בשנים האחרונות שאדי מרעי כובש את עולם המשחק הישראלי, עם תפקידי מפתח בסדרות המצליחות “פאודה” ו”הנערים” ותפקיד הראשי בסרט “בית לחם”, אותו קיבל עוד כשהיה בתיכון.
למרעי רזומה מרשים למדיי, במיוחד לאור העובדה שהוא רק בן 25. הוא הספיק לשחק במחזות “הר לא זז” ו”הלוויה חורפית”, וכן בסדרה “על הספקטרום”, ובסרטים “ערבים רוקדים”, “ערבאני” ו”אבודים בעיר הלבנה”.
אי אפשר להתעלם מהעובדה שהתכנים שהוא מתעסק בהם פוליטיים מאוד – ושאדי מודע לכך. “אחד הדברים הכי קשים במדינה זה שאנשים כמעט ולא עושים חשבון נפש”, הוא אומר. “אתה מקטלג את עצמך תחת דעה או הגדרה, נצמד אליה ונלחם עליה עד הסוף. המטרה של האומנות היא להשאיר את השיח חי”.
ומרעי אכן לא אוהב לקטלג עצמו תחת טייפקאסט מסוים. הוא החליט לשפר את העברית שלו (ובחר לעשות זאת באמצעו עבודה בשירות לקוחות), וכעת הוא גם מנסה לשדרג את הקריירה שלו ולתת מקום גדול יותר ליצירה.
"בעבר נמאס לי לעשות את אותם הפרויקטים שמתעסקים כמעט תמיד באותם נושאים", הוא מודה, "היום אני בנקודה שהחלטתי להפסיק להתלונן, הבנתי שהצורך בשינוי הוא הבסיס של כל יוזמה, ומשם בא לי הדחף לכתוב ".
כיום הוא עובד על שלוש יצירות משלו. "אני כותב סיפורים שבא לי לספר ולשחק ומקווה שעל הדרך אוכל לעשות גם שינוי בתפיסה החברתית פוליטית, בצנזורה שאנחנו חיים בה בצורה יומיומית ובפחד מלגעת בטאבו".
מרעי הוא בוגר עמותת "רואים רחוק" של קשת. העמותה מאתרת בני נוער מצטיינים מפריפריות גאוגרפיות וחברתיות ומעניקה להם כלים ללימודים גבוהים בתחום הקולנוע, הטלוויזיה והאמנות.