טל זגרבה

כשהקרן החדשה לקולנוע פרסמה בשנת 2014 “קול קורא” לתסריטים של עד חמש דקות, טל זגרבה, אז בן 25, בהפסקה מלימודי קולנוע באוניברסיטת תל אביב, לא היסס. התסריט ששלח זכה, וזגרבה קיבל מענק של 10,000 שקל מהקרן כדי להפוך את התסריט לסרט. הוא החליט שהוא הולך על זה.

התסריט, שלימים הפך לסרט “הומור”, זכה לבסוף בפסטיבל היוקרתי לקולנוע עצמאי בצרפת בקטגוריית סרטים קצרים ובפסטיבל הסרטים של ניו יורק (NYFF). זאת היתה יריית הפתיחה בקריירה המשגשגת של זגרבה כתסריטאי ובמאי בינלאומי.

זגרבה נולד וגדל בגבעתיים, ולמרות שבתיכון למד במגמה ריאלית ויחידת 8200 סומנה עבורו כמסלול ישיר, הוא בחר להיות כתב מגזין בעיתון “במחנה”. “בחרתי במסלול היצירתי”, מסביר זגרבה, “העבודה בעיתון לימדה אותי ‘לתפוס’ סיפורים, לבנות את התפאורה של הדמות ושיכללה את יכולות הכתיבה והחשיבה בדימויים”.

כשחזר לארץ לאחר הזכיות בסבב הפסטיבלים החל לביים קליפים לאמנים מצליחים, כמו הדג נחש, אינפקטד משרום ואסף בורגור (נבחר לרשימת פורבס Under30 ב־2019).

ב־2016 הוחתם בסוכנות הבינלאומית Great Gun ותחת המטריה שלה זכה בפסטיבל קאן בפרס היוקרתי Young Director Award ובהמשך בפרסים בינלאומיים נוספים, ביניהם מדליית כסף וארד בתחרות פרסי הפרסום של New York Awards.

“אני מאוד אוהב לעבוד בארץ. יש כאן אמביציה להעז – וכשזה קורה זה מדהים. היצירתיות והמעוף בישראל מפצים על התקציבים הנמוכים ביחס לעולם”.

בין עבודותיו של זגרבה נמנות פרסומות שביים לסמסונג והפכו לוויראליות במיוחד. סרט תדמית שביים עבור החברה אף סוקר ב־Lürzer's Archive, מגזין הפרסום המוערך בעולם. הוא גם אחראי לפרסומת לוולוו שנכנסה לרשימת 100 הפרסומות הטובות בעולם לשנת 2018 של מגזין Shots, וכן הפרסומות השובבות והמוכרות  למקדונלד’ס, שוופס ועוד.

“אני חודש בישראל, חודש בחו”ל”, מודה זגרבה, “לגבי ההמשך? אני משתדל לתת לחיים להפתיע”.