כמעט כל מי שצעד פעם במסדרונות משרד האוצר לבטח הצליח להפנים עד כמה חשובה, מאתגרת ותובענית היא העבודה במשרד הממשלתי שעל כתפיו מוטלת האחריות לחלוקה ושמירה על הקופה הציבורית של ישראל. אלו הם הדברים בימים של שגרה בסיירת המטכ"ל של השירות הציבורי – וקל וחומר כשמדובר בתקופה של משבר בריאותי וכלכלי חמור.
בדיוק בצומת הזו ניצבת ענבל רואי-בן נון המנהלת את תחום הבריאות באגף השכר והסכמי עבודה במשרד. רואי-בן נוןאחראית על ניהול המשא ומתן של מדינת ישראל – על כל היבטי השכר והסכמי העבודה – מול 130 אלף עובדי מערכת הבריאות הציבורית; עובדי בתי החולים, לשכות הבריאות וקופות החולים. במסגרת תפקידה בן-נון מובילה ומקדמת יוזמות ורפורמות הנוגעות למערכת הבריאות, לאיכות השירות ויעילותו לציבור ואחראית על גיבוש המדיניות בנושאים רוחביים.
"המטרה שלנו היא לשמור על מערכת הבריאות בישראל חזקה ולהפוך אותה למצוינת עוד יותר. לקדם שירותי בריאות איכותיים בפריפריה, להגדיל את זמינות תורים ולהטמיע טכנולוגיות מתקדמות. לדאוג שהצוותים הרפואיים שלנו בארץ יכללו כוח אדם מעולה, כמו שיש היום", מתארת בן-נון.
"העבודה מורכבת ומאתגרת, וגם אינטנסיבית מאוד בחלק מהזמן, אבל יש סיפוק ותחושת משמעות. להחלטות שלנו יש משמעויות שמשפיעות על הציבור בישראל ברמה היומיומית", היא אומרת. "ההחלטות גם עולות הרבה כסף, וצריך לגשת לזה בחרדת קודש, במקצועיות ובאחריות. המטרה שלנו היא להביא לכך שהכסף המושקע במערכת הבריאות יתורגם לתועלת המרבית לציבור. בעיני תפיסת התפקיד היא של Civil servant, להיות משרתי ציבור".
בתקופת הקורונה, נוכח האתגרים הכבירים שעמדו בפתחה, נדרשה רואי-בן נון להמציא פתרונות והתאמות כדי להתמודדות עם המציאות המשתנה שכפתה הקורנה. כמו למשל בהסכם לעובדי מעבדות הקורונה עליו היא חתומה – הסכם שהביא לגידול בתפוקות והרחיב את שעות העבודה של אנשי המעבדות עד לרמה שישראל הגיעה ליכולת ביצוע של למעלה מ-100 אלף בדיקות קורונה ביום.
"כפי שאני רואה זאת הקורונה היא הזדמנות לצמוח ממשבר ולקדם צעדים שישפרו עוד יותר את מערכת הבריאות, יגבירו את היעילות, וישפרו את האיכות והזמינות של השירות הרפואי הניתן לתושבי ישראל".