אור שגיא

מה קורה כשמשלבים היסטוריה, ארכיאולוגיה, ביולוגיה ומדעי המחשב? את התשובה לזה מצא אור שגיא, 25, בקבוצת המחקר שבה פעל באוניברסיטת תל אביב ושערכה ניתוח גנטי של המגילות הגנוזות. תוצאות המחקר פורץ הדרך התפרסמו בכתבי עת מובילים בעולם. "זה מאוד מגניב לשלב במחקר אחד עבר, הווה ועתיד. להשתמש בטכנולוגיות חדשות לפתור בעיות עתיקות, סוגיות היסטוריות", הוא אומר.

שגיא, שסיים בשנה שעברה את התכנית הבינתחומית למצטיינים ע"ש לאוטמן שבמסגרתה עשה תואר שני בביואינפורמטיקה (שימוש במדעי המחשב לטובת ביולוגיה) ותואר שני במנהל עסקים, זאת לאחר תארים ראשונים בפיזיקה ומדעי המחשב.

במסגרת לימודיו פגש את המנחה שלו, פרופ' עודד רכבי. "הייתי בהרצאה שלו וחשבתי שאשמח לעבוד איתו. אחרי ההרצאה התלבטתי אם לדבר איתו או לרוץ לרכבת והחלטתי לגשת אליו. סיפרתי לו שהעבודה שלו מזכירה פרויקט שעשיתי קודם לכן. בסוף גם הספקתי לרכבת", הוא מחייך. "כמה ימים אחר כך פגשתי אותו באוניברסיטה במקרה והוא הזמין אותי לעשות איתו פרויקט. אחר כך המשכתי איתו לפרויקט על המגילות הגנוזות".

שגיא נולד בחיפה וגדל בזיכרון, אחד מארבעה אחים, בן להורים הייטקיסטים. 

את הדרך שלו בעולמות המדע והאקדמיה החל שגיא כבר בכיתה ט', במסגרת פרויקט "מדעני העתיד" של אוניברסיטת תל אביב, שם הגיע לפריצת הדרך הראשונה שלו כשחיבר לראשונה זן ייחודי של חיידקים מגנטיים עם זיכרון דיגיטלי. על הרעיון שלו הרצה ב-TedX וזכה בפרסים בתחרויות בינלאומיות מובילות כ-Intel ISEF ו-Google Science Fair. הוא גם הגיע עד להרארוורד, שם השתתף במחקר לניבוי נטייה גנטית לאלכוהליזם. בנוסף, שגיא חבר באסכולה – רשת הבוגרים של מרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס, שמופעלת בשותפות עם משרד רה"מ. סיים את תוכנית אודיסיאה באוני' תל אביב.

"אני אוהב את התחום שבו אני עוסק: להשתמש במחשבים ליישומים פרקטיים", הוא אומר. "בתחום שלי אני מרגיש שאפשר לקדם את העולם, לעשות בו שינוי חיובי", הוא אומר.

מלבד הפעילות האקדמית, שגיא הוא מהמובילים של עמותת (נותנים כיוון לדור העתיד) שפועלת לסיוע לתלמידים מוחלשים. "בסוף אני רוצה להסתכל אחורה ולהיות גאה בעשייה שלי, להרגיש שבכל רגע נתון אני תורם לעולם".