שרה גזית הקימה את עמותת “שחף” במטרה לתמוך בחיילים ובחיילות בודדים, ביניהם ישראלים שמוגדרים על ידי צה”ל כחיילים ללא עורף משפחתי, חיילים שהתגייסו ממשפחות אומנה, ממשפחות חרדיות, ממשפחות עם רקע סוציו־אקונומי מורכב ועוד. גזית עצמה גדלה בבית חרדי, שהתפרק בעקבות מחלת האם. הילדים נמסרו למשפחות אומנה, וכשגזית התגייסה, הוגדרה כחיילת ללא עורף משפחתי.
היום מספקת העמותה תוכן ל־300 חיילים, בין היתר במסגרת אירועים וסדנאות. “מתוכם התמיינו כ־15 חיילים לקבוצת המנהיגות שלנו, והם גרים יחד בקיבוץ מעלה החמישה”, מספרת גזית בגאווה. “זה הבניין הכי יפה בארץ לחיילים בודדים. בשנה הבאה יצטרפו שני קיבוצים נוספים לתוכנית, ומספר החיילים יגדל”.
החיילים שמטופלים בעמותה מקבלים את כל התשתית הפיזית והרגשית הדרושה. הם מקבלים משפחה מלווה וצוות מלווה. מבחינת גזית, ההבדל בין “שחף” לעמותות אחרות הוא היחס לחיילים: במקום לראות אותם כנזקקים, אנשי העמותה תופסים אותם כאנשים בעלי כוחות מעל לממוצע. “מי שהגיע ממקום קשה ושינה את הסיפור שלו – הוא לא מסכן”, היא אומרת, “אלא אדם שיכול להוביל שינוי רחב יותר. יש להם כוח רצון ויכולות גבוהות. הצעירים האלה יכולים להוביל את החברה הישראלית כי הם מגיעים ממקומות מורכבים ומכירים אותם מבפנים. אם המדינה תתן להם את הקרקע ואת הכלים, הם יהיו כוח מוביל. עד שאנחנו, כעמותה, לא התחלנו לפעול, אף אחד לא דיבר על חיילים בודדים במונחים של כוח מוביל. עכשיו, לאור ההצלחה שלנו, ארגונים נוספים בוחרים לשכפל את המודל”.