המאבק לטובת האוכלוסיות המוחלשות, שכבר שנים הוא בלב העשייה של הפעילות החברתיות האקטיביסטיות כרמן אלמקייס עמוס (41) ועו"ד ספיר סלוצקר עמרן (29), עלה מדרגה בתקופת הקורונה, אז החלשים הוחלשו עוד יותר.
השתיים הקימו את ארגון "שוברות קירות", ארגון פמיניסטי לקידום צדק חברתי וכלכלי, שנועד לסייע למשפחות בעוני שנקלעו לקשיים נוספים בעקבות המשבר. "אנחנו מתמקדות בנושאים שלא תמיד נמצאים באור הזרקורים", מציינת אלמקייס עמוס. "למשל לתת ליווי משפטי בעבירות עוני. כמו לאמא שגנבה מטרנה מהסופר פארם כדי לתת לילד שלה אוכל, או הומלס בן 80 מירושלים שלקח כמה שקלים מקופת צדקה בקניון בעיר".
הארגון מחבר בין מתנדבים לנזקקים, פועל לסייע בהגנה בשכר דירה לאימהות יחדניות שנפגעו מהמשבר, נאבק למען כפל קצבאות ובעיקר פועל על מנת לבנות קהילות ולתת להן את הכלים שבעזרתם יוכלו לצאת למאבק על הזכויות שלהן.
"מה שאותי מנחה זה להיות במקומות שקצת נעדרים מהעין הציבורית ובקהילות שנאבקות ושצריכות דחיפה ותמיכה", אומרת סלוצקר. "קשה לי לראות חוסר צדק", מוסיפה אלמקייס. "בתור אזרחים ובני אדם אסור לנו לשתוק כשקורים דברים כאלה. הרבה פעמים אומרים לנו כל הכבוד על העשייה החברתית – אני אומרת שכולם צריכים להיות כאלה".
אלמקייס וסלוצקר הכירו במאבק על הדיור הציבורי ב־2011. "נפגשנו בשכונות, בפינויים", מספרת אלמקייס. "אני וספיר דומות בכך שאין לנו חוקים. אנחנו זורמות ועושות מה שמתאים ונכון לאותו רגע. להיות ביחד מפרה אותנו מבחינת רעיונות, וגם כשאת יודעת שיש מישהי שדומה לך, שמבינה אותך ואת החוויות של האקטיביזם".
הן מאמינות באקטיביזם שצומח מהשטח, מהאנשים. אלמקייס מתגאה באופן שבו תושבי גבעת עמל יצאו להילחם על הבית שלהם. סלוצקר גאה במאבקים לשחרור יונתן היילו ונשים שהרגו את בני זוגן המתעלל. ושמחה לראות נשים משולי החברה הופכות למובילות ולמשפיעות. "ומהמקום הזה יש חשיבות גדולה בתנועה אזרחית שלא מובלת על ידי גברים אשכנזים שצמחו בצבא או נשות עסקים עשירות, אלא על ידי שתי נשים מזרחיות, לסביות דור ראשון להשכלה גבוהה, שלא גייסו כסף ממשקיעים ועושות עבודה שקשורה לעוני ממקום אחר".