67 נשים נרצחו בישראל בידי בני זוגן בין 2019־2017, למעלה ממחציתן ערביות, כך עולה מנתונים שפרסמה לאחרונה המשטרה. אבל בשנים האחרונות, בניגוד לעבר, הנשים מהחברה הערבית לא מוכנות לשתוק נגד האלימות. שתי הנשים הבולטות במאבק הן סמאח סאלימה ונאילה עואד. "היינו בודדות", אומרת סאלימה, "ועכשיו אנחנו מאות שמדברות את השפה".
סאלימה, זוכת פרס רפפורט והאישה הערבייה הראשונה בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית, ייסדה ומנהלת את עמותת "נעם" (נשים ערביות במרכז) לקידום מעמדן של נשים ברמלה, לוד ויפו ולמאבק באלימות נגד נשים.
עואד היא מנכ"לית עמותת נשים נגד אלימות, מהארגונים המובילים והוותיקים בחברה הערבית בתחום קידום מעמד האישה, מאבק וטיפול באלימות נגד נשים ושינוי חברתי. היא פעילה בתחום מאז 1996, בין היתר לקחה חלק בקואליציה של ארגונים ופעילים למאבק בפשע "כבוד המשפחה", ועבדה במרכז סיוע בנצרת שמפעיל את המקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן בחברה הערבית.
שתיהן החלו את דרכן לאחר לימודי תואר בעבודה סוציאלית. "כצעירה פמיניסטית חשבתי על העניין של מעמדנו כנשים פלסטיניות, כמיעוט לאומי מופלה וכחלק מחברה פטריארכלית, זה הניע אותי לפעול", אומרת עואד. "בכל צומת ובכל פרויקט שניסיתי לפתח נתקלתי בנשים שלא יכולות לפתח את הפוטנציאל שלהן בגלל דיכוי והתנגדות מהבית", אומרת סאלימה. "מה ששבר את ליבי היה רצח של נערה שהכרתי בלוד ב־2003. לא יכולתי לסבול את השקט והדממה שבו התקבל הרצח. הבנתי שאי אפשר לדבר על החברה הישראלית בלי לדבר על הדיכוי של הנשים".
לאט לאט הן הצליחו לשבור לבנה אחר לבנה בחומה. התחילו במאבק על שינוי המונח "רצח על כבוד המשפחה", שהיה מקובל בכלי התקשורת והמשיכו הלאה. שינו נהלים במשטרה, פעלו בעניין חקיקה של ייצוג נשים ברשויות המקומיות, זכו להצלחות בבתי משפט ובעיקר הצליחו לרתום עוד נשים לפעול למען השינוי המיוחל.
"הקולות הפונדומנטליסטיים קיימים עד היום ומשרישים את הערכים הקיצוניים המדבקים שלהם", אומרת עואד ומחדדת: "זה נמצא בכל החברות, לא רק בחברה הערבית. אבל אני יכולה לראות את האור. הפמיניסטיות הלכו כברת דרך".
כשהחלה הקורונה, הן ידעו שמצפה להן עבודה רבה. "אנו יודעות שבזמן מלחמות ומצבי חירום דרגת האלימות עולה ומתגברת, על אחת כמה וכמה כשמדובר בסגר ובמגבלות", אומרת עואד.
בשיתוף פעולה עם ארגונים נוספים החלה עואד לעבוד כדי לפתוח חמ"ל "שיתמודד עם הצרכים הבסיסיים של קידום זכויות נשים. אנחנו גם מפעילות קו סיוע ומפתחות אפליקציה לשעת חירום, זאת במקביל לעבודת לובינג מול מקבלי ההחלטות".