איילת הרפז

בפעם הראשונה נכנסה איילת הרפז למטבח כשהיתה בת 17, וזאת היתה טראומה רצינית: ‘’אני זוכרת שף מתוסכל שפשוט שנא את העבודה שלו, פשוט אמרתי שזה לא הולך לקרות’’, היא נזכרת היום בחיוך.

את אהבתה שלה למטבח גילתה בשירות הצבאי, כשהתחילה – בזמנה הפנוי – להתגנב למטבח לבשל לעצמה. כחיילת משוחררת, אבודה בתל אביב, החליטה להשתתף בקורס קונדיטוריה, “רק כדי לעשות עם עצמי משהו”. נכנסה למטבח – ולא יצאה. ברזומה שלה “רפאל”, “הרברט סמואל” ו”כתית”, ומשם יצאה לכבוש את העולם בפריז, במסעדת 3 כוכבי מישלן בלונדון (The Fat Duck) ובקליפורניה (The French Laundry). “בקליפורניה זה היה טירוף מסוג אחר”, היא אומרת, “היינו קוטפים מהחווה תותים שעדיין היו חמים מהשמש להגשה מיד, זה היה קרוב לשלמות’’.

בין לבין הספיקה ללמוד מדע וטכנולוגיות מזון במלבורן, אוסטרליה, וכיום היא ראש מחלקת קונדיטוריה ב־Lake House באוסטרליה, מתחם ענק שכולל מלון וחווה.

רגע לפני האתגר הבא, מסעדת פיין־דיינינג ביחד עם בעלה באוסטרליה, היא חוזרת לאחור ומסכמת: “הייתי ילדה חסרת פחד, באתי עם רעל בעיניים לעולם הזה, לא שילמו לי ורדפתי אחרי החלום. זה היה כרוך בלכתוב חוזים בצרפתית שבורה, להפשיל שרוולים ולהילחם באויב הכי גדול – הבירוקרטיה”.