיר לדוקטורט בטכניון בהנחייתו של פרופ' גיל ברקת, שאותו סיימה בגיל 25. "המחקר שלי עוסק בשאלה כמה צורות ניתן לבנות עם מספר כלשהו של ריבועים, הידועים בשם פוליאומינו", היא מתאמצת לתאר עבור ההדיוטות שבינינו. "לדוגמה, בעזרת ארבע אבנים ניתן לבנות את כל 19 הצורות שבטטריס וזהו, לא ניתן לבנות עוד צורות, אבל מה שקורה כאשר בוחנים מקרה תלת ממדי של 100 קוביות – שאיתם ניתן ליצור מספר עצום של צורות, שגם גדל פי שמונה עם כל הוספה של ריבוע".  

הבעיה הזאת קיימת כבר למעלה מ-100 שנה בעולם המתמטיקה, אבל שלח ניסתה לפתור אותה באמצעות תוכנות שפיתחה ושהצליחו להוכיח באופן אוטומטי משפטים מתמטיים. "התוכנות הוכיחו משפטים חשובים הקשורים למחקר של ספירת הצורות", מספרת שלח, אך מבהירה כי בעיית הריבועים טרם נפתרה. לדבריה, אנחנו עדיין רחוקים משם, אך פתרון יאפשר פיתוח מודלים מתמטיים המתארים מצבים פיזיקליים מורכבים, כמו פעפוע של חומר מתוך חומר (למשל מים מתוך האדמה) או שבירת המודל התלת ממדי של חלבונים. 

מאז תחילת לימודיה זכתה שלח ביותר מ-10 פרסי הצטיינות והשנה נבחרה לאחת מ-200 החוקרים הצעירים המבטיחים בעולם בכנס של Heidelberg Laureates Forum, המפגיש את הדור הצעיר של המדענים עם זוכי הפרסים היוקרתיים ביותר במתמטיקה ובמדעי המחשב (פרס טיורינג ומדליית פילדס).

כיום שלח עבוד מתגוררת עם בעלה בסיליקון ואלי ועובדת על פוסט-דוקטורט במעבדת הגרפיקה הממוחשבת באוניברסיטת סטנפורד. "זוהי הזדמנות ללמוד מהאנשים המובילים בעולם על תחומים שמעניינים אותי, כמו גרפיקה ממוחשבת, ממשק אדם-מכונה ולמידה עמוקה", היא אומרת. "אני מנסה להרחיב עכשיו את המחקר שלי לתחומים יותר פרקטיים, בעלי השפעה יותר ישירה על העולם. אני חדורת מוטיבציה להמשיך קדימה ואופטימית שבקרוב עוד הרבה נשים יצליחו לשנות את הנורמות הקיימות".