מיכל רויזמן

"אני לא יודעת למה יצא לנמלה שם של החיה הכי חרוצה – זו לגמרי הדבורה", מכריזה מיכל רויזמן, 28, מייסדת-שותפה ומנהלת המוצר בחברת BeeHero. "הדבורים פשוט מדהימות, הן כל כך חרוצות ואלטרואיסטיות. הן מעבידות את עצמן למוות. גם אני עובדת קשה, רוב שעות היום – אבל אני יודעת מתי לעצור".

כבר שנה וחצי שרויזמן חיה עמוק בתוך עולם הדבורים, עד כדי כך שאפשר להעניק לה את התואר הלא רשמי "מעצימת דבורים". החברה שהקימה עם שני שותפים, עומר דוידי ואיתי כנות, מתמודדת עם אחת מהבעיות הקשות של המאה ה-21: "התמוטטות המושבה" – היעלמות כמויות אדירות של דבורים מן העולם, אסון סביבתי שמשפיע על כל המערכת האקולוגית. "קוראים לזה היעלמות, אבל הדבורים פשוט מתות", אומרת רויזמן. "זה יכול להגיע ל-50% מהכוורות מדי שנה, כמויות עצומות של עשרות אלפי דבורים בכוורת. זה קורה בגלל מקבץ של בעיות שקשורות לעולם המודרני: ריסוסים, טפילים, זיהום אוויר וגידולים חד זניים, שהם מדבר חקלאי לדבורים".

רויזמן ושותפיה יצרו מוצר שעוזר לשפר את תפוקת הכוורות, מה שיתרום לא רק לייצור הדבש – אלא גם לתפקודן של דבורים כמאביקות, ויאפשר את המשך שגשוגו של הטבע. איך הם עושים את זה? "המוצר של BeeHero מורכב מסנסורים שמוכנסים לתוך הכוורת ומנטרים אותה 24/7, אנחנו משיגים מידע על הכוורת, והוא עולה לענן, שם מנתחים אותו עם אלגוריתם ונותנים למגדל הדבורים תובנות לגבי מה שקורה בכוורת שלו, מבחינת טמפרטורה, לחות, סאונד, אור ועוד. כך מגדל הדבורים מבין מה קורה בכל אחת ואחת מהכוורות שלו ויכול להביא אותן למצב הכי טוב שהוא יכול להיות בו. אנחנו אומרים למגדל הדבורים – 'יש לך מחלה בכוורת' או 'המלכה שלך מתה' – 80% ממה שנגיד לו, הוא כבר יידע לפתור בעצמו", מסבירה מיכל. 

החברה הושקה בימים אלה בקליפורניה, בירת הדבורים העולמית, אצל מגדלי דבורים שהם 5% מהשוק האמריקאי. "חזרתי עכשיו מחודש בפלורידה, שם עבדתי עם החוות, הרכבתי להן את המכשור שלנו. כרגע יש 20 אלף כוורות בארצות הברית שמנוטרות על ידינו. אני אמנם מנהלת המוצר, אבל הרבה מהעבודה שלי מתבצעת בשטח, עם הכפפות, עם הכוורות".

זה עוקץ?

"לא, עוד לא נעקצתי, הדבורים כנראה יודעות שאני לטובתן".

מיכל, ילידת חדרה, לא מגיעה מתחום הדבוראות, החקלאות או הזואולוגיה – היא מגיעה מיזמות טכנולוגית. במרכז הבינתחומי בהרצליה למדה לתואר ראשון בתקשורת אינטראקטיבית, שם נגעה בניהול מוצר, חוויית משתמש והאובססיה האישית שלה – רובוטים. "בזמן הלימודים הבנתי כמה רובוטים מעניינים אותי, ורציתי להיכנס לעולם שלהם, אפילו לעשות בזה דוקטורט. השתתפתי ב'מעבדה לחדשנות' של הבינתחומי, שם חקרתי אינטראקציית אדם-רובוט, ערכתי ניסוי שבודק איך אנשים מגיבים במשחק עם רובוט שבניתי".

בנית רובוט בלי להיות מתכנתת?

"אני לא מגיעה משם, אבל למדתי את זה – כתבתי קוד, תכננתי את הניסוי מההתחלה ועד הסוף. הרובוט שיחק עם אנשים בקוביות, ובדקנו אם הם ירמו במשחק איתו. פרסמתי על זה מאמר שהתקבל לכנס בניו זילנד, וטסתי להציג אותו שם. מה שעניין אותי היה לגלות האם אנחנו יכולים ליצור טכנולוגיה שמעצימה אנשים. כולם עוסקים בשאלות הרגילות, האם רובוטים יחליפו אותנו בסוף, אבל אני הבנתי שטכנולוגיה יכולה להעצים אותנו, אפשר להשתמש בה בדרך נכונה ומוסרית. זה מתקשר למוצר של BeeHero – במקום להחליף את הדבורים או את החקלאים, אנחנו מעניקים להם כלים לשמור את האמנות של הדבורים ולהעצים אותן".

גם לסטארט-אפ שלה הגיעה דרך חממה של הבינתחומי, בתוכנית – IDC Beyond לעידוד יזמות, שם צוותה אל שותפיה,דוידי וכנות, שאביו הוא יו"ר ארגון מגדלי הדבורים בארץ. "איתי סיפר לנו על הבעיה של הדבורים שהוא חי מקרוב", היא מספרת. "חיפשנו רעיון לפרויקט ומהר מאוד הבנו שזה מעניין, יש כאן הזדמנות ליצור טכנולוגיה שלא קיימת. השלב הבא היה לקרוא מחקרים ומאמרים, לצפות בסרטים על הנושא, לבקר במכוורות, לדבר עם מגדלי דבורים – בתום חצי שנה של תחקיר ראינו שיש לנו סטארט-אפ ביד".

היית מאמינה שזה מה שתעשי בחיים? תעצימי דבורים?

"תמיד רציתי לעשות משהו טוב, משהו עם משמעות. לא הייתי חושבת שאתעסק בדבורים, אבל יש בפרויקט הזה הרבה דברים שמתאימים לי. במלאכת ההאבקה שלהן, דבורים אחראיות לשליש מכמות האוכל שאנחנו צורכים, יש למיזם הזה משמעויות גדולות".

BeeHero נמצאים כעת בשיא הצמיחה שלהם: מרכז הפיתוח נמצא בתל אביב, אבל מראש הם כיוונו לשוק האמריקאי, שם נמצאים מעצבי הדעה הגדולים בתחום. יש להם עשרה עובדים קבועים, והם עומדים בפני גיוס משמעותי נוסף של עובדים, אחרי שגייסו סכום צנוע של חצי מיליון דולר בהשקעה הראשונה. "למדתי לעשות פיץ', להסביר את הרעיון לאנשים שאין להם מושג בו. זה מאתגר, כי זה לא מוצר כמו מוניות, שכל אחד מכיר את הבעיה – את יושבת מול אדם שלא מבין מה הוא קשור לדבורים, ומסבירה לו שלא מדובר רק בדבש, אלא בעתיד של כל עולם המזון. זה שוק של 800 מיליארד דולר בשנה".

אחת מפריצות הדרך של BeeHero היתה התגלית שדבורים כל כך נחוצות לאקו-סיסטם, עד שחלק מהלקוחות הפוטנציאלים לא צריכים להיות רק דבוראים – אלא חקלאים אחרים שנסמכים עליהן. "אנחנו עובדים עם מגדלי אבוקדו, שקדים, פירות הדר, כותנה וחמניות", אומרת רויזמן. "הם זקוקים לכוורות איכותיות בשביל האבקת הגידולים שלהם והם שוכרים כמה כוורות כאלה בכל שנה. אנחנו מנטרים להם את הכוורות השכורות, כדי שיגיעו לפעילות אופטימלית – וכבר יש לנו תוצאות של עלייה ב-20% בגידול של כותנה וחמניות, בזכות חיזוק הכוורות. הבנו שהשוק שזקוק לנו הוא עצום – אם דבוראים ימשיכו לסבול ולא יצליחו לקיים את הכוורות שלהם, זה לא ישתלם להם, והם יעשו משהו אחר, וכולנו נהיה בבעיה".

אין תחליפים מלאכותיים להאבקה? אי אפשר פשוט להחליף את הדבורים?

"יש כל מיני ניסיונות, מנסים דברים, כמו האבקה מלאכותית, דבורים מלאכותיות. אבל זה להחליף משהו שהטבע שכלל במשך שנים של אבולוציה, קשה ליצור תהליך כל כך מושלם".

ואת תמשיכי לעשות את זה בעוד חמש שנים מהיום?

"אני מקווה שנשיג את המטרות שלנו ורק נלך ונגדל. ובכל מקרה אשמח להמשיך לעשות דברים טובים".