כניסתה לתפקיד של עו"ד קרן בר־מנחם לוותה ברעש תקשורתי רב, אפילו בסטנדרטים של הפרקליטות. המפכ"ל דאז רוני אלשייך, שנכנס לעימות חזיתי עם קודמה בתפקיד סביב חקירת ניצב רוני ריטמן ובהמשך בשל פרשיית אום אל חיראן, הואשם בהתערבות במינוי של ראש הגוף שאמור לחקור ולבקר את המשטרה.
"אני מומחה בפירוק גופים עוינים", אמר אלשייך, שנחרד מהאפשרות שסגן ראש המחלקה האגרסיבי, עו"ד משה סעדה, ימונה לתפקיד, ופעל לסיכול המינוי. פרקליט המדינה שי ניצן, נטען, ניסה להרגיע את המתיחות בין הגופים, וחיפש מועמד פשרה.
בדרכה לראשות המחלקה גברה בר־מנחם על שני מועמדים עתירי ניסיון וותק מתוך מח"ש, וגם על שתי נשים נוספות שהיו, על פי הערכות במשרד המשפטים, בעלות סיכויים טובים לקבל את המינוי. אך גם אם מינויה הפתיע רבים, צריך לזכור כי ועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה, מצאה אותה לבסוף כמועמדת הטובה ביותר, וכניסתה לתפקיד לוותה בתשבחות רבות של גורמי מקצוע, שהעידו על המקצועיות והאמביציה הגדולה של הפרקליטה הצעירה שנבחרה להיות האישה הראשונה העומדת בראש המחלקה לחקירות שוטרים.
גם הרקורד האישי שלה מרשים: עורכת הדין המוערכת החלה את מסלול ההמראה לפני 23 שנה בפרקליטות מחוז מרכז (פלילי), השתלבה במהירות כפרקליטה במחוז והתקדמה במעלה המסלול הפקידותי הבכיר. בתפקידה האחרון כיהנה כמנהלת מחלקה בפרקליטות מחוז מרכז במסגרתו ניהלה תיקים מורכבים – כמו התיק נגד ארגון הפשיעה של אסי אבוטבול – ושימשה כתובעת במשפטים מתוקשרים, הזכור שבהם הוא תיק שיבוש הליכי המשפט של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.
כגוף האמון על חקירת חשדות לעבירות שביצעו אנשי המשטרה (והשב"כ), נתונה המחלקה ללחצים אדירים. וכמו לכל נושא אחר, גם למח"ש הגיע המאבק סביב חקירות ראש הממשלה ומשפטו. הציוץ האומלל של דובר ראש הממשלה שאיים על ראשת המחלקה כי "בקרוב תחתום אבטלה", הוא דוגמה לכך, וכך גם חשיפת התכתובות הפנימיות בין בכירי הפרקליטות, שהוכיחו כי חרף ההכחשות הנמרצות ידעו הבכירים על תרגיל החקירה שנעשה לעד המדינה חפץ ובחרו שלא לחקור את העניין.
אבל הלחצים הם גם מבפנים, בהדלפות מביכות מתוך הארגון. כך למשל פרסם לאחרונה עיתון "הארץ" חשיפה על התנהלותה של בר־מנחם, שהחליטה בניגוד לדעת הצוות המקצועי שלה על סגירת החקירה נגד ניצבת גילה גזיאל, וזאת כדי להימנע מהצורך לחקור בכירים במשטרה ובהם המפכ"ל לשעבר אלשייך. לכך מצטרפות טענות מתוך מח"ש והפרקליטות, המצביעות על קיפאון כמעט מוחלט בפעילות המחלקה, הימנעות מחקירות בכירים, סגירת תיקים בניגוד להמלצות ועל ירידה חדה במספר כתבי האישום שמגישה מח"ש בשנים האחרונות נגד שוטרים – זוהי השנה השלישית ברציפות שבה המספרים יורדים משמעותית. גם השנה, למשל, נרשמה ירידה נוספת והעלתה תהיות על "יד רכה מדי", בעיקר נוכח התגברות החיכוכים בין המשטרה לאזרחים בשנה רוויה בהפגנות ואכיפת מגבלות מחמירות.
בין העניינים הבוערים הממתינים על שולחנה של ראשת מח"ש, ניצבת הרפורמה החשובה אותה היא מובילה לצד היועץ המשפטי לממשלה. במרכז הרפורמה עומדת המשימה הקריטית ל"אזרוח" מלא של המחלקה עד סוף השנה הנוכחית ולניתוקה הסופי מן המשטרה. לצד זאת אמורה הרפורמה לזרז את הטיפול בתלונות על פשעי שנאה, הומופוביה וגזענות ולתת להם עדיפות מיוחדת, כמו גם לגוון את מצבת כוח האדם של המחלקה, באופן שייצג בצורה הולמת את חלקי האוכלוסייה השונים ויתרום לחיזוק האמון הציבורי במערכת.