נועה לובין

בצוות שפיתח לווינים באלביט ב-2014 היתה נועה לובין האישה היחידה; בהתמחות שעשתה ב-2018 בנאס"א,במחקר למציאת כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש בעזרת בינה מלאכותית, היא היתה האישה היחידה; גם בניסוי שנערך לפני כחודשיים ובו שהו נסיינים במעין תחנת חלל המדמה שהייה במאדים היא היתה האישה היחידה.  

"זה לא מייצג", היא ממהרת להרגיע. "במקרה נפלתי על הסיטואציות הקיצוניות. בדרך כלל המצב טוב יותר. יש נשים חזקות בתחום החלל, אני חלק מקהילה חדשה שמונה כבר כ-130 נשים שבונות אחת את השנייה ויוצרות מנטורינג חזק מאוד, ותחום הבינה המלאכותית יחסית מאוזן מגדרית".

בחלק מהיומיום העמוס שלה היא פעילה בניסיון לשלב נשים במקצועות טכנולוגיים, כחברה בוועדה לקידום נשים בתחום ההייטק והמדעים במסגרת משרד המדע. "אנחנו מנסות לשנות את הפערים במספר הגברים והנשים בתחום ובהתקדמות של נשים במעלה הפירמידה", היא אומרת. "כדי לעשות זאת צריך להתחיל בחינוך ואפשר לראות את ההבדלים במה שההורים משדרים לילדים שלהם". 

איך זה היה אצלך בבית?

"לא הרגשתי מההורים שהמגדר שלי מונע ממני להתמקד במקצועות הריאליים, שתמיד משכו אותי".

האהבה לריאלי לא עזבה אותה לרגע. בילדותה נדדה המשפחה – אבא מהנדס חשמל שעוסק בתחום המכשור הרפואי ואמא שעוסקת בתחום החינוך – בין ישראל לבלגיה ולארצות הברית, ולובין (30) הצטיינה בכל בתי הספר שאליהם הגיעה במתמטיקה ובפיזיקה, מגשרת באמצעותם על פערי השפה והתרבות. 

בצבא היתה מפקדת הדרכה בחיל המודיעין, ביחידת 9900, שם הכירה את יותם בעלה. אחר כך עבדה בצוות בקרת הכיוון של לוויינים בתעשייה אווירית והמשיכה ללימודי הנדסת חשמל בטכניון ולתואר שני בבינה מלאכותית במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן. "התחום של בינה מלאכותית מרהיב ביכולות שלו", היא מסבירה. "זהו כלי שיכול לשנות את כללי המשחק מבחינת כל הפתרונות שאנחנו כאלגורתמיקאים מנסים לתת". 

אל החלל ומעבר לו

אחרי עבודה בצוות חקר ביצועים של אלביט ששיתף פעולה עם קבוצת החלל, וכמפתחת תוכנה באמזון, התקבלה לתוכנית החלל של נאס"א והפכה לישראלית הראשונה שהגיעה לסוכנות החלל האמריקאית בשליחות רשמית ישראלית. 

"זה היה החלום שלי מאז ומתמיד", היא אומרת. "חלום שלא חשבתי שיתגשם. התוכנית הגשימה שתי אהבות שלי: החלל והבינה המלאכותית. זה היה בול מה שחיפשתי ואני שמחה שזה קרה". היא שהתה בקליפורניה במשך שלושה חודשים והמשיכה את העבודה גם כשחזרה לארץ. 

לובין השתתפה במחקר למציאת כוכבי לכת הדומים בגודלם לכדור הארץ מחוץ למערכת השמש באמצעות מידע מטלסקופים מסוג TESS וניסתה לפתח אלגוריתמיקה הנשענת על השיטות המתקדמות לאוטומציה של סיווג המידע. המאמר שסוקר את תוצאות המחקר שביצעה שם אמור להתפרסם בשבועות הקרובים. 

למרות שכיום היא עוסקת כמדענית נתונים בחברת דיאגנוסטיק רובוטיקס של בוגר ForbesUnder30 יונתן עמיר, ולא בתחום החלל, לובין לא יכלה להגיד לא לניסוי של עמותת "די-מארס" שהתקיים בדצמבר במכתש רמון ודימה משימה על מאדים. יחד איתה השתתפו בניסוי ארכיטקט תוכנה, סטאז'ר ברפואה ומהנדס מכונות. "המטרה היתה לבנות מתקן שמדמה את מאדים ושאסטרונאוטים שיטוסו בעתיד למאדים יתאמנו בו כחלק מההכשרה שלהם", היא מסבירה. "אנחנו מנצלים את הדמוגרפיה של ישראל מבחינת איכות האנשים ואת הגיאולוגיה של השטח שדומה בנראות ובגיאולוגיה למאדים. עשינו סימולציה מלאה של תחנת חלל ועשינו ניסויים מדעיים ופסיכולוגיים בתוך המבנה ומחוצה לו, כשאנחנו משמשים כעכברי מעבדה. זו היתה חוויה מיוחדת". 

פרויקט החיים 

"אני אף פעם לא אומרת לא", היא מסבירה את מהלך הקריירה שלה. "אם זה משהו שיש לי תשוקה אליו והערכים שלי נמצאים בו, אמצא את הזמן לשלב אותו בחיים שלי בצורה טובה ולא על הדרך. הזדמנות מובילה לעוד הזדמנות – ככה זה בחיים". 

כרגע הקריירה שלה כאמור נפרדה מתחום החלל כשעברה לעבוד בסטארט-אפ בתחום הבריאות. "הפרויקט שבו אני עוסקת מנסה לחזות אשפוזים של חולים כרוניים ולמנוע אותם על ידי הצמדת החולים לתוכנית מניעתית, כשכל החיזוי מבוסס בינה מלאכותית", היא אומרת. "הידיעה שאני יכולה לעזור לפציינטים ולמנוע מהם את האשפוז הבא מאוד מספקת. אני מאמינה שהכלים של הבינה המלאכותית יכולים לעשות המון טוב בעולם, והחברה שבה אני עובדת מגלמת את זה". 

עם התפרצות הקורונה שכרה המדינה את שירותה של דיאגנוסטיק רובוטיקס לטובת המאבק בהתפשטות הנגיף. החברה הציעה פיתוח שצפה את מאפייני המחלה ואת מגמות ההתפרצות. "בגל הראשון פרסמנו שאלון ביחד עם משרד הבריאות, שנועד לזהות מוקדי התפרצויות והצלחנו להביא תוצאות יפות. בגל השני כבר לא היינו חלק מהמאמץ. החברה החליטה להפסיק את הפרויקט מסיבות שונות".   

מי שהוביל את לובין לשנות את הכיוון לתחום הרפואה היתה בתה מאיה, שנולדה לפני כשנתיים כפגית בשבוע ה-34 ועברה דימום מוחי לאחר הלידה שהוביל להידרוצפלוס (מיימת ראש) – מצב כרוני שבו הגוף מתקשה לנקז נוזלים עודפים מהמוח ומחוט השדרה. "אי אפשר לחיות עם מצב כזה ללא טיפול", מבהירה לובין. הפתרון הנפוץ למצב הוא החדרת צינור תת עורי מהמוח לחלל הבטן. "העמידות של הצינור לא טובה, ולכן מאיה נאלצה לעבור כבר חמישה ניתוחים. עד שהיתה בת חמישה חודשים חיינו איתה מאשפוז לאשפוז", ממשיכה לובין לתאר את שעבר עליה ועל יותם כהורים צעירים. 

"אלו ימים של חרדות ופחדים. בגלל הדימום המוחי המצב ההתפתחותי של התינוק בסימן שאלה. רק כשהילד גדל יודעים אם נפגע משהו ומה. זה קושי מאוד גדול. הרגשנו לבד, לא היה לנו עם מי לדבר. והיה לי קשה לשמוע כחוקרת ואשת מדע שהמחקר בתחום הזה לא התקדם כבר למעלה מ-60 שנה".

הקושי הזה הוביל אותם לפתוח באפריל 2020 עמותה שתאגד מתמודדים עם הידרוצפלוס ומשפחותיהם ותלחם על הכרה, על מודעות ומחקר ועל זכויות החולים. לובין מכהנת כיו"ר העמותה. "זה פרוייקט החיים שלי", היא אומרת. "כל עוד אני חיה ובועטת אהיה שם".

במסגרת עבודתה בעמותה היא ובן זוגה יותם יצרו קשר עם עמותה אמריקאית דומה, הם נפגשים עם ניורכירוגים וניורולוגים מכל בתי החולים בארץ, הקימו וובינרים לקהילה, גייסו אנשי מקצוע והשיגו תרומה של מכשיר אולטרסאונד המיועד לאחד מבתי החולים. במקביל הם השתתפו בפרויקט "שומרי הראש", שנועד למזער את המצב של דימומים חמורים אצל פגים. "לצערנו בישראל יש פי שניים דימומים מאשר במדינות מערביות אחרות, לא ברור למה. אולי זה קשור לעומס בפגיות ואולי לתהליך הלידה. אנחנו עובדים עם כל הפגיות, עוזרים להפיק דוחות ולבחון פרקטיקות. כן, אני מדענית נתונים גם שם".  

אלא שבתחילת הדרך לובין היתה צריכה להניח בצד את העובדה שהיא מדענית נתונים. "אחרי ששמעתי את האבחנה והעמקתי בנתונים, הרופאים אמרו לי 'עזבי את הסטטיסטיקה, מאיה היא המאה אחוז שלך'. פתאום ההבנה היא שיש משהו שונה בין המאמרים והדוחות שאני בונה לעבודה לבין האינדיבידואל, שיכול להתנהג שונה לגמרי מהסטטיסטיקה. זה הקושי והיופי והפלא שיש בעולם הרופאה. שיש גם נסים. ואנחנו חווינו גם את הטרגדיה וגם את הנס".  

החלום הגדול שלה הוא שתמצא תרופה להידרוצפלוס.

כמובן, ויש לה עוד חלומות, בהם לפתוח מיזם משלה שישלב לפחות שניים משלוש האהבות: חלל, בינה מלאכותית ותחום ה-healthcare. "עד דיאגנוסטיק עבדתי בארגונים גדולים, עכשיו אני נהנית מעולם היזמות והסטארט-אפ, זה בהחלט מתאים לי יותר. בינתיים תחום החלל נמצא ביום יום שלי בקהילה שאני מנהלת לאוהבי החלל, ואני עובדת על השתתפות ישראל בתוכנית הריאליטי הבינלאומית space hero שהזוכה בה יטוס לתחנת החלל הבינלאומית. בנוסף אני נותנת ייעוץ ומשתתפת בכנסים שונים".