לפני שלוש שנים, במהלך לימודי הרפואה שלה באוניברסיטה העברית, לקחה על עצמה רוני בן עמי פרויקט שאפתני שמשנה את חייהם של רבים – היא הקימה בירושלים מרפאה למבקשי מקלט מאפריקה. המרפאה פועלת באופן עצמאי ושוטף כבר שנתיים כשבן עמי היא המנהלת, בהתנדבות מלאה.
“בשלב המעשי של לימודי הרפואה, מסתובבים הרבה בחדרי מיון וזה כור היתוך של החברה הישראלית – פוגשים את כל סוגי האוכלוסייה הקיימת סביבך. היה לי מוזר שיש אוכלוסייה אחת שאני לא רואה בחדרי מיון ואלה מבקשי המקלט”, מספרת בן עמי.
“לאוכלוסייה הזו בירושלים יש שתי ברירות במצב של בעיה רפואית – או ללכת לחדר מיון שם חייבים לטפל בהם, אבל אז שולחים להם חשבון של עשרות אלפי שקלים. או לקחת יום חופש כדי לנסוע למרפאה החינמית בתל אביב. ובשביל אנשים כאלה, יום חופש מהעבודה זה משהו שהם לא מסוגלים לעשות”.
בן עמי קיבלה כמה חדרים במרפאה קיימת, אבל את התשתית היתה צריכה להקים בעצמה. היא החלה לגייס תרומות, לבקש ציוד רפואי, אפילו תפרה תכנית במסגרתה סטודנטים יקבלו נקודות זכות על התנדבות במרפאה. “הייתי צריכה גם לגייס רופאים, שיעבדו בהתנדבות”, היא משחזרת, “הייתי פוגשת רופאים במהלך הלימודים ופשוט שואלת אם הם מוכנים להגיע ולשמחתי הרבה רופאים התלהבו ונרתמו. יש לנו רופאי משפחה, רופאים פנימאים ופסיכיאטרים, ציוד ל-MRI, סי טי, בדיקות שיכולות לעלות עשרות אלפי שקלים. אנחנו לא מחליפים חדר מיון, אבל זה בהחלט נותן להם מענה של רופא בקהילה שלא היה להם”.
בימים אלה מתכוננת בן עמי לתחילת הסטאז’ שלה. “אני רוצה להיות רופאה המטולוגית, ואני גם עוסקת במחקר בתחום הזה, שקשור לגילוי מוקדם של סרטן לבלב. אבל גם הנושא של ‘רופאים ללא גבולות’ תמיד נמצא ברקע ואולי אפעל גם בכיוון הזה”, היא מסכמת.