"העבודה והעשייה הנוכחית שלי מהווה הגשמת חלום", אומרת מירב. "היא מחברת חשיבה ריאלית יחד עם מעורבות חברתית וחינוכית. אני משלבת ידע טכנולוגי עם צרכים חינוכיים שעולים מהשטח כדי ליצור טכנולוגיות חינוך שיסייעו לצוותי חינוך ותלמידים ברחבי העולם ללמוד בצורה מותאמת אישית, רגישה ויעילה יותר. השילוב בין טכנולוגיה לעשייה חברתית הוביל את הבחירות שעשיתי בחיים. העשייה שלי מקדמת נושאים משמעותיים שחשובים לי ומייצרים אימפקט חיובי על העולם".

מופז למדה תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול ושילבה לימודים ממדעי הרוח. משם המשיכה למסלול ישיר לדוקטורט. במהלך התואר השני והשלישי היא הובילה מחקר, המשתמש בכלים מתקדמים של למידת מכונה כדי לשפר מדדי בריאות ואיכות חיים ולסייע באבחון מחלות מדבקות, באמצעות שימוש בנתונים מטלפונים ושעונים חכמים. לימים, היא עשתה שימוש בטכנולוגיה לאחר אירועי 7 באוקטובר.

"עבדתי על מאמר שבו ניתחתי נתונים משעונים וטלפונים חכמים של קרוב ל־5,000 איש", היא מספרת. "במחקר הראיתי איך אפשר להשתמש בנתונים האלה כדי ללמוד על האפקט הנפשי שהיה לאירועי 7 באוקטובר. גילינו ממצאים חשובים, המעידים על ההשפעה השלילית של חשיפה לתקשורת ולרשתות חברתיות על המצב הנפשי. בנוסף, הדגמנו את הפוטנציאל של ניטור רציף לטובת אבחון מוקדם של פוסט-טראומה והענקת טיפול למי שזקוק לו".

המחקר של מירב התפרסם במאמרים בכתבי עת בינלאומיים מובילים כמו Nature, Lancet Respiratory Medicine ועוד, והיא הציגה אותו במספר כנסים כמו הכינוס השנתי לאיכות ברפואה, Women in Data Science ו־AI Week.

התמודדות מעצבת

ספרי על משבר שנאלצת להתמודד איתו.

"כשהייתי בת  16 אובחנתי עם סוכרת נעורים. באופן פרדוקסלי, מאז שהייתי ילדה קטנה היה לי פחד גדול ממחטים, ולכן, ברגע הראשון שבו אובחנתי כל מה שהטריד אותי זה איך אני, שכמעט מתעלפת לפני חיסון, אצליח להתמודד עם דקירות רבות מדי יום. הפחד מדקירה היה כה גדול, שביקשתי שישאירו לי את האינפוזיה בווריד כדי לחסוך את הדקירה של הבדיקה הנוספת למחרת.

"אבל לאחר מספר שעות שאותן הקדשתי כדי ללמוד על המחלה ועל הפתרונות השונים לאיזון שלה, הכנסתי לעצמי לראש שבסך הכל מדובר בעוד פעולה שמתווספת לפעילויות שאני עושה באופן טבעי כמו לנשום, לשתות ולאכול.

"מהר מאוד הבנתי שמדובר בהזדמנות ללמוד על הגוף שלי, לקבל מוטיבציה להיות יותר פעילה, לאכול בצורה מאוזנת יותר ולמצוא את הדרך להיות רגועה גם בתקופות לחוצות. בדיעבד הבנתי שההתמודדות עם המחלה היוותה חלק משמעותי בעיצוב הבחירות שלי לעסוק בניתוח נתונים ובפרט בנתונים רפואיים. ההתמודדות עיצבה אותי כאדם בעל חשיבה חיובית ויכולת גבוהה של צמיחה מתוך אתגרים, תוך התמקדות בהזדמנויות שהם יכולים לייצר עבורי".

הפוסט ד"ר מירב מופז הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

במקביל לקריירת הספורט הצעירה, מאייר נרשם ללימודי מדעי המחשב בישראל וסיים אותם בגיל 20 בהצטיינות. "גדלתי במשפחה יהודית דרום אפריקנית מהמעמד הבינוני עם סבתא שאיבדה את כל משפחתה במלחמה. היא עזבה את פולין לדרום אפריקה, אבל ליבה תמיד היה בישראל. היא החדירה בי ובאחי מחויבות עמוקה לישראל, שבסופו של דבר שכנעה אותי להעדיף ללמוד בישראל ולוותר על בתי ספר מובילים בארה"ב".

מאייר הצטרף לקרן Team8, שם הוביל השקעות בחברות כמו Talon, Dig Security ו־Classiq. לפני כשנתיים הקים את הנציגות הישראלית של קרן Vine Ventures, אחת הקרנות הגדולות בניו יורק להשקעות סיד. לאחרונה מונה דין לשותף הישראלי הראשון בצוות הגלובלי של ענקית ההון סיכון סקויה קפיטל.

עם תחילת המלחמה ב־7 באוקטובר ואסון שפקד את משפחת אשתו, השקיע דין מאמצים רבים בגיוס כספים. "היינו בחו"ל בירח הדבש שלנו", הוא מספר. "למחרת חזרנו לארץ והתחלנו לעבוד על פרויקטים שונים. יחד עם חברים קרובים יזמנו קמפיין גיוס תרומות, והצלחנו לגייס בחודש הראשון למלחמה יותר ממיליון דולר. באוקטובר ובנובמבר עצרנו ב־Vine את כל פעילות ההשקעות בארה"ב והקדשנו את כל זמננו ומשאבינו לסייע בישראל".

בנוסף לפעילותו כמנהל השקעות, היה דין ממייסדי ארגון SUNM – Start-Up Nation Mentorship – המחבר בין מנהיגי סטודנטים לא־יהודים בקמפוסים בעולם למנהלים ישראלים. בדצמבר האחרון ארגן SUNM משלחת של 20 מנהיגי סטודנטים מובילים לביקור בישראל, בעוטף עזה ואצל משפחות החטופים.

הפוסט דין מאייר הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

לעולמות הסייבר נחשף בתקופת התיכון, אז למד טכניקות פריצה והגנה ולאחר מכן בניית כלים אוטומטים. בזכות הידע הייחודי שצבר אותר ליחידת 8200. "במהלך השירות התפתחה אצלי ההבנה שנושא הפיקוד והניהול מושך אותי ויצאתי לקורס קצינים מתוך רצון לתרום וללמוד", הוא מספר. "חזרתי ליחידה והובלתי צוותים שעסקו בפרויקטי הדגל של קהילת הביטחון. הפרויקטים הצליחו והיוו פריצת דרך מחשבתית וטכנולוגית, ועל כך קיבלתי אות הצטיינות ממפקד היחידה".

לקוחות מכל העולם

לפני כשלוש שנים היה שותף להקמת אוקסאיי – סטארטאפ בתחום זיהוי חולשות אבטחה בקוד של אפליקציות. החברה גייסה מקרנות הון סיכון מובילות ויש לה כיום לקוחות מכל העולם. בשנה שעברה נבחרה על ידי פורבס לאחת מחברות הסייבר המבטיחות בישראל, ואף זכתה בתחרויות סייבר בינלאומיות.

ואז פרצה המלחמה. "מיד עם פרוץ המלחמה התגייסתי למילואים", הוא מספר. "מבחינה מקצועית נוצרו אתגרים רבים, כשכמעט מחצית מקבוצת הפיתוח גויסה למילואים בכל החזיתות, ובמקביל הלקוחות – שמרביתם לא בארץ – המשיכו לפעול כרגיל. היינו צריכים לעבוד מסביב לשעון כדי לוודא שהכל ממשיך לתפקד
בצורה הטובה ביותר".

הפוסט רון וידר הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

״כשסיימתי את הלימודים בקולומביה, חשבתי שאקבל עבודה בלוס אנג'לס ואכנס בצורה רשמית להוליווד״, היא מודה. במקום זאת, קסטנר עושה עלייה ומצטרפת כראש מטה לסטארט־אפ בשם OneStep. ״הרגשתי שהרפתקה אחרת קוראת לי – לתרום לסיפור היהודי ולנסות משהו חדש״.

"על סטים מגיל 15"

בצעירה הניו־יורקרית, שנולדה למשפחה יהודית בלונג איילנד וינקה ציונות מגיל צעיר, תמיד בער הרצון לעבודה בתעשיית הקולנוע. ״התחלתי לעבוד על סטים כבר מגיל 15. השתמשתי בתעודת זהות מזויפת כדי שיעסיקו אותי״, היא מספרת. ״עבדתי בכל דבר בתחום – ממופעי ברודווי ועד לפודקאסטים, טלוויזיה וסרטים״. כבר בגיל 18 היתה שותפה להפקת הסרט הדוקומנטרי "The Barn", שהוצג בפסטיבלים והוקרן ברחבי העולם. במקביל, הפיקה פודקאסטים שעסקו בשואה, ביהדות ובישראל ועבדה עם משפיענים בגופי מדיה, ביניהם ספוטיפיי ו"הניו יורק טיימס".

ב־2022 הפיקה סדרת דוקו חינוכית בשם ‘How To: Never Forget', שעסקה בשואה וזכתה למיליוני צפיות בטיקטוק, ואף זכתה במועמדות Webby – הפרס לתכנים דיגיטליים שנחשב ל״אוסקר של עולם האינטרנט״, שבו זכה בעבר פרויקט השואה ״הסטורי של אווה״.

ראיונות ברשתות הגדולות

את ההשראה ליצירה קיבלה בזמן מבצע ׳שומר חומות׳, במהלכו נחשפה להיקף הבורות, השקרים והשנאה שמתחוללת ברשתות. ״ישבתי  במקלט, גללתי באינסטגרם כדי להסיח את דעתי ונחשפתי לכמות בלתי נתפסת של הכחשת שואה מתפרצת. לא האמנתי שבזמן שאני מנסה לעשות חינוך לשואה באמצעות המדיה הדיגיטלית, משפיענים הורסים את זיכרון השואה תוך שימוש באותה הפלטפורמה״, משתפת קסטנר.

״באותו לילה החלטתי שהפרויקט הבא שלי יתמקד בדור ה־Z ובמודעות לשואה. זו היתה הצלחה עצומה שהגיעה ליותר מ־20 מיליון איש. אין ספק שעד כה זו נקודת השיא שלי״.

השנה, במהלך המלחמה, היא הפכה למסבירה פעלתנית ולקול בולט ברשתות החברתיות, עם כ־35 אלף עוקבים באינסטגרם ותכנים שנצפו ושותפו על ידי יותר משלושה מיליון איש ברחבי העולם – כולל לא מעט סלבריטאים בינלאומיים. ״מיד אחרי אירועי ה־7 באוקטובר התחלתי לשתף תכנים בערוץ המדיה החברתית האישי שלי״, מספרת קסטנר. ״המטרה היתה לשתף את החברים שלי בכל העולם במה שקורה כאן, לעורר אמפתיה ולהסביר את הצד של ישראל״.

את ההסברה לא תחמה רק למדיה הדיגיטלית והיא הרבתה להתראיין גם לרשתות הגדולות באמריקה, כמו פוקס
ו־MSNBC.

כיום היא המנכ"לית של חברת ניו מדיה שקשורה למאבק בקיצוניות ברשתות החברתיות, באמצעות תוכן המכוון למזרח התיכון. ״הדרך שלי אף פעם לא היתה סלולה בקו ישר או נעה באופן צפוי״, היא מעידה על עצמה. ״תמיד נמשכתי אל סיפורים מדהימים, אל אנשים מעוררי השראה ומשימות חשובות. זה מה שהתווה לי תמיד את הדרך בתהליך קבלת ההחלטות ובמרדף אחר החלומות שלי. זה מה שהוביל אותי לחיים בארה״ב, בדנמרק ובישראל, וזה מה שהביא אותי לעבודה בעולמות מגוונים – כמו ההיי־טק, הוליווד או המדיה הדיגיטלית והחברתית״.

הפוסט רייצ'ל קסטנר הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

מסעדת היוקרה של השף רז רהב (גם הוא בוגר רשימת 30 Under) דורגה השנה – זו השנה השנייה ברציפות – בין 10 המסעדות הטובות ביותר ברשימת ה־Best Restaurants 05 MENA’s (50 המסעדות הטובות במזה״ת וצפון אפריקה).

שלום שמחה אלברט, שף המחקר והפיתוח של OCD, נחשב לאחד מעמודי התווך של המסעדה, החתום לצד שאר השותפים על סיפור ההצלחה שלה בשנים האחרונות.

הטייטל של השף הצעיר נשמע כאילו נלקח מעולמות ההייטק, המחקר או המדע – והאמת לא כל כך רחוקה. כשותף וכראש תחום תסיסה וקיימות בקבוצת המסעדות OCD, אלברט הוא המומחה העומד מאחורי כמעט כל מרכיב בתפריט המנות המשובח של מסעדת היוקרה. הוא אחראי על כל תהליכי ההתססות (התהליכים הביולוגיים והכימיים בהיווצרות המזון) – תחום שתופס חלק הולך וגדל בעולמות הקיימות והגסטרונומיה המודרנית.

תואר במדעי הגסטרונומיה

לשם כך השלים תואר במדעי הגסטרונומיה באוניברסיטה למדעי הגסטרונומיה (Università degli Studi di Scienze Gastronomiche), בצפון איטליה – שם למד בדקדקנות של סטודנט לרפואה את התהליכים המיקרוביולוגים העומדים מאחורי אבני היסוד של המזון. ״לא רע יחסית למישהו שבקושי השיג תעודת בגרות״, הוא מחייך. ״אבל זה הכוח של האוכל. זה פשוט נתן לי מקום להתבטא, מקום שאני צריך להיות בו, להשפיע ולהביא לידי ביטוי את הכוח שלו״.

לאחר סיום הלימודים באיטליה, הצטרף לקבוצת OCD כשותף יחד עם רז רהב, ארז זוארס ועידן בלומנטל, מתוך רצון פנימי ״להיות חלק מהתהוות הקולינריה והתרבות הישראלית״, כפי שהוא מתאר. ״הם נתנו לי את הגב להוביל את הסירה ולחרות על הדגל שלה ערכים של קיימות וצמצום מזון שהפכו ל־DNA שלי ושלנו״.

כשף מחקר ופיתוח של המסעדה, הפך אלברט את OCD למסעדת אפס פחת, המנצלת באופן אופטימלי את כל חומרי הגלם העומדים לרשותה ומייצרת מינימום פסולת. ״התססה זה תהליך מיקרוביולוגי טבעי, ממש כמו תהליך התסיסה שמתרחש ביצירת שמרים או יין, למשל״, הוא מסביר. ״הרעיון הוא לקחת פחת, משהו שבדרך כלל נזרק, ועל ידי תהליך מאוד מדויק להפוך אותו לחומר גלם אחר. כך אני מייצר בעצם מזווה שלם שנותן לי חומרי גלם וטעמים שאין לאף אחד אחר. על הדרך התהליך גם מביא לצמצום זריקת המזון״, הוא מדגיש, ״וכך אנחנו עושים ׳אפסקיילינג׳ (Upscaling) לכל מה שהיה אמור להיזרק. יש פה 100% אידיאולוגיה״.

מגייס משקיעים לסטארט־אפ

במקביל לתפקידו ב־OCD, שלום שמחה הוא גם המייסד והמנכ"ל של Tenne, חברת FoodTech, המתמקדת בצמצום פסולת בתעשיית המזון והחזרתה לשרשרת אספקת המזון תוך יצירת מודל עסקי רווחי. ״כרגע אנחנו נמצאים בשלבים של גיוס משקיעים״, הוא מעדכן, ״כשהמטרה שלנו בחברה היא לשנות את שרשרת האספקה, להעלות את המודעות ולשים במרכז את צמצום הבזבוז בתעשייה״.

מיד אחרי 7 באוקטובר התנדב לפעילות פילנתרופית והיה בצוות ההקמה של ״אחים לאוכל״ – מיזם חמ״ל המזון הגדול שאיגד יותר מ־100 מסעדות ברחבי הארץ ויצרניות מזון גדולות, שבאמצעותו סופקו יותר מ־200 אלף ארוחות חמות לכוחות הביטחון בחזית ולמשפחות המפונים.

״החלום שלי מאז התיכון הוא לפתוח כפר נוער שיהיה מסעדת מישלן שלושה כוכבים עם נוער בסיכון שיתפעל הכל – מהחקלאות עד הצלחת. להראות להם את הכוח של ההתמדה, את הכוח של האוכל, ושיש אנשים שיהיו מוכנים לשלם כסף טוב עבור מה שהם עושים".

הפוסט שלום שמחה אלברט הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

״ההגעה לקבוצת הבוגרים של מכבי תל אביב היתה החלום שלי כבר מגיל קטן״, מספר פרץ לפורבס ישראל, ״וכמובן המעבר שעשיתי לקבוצת באיירן מינכן – היה החלום הכי גדול. לשתף פעולה עם האיידול שלי – מנואל נוייר, בשבילי זה מדהים״.

פרץ נחשב כיום לאחד הכישרונות הגדולים שהצמיח ענף הכדורגל הישראלי בעשורים האחרונים, בטח כשמדובר בעמדת השוער הבעייתית. ולמי שהיה בכלל ספק בהתחלה, השנה האחרונה שבה ציין כמה תקדימים והישגים היסטוריים – סתמה פיות למבקרים הבודדים (אם היו), וסיפקה חותמת נוספת לפוטנציאל הכישרון הגדול הטמון בו ולעתיד המזהיר שעוד צפוי לו.

לטורניר אליפות אירופה עד גיל 21 העפילה ישראל לאחר משחק מורט עצבים מול אירלנד החזקה, שבו כיכב פרץ בשער ונבחר למצטיין המשחק לאחר שהדף שלושה פנדלים בשלב ההכרעה והבקיע בעצמו את הפנדל החשוב שהעלה את הנבחרת לטורניר היוקרתי. בטורניר עצמו רשמה הנבחרת בהובלתו את אחד ההישגים הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי – העפלה לחצי הגמר והשגת כרטיס היסטורי למשחקי האולימפיאדה, לראשונה מאז 1976. פרץ היה המצטיין בנבחרת, כשתצוגת השוערות שהפגין במהלך המשחקים – בעיקר מול גרמניה בשלב הבתים (הדף שני פנדלים) ומול גיאורגיה בשלב רבע הגמר – הובילו את ישראל להתברג בין 4 הגדולות ביבשת.

היכולת הפנומנלית לא נעלמה מעיני מגלי הכישרונות הגרמנים שמיהרו להחתים את השוער הצעיר על חוזה לחמש שנים עבור 6 מיליון יורו, בקבוצת העל הגרמנית – באיירן מינכן.

נכון להיום פרץ הוא הישראלי היחיד שמשחק במועדון הפאר האירופי־גרמני. ״החתימה בבאיירן והופעת הבכורה בקבוצה, ‏לצד ההעפלה לטורניר אליפות אירופה בנבחרת האולימפית, ההגעה ביורו לחצי הגמר וההעפלה לאולימפיאדה – אלו ללא ספק נקודות השיא שלי בקריירה״, הוא מספר.

אבל השוער המוכשר כמובן לא מסתפק במה שהשיג עד כה בגיל כה צעיר. ״יש לי עוד הרבה חלומות ומטרות שאני רוצה להשיג, ואני ארדוף אחריהם בדיוק על פי אותם הערכים והכלים שגרמו לי להגיע ולהשיג את מה שהשגתי עד היום. עבודה קשה, אמונה בעצמי, סבלנות והקרבה גדולה – הם מה שצריך לעשות בשביל לממש את עצמך ואת החלומות שלך״.

הפוסט דניאל פרץ הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

רון ואבי הכירו בשירות הצבאי המשותף. "היינו מאוד קרובים במהלך השירות וידענו שכשנשתחרר נקים ביחד סטארט־אפ". מספר רון. "הנקודה הכי בודדה, ללא ספק, היתה ההתחלה. יש משהו מאוד יהיר בלקום ישר אחרי השירות הצבאי ולהגיד 'אני אשנה את העולם'. אמרנו שנלמד תוך כדי עשייה. ידענו שנעשה טעויות, אבל חשבנו שנוכל לתקן תוך כדי תנועה ובמהירות. התברר לנו שקל להגיד – אבל קשה ליישם. הדרך שלנו להון הראשוני היתה ארוכה ומפותלת".

"המשקיעים אמרו לא"

בשנת 2021, הקימו השניים את Entitle, סטארט־אפ המתמחה בתחום שעשוי להישמע אפור או משעמם, אך מהותי בכל ארגון טכנולוגי: מערכת אוטומציה שמספקת הרשאות גישה לשירותי ענן לעובדים בחברה. נסים שימש כמנכ"ל החברה, וזצר – המנהל הטכנולוגי (CTO). 

“שלוש פעמים לא התקבלנו ל־Y Combinator (האקסלרטור הידוע של סם אלטמן שמהמר על סיפורי ההצלחה הגדולים בהייטק עוד בשלב מאוד ראשוני). לא היה משקיע שלא אמר לנו לא", מספר אבי.

"למרות הסביבה התומכת, הרגשנו שמסתכלים בתמיהה ושואלים למה אנחנו ממשיכים אם המיזם לא מתרומם אחרי שנה. כשהשתחררנו קבענו שאנחנו נותנים ליזמות שישה חודשים במשרה מלאה, ואם לא נצליח – ננסה שוב מאוחר יותר. בפועל, אחרי חצי שנה היו בעיקר כישלונות ועשרות 'לא', אבל לא יכולנו ליישם את ההחלטה שלנו ולפרוש. היה לנו ברור שממשיכים, אז התחלנו לעשות קצת ייעוץ מהצד כדי להרוויח עוד זמן".

אשתקד, כאשר ההשקעות להיי־טק החלו להידלדל, הם גייסו 15 מיליון דולר בהובלתגלילות קפיטל וגם לא מעט משקיעים פרטיים.

"נקודת השיא (בינתיים) שלנו היאללא ספק הלקוח הראשון שסגרנו. לראשונה, היתה תחושה שכל המאמץ של השנה וחצי שעברנו עד לשלב הזה – תהליך גיוס הכספים, גיוס העובדים, הפיתוח, התכנון – הכל התנקז לנקודה אחת שבה מישהו הכניס את היד לכיס ושילם על המוצר".

כמו סטארט־אפים רבים בארץ, חלק מעובדי אנטייטל גויסו למילואים ב־7 באוקטובר. "גם מי שהיו במילואים עבדו בכל רגע פנוי – בשישי־שבת, מסביב לשעון", מתאר זצר. הצוות הישראלי, בהובלת אבי, שהיה בארץ בתקופת המלחמה, התמקד בתמיכה בנפגעי הטבח. החברה תרמה מחשבים וציוד משלים לבתי חולים, סיפקה ארוחות חמות לתושבי הדרום ופעלה למציאת אפשרויות דיור בטוחות וחדשות במרכז הארץ. בנוסף, דאגה החברה לרכוש לחיילים בחזית ציוד לחימה חיוני.

הצוות בניו־יורק, בהובלת נסים, התמקד בהגברת המודעות לטבח על ידי פעילויות הסברה, תקשורת פנים חברה, גיוס כספי תורמים והעלאת המודעות גם בקרב אנשיי התעשייה שלא מישראל.

נסים: "עברתי לארה"ב חודשיים לפני המלחמה כדי לפתוח את הסניף האמריקאי של החברה. זה היה קשה ביותר להיות צופה מהצד באירוע כל כך משמעותי בבית. פתאום יש הרגשה שצריך לעזוב הכל ולרוץ ליחידה, לחפש איך אפשר לעזור. בשלב מסוים הבנתי שדווקא המקום שאני הכי יכול להשפיע בו הוא בקהילה בניו־יורק, בגיוס כספי תרומות, ובמקביל לוודא שהלקוחות יודעים שאפשר לסמוך עלינו.

"זה מאוד מתסכל כשלקוח שואל 'מה קורה אם נופל טיל על הבניין של אנטייטל בתל אביב – מה יקרה לשירות לקוחות?', או כשמשקיע שואל 'כמה מאנשיי החברה במילואים?'

"בסופו של דבר, הניצחון הכי גדול שלנו על אויבינו הוא שמחר למילואימניקים מאנטייטל יש חברה ואקוסיסטם משגשגים לחזור אליהם".

הפוסט רון נסים ואבי זצר הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

סייבריליום פיתחה מוצר לניתוח ותעדוף של סיכונים בארגון שמותקן בחברות גדולות, ומספקת זה שנתיים שירותי מחקר לחברות יצרניות וגופים ביטחוניים בישראל. ארבל מוביל בחברה את שיתופי הפעולה העסקיים, את השיווק והמכירות ובנוסף מנהל את יחידת המחקר המונה כ־30 עובדים.

"לאחר השחרור מהצבא ייסדתי את פורום היזמים של היחידה", הוא מספר. "הבנתי שיש צורך בקרב הבוגרים בפורום יזמים ייעודי לבוגרי היחידה, שמטרתו לייעץ ולכוון יזמים טכנולוגיים. הפורום מונה כיום מאות חברות, בהן יוניקורנים וחברות גדולות".

בפורום הכיר ארבל את רובי ארונשווילי, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר CYE. ההיכרות, אומר ארבל, הובילה בסופו של דבר למכירה, שבמסגרתו רכש אשתקד ארונשווילי את המוצר המרכזי של סייבריליום.

אבל המכירה הביאה איתה גם אתגרים חדשים. "אחרי השלמת העסקה היתה התרוממות רוח ותחושת הצלחה, אבל לא הכל נוצץ…", הוא מספר. "המכירה אילצה את החברה לגבש חזון חדש שיוביל אותה בהמשך להפוך ליוניקורן. מבחינתי היה מדובר באתגר משמעותי, שכן היה צורך להביא חזון שישמר את האנשים החזקים בחברה. הדרך לפתרון היתה פיתוח מוצר חדש, שפרטיו עוד לא ניתנים לחשיפה".

מבחינה אישית, רגע השיא של ארבל קשור דווקא לפורום היזמים שהקים. "העובדה שהקמתי יחד עם שותף פורום שיש לו השפעה על מאות יזמים בפועל ואלפי יזמים בדרך – ממלאת אותי בגאווה", הוא אומר.

עם פרוץ המלחמה חזר למילואים בחטיבת ההגנה בסייבר. "גם במסגרת החברה וגם במסגרת פורום היזמים ביצענו עבור גופים ביטחוניים עבודות בהתנדבות שסייעו להתמודד עם אי הסדר בתחילת המלחמה, הקמנו בחברה קבוצה של חוקרי סייבר שעזרו לגופי הביטחון ומילאנו משימות סייבר התקפי והגנתי".

ארבל אומנם עוסק עדיין בעולמות הסייבר ומרוכז בימים אלה בהקמה של מיזם חדש, אבל בעתיד הרחוק שואף דווקא להשפיע בזירה הציבורית. "המלחמה הנוכחית שינתה את התפיסה בנוגע לנבחרי ציבור בישראל ונרצה לראות מנהיגות אחרת. לא רק 'נבחרי ציבור' מהדור הישן, אלא גם כאלה שהוכיחו יכולות והצלחה בשוק העסקי, בהייטק או בחברה האזרחית", הוא אומר. "השאיפה שלי היא למלא תפקיד ציבורי משפיע שיש בו כדי לתרום מיכולותיי ומהניסיון שעוד ארכוש לטובת החברה הישראלית. אם להיות יותר מדויק, ארצה להיות בתפקיד ציבורי שבו אוכל להוביל רפורמה או מחקר בתחום של מחלות חשוכות מרפא".

הפוסט רון ארבל הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

לפני שהצטרף ל־Team8, עבד כ־Senior Associate בצוות ההשקעות של פיטנגו. שם הוביל את ההשקעות בשלבים המוקדמים – מגיוס העסקה, דרך בדיקת הנאותות המפרכת, כולל הליווי לאחר ביצוע ההשקעות. במקביל לעבודה הספיק ליזום את "First Shift" – פרויקט שמטרתו להכשיר ולסייע לבוגרי ובוגרות יחידות מודיעין מובחרות כמו 8200, מטכ"ל, 504, או יחידה 81 – לעשות את צעדיהם הראשונים בעולם היזמות.

החיבור לצבא נראה שמעולם לא ניתק ממנו – משירותו ועד היום. בצבא שירת כקצין הטכנולוגיה של סיירת מטכ"ל. ״בתפקיד הובלתי פרויקטים מבצעיים שכללו פיתוחים טכנולוגיים ומוצרים מבצעיים עבור הלוחמה בשטח. במקביל, ניהלתי ממשק עבודה סדור ואינטנסיבי מול בכירים ביחידות המודיעין השונות והתעשיות הצבאיות. כשפרצה המלחמה התייצבתי למילואים לסייע במאמץ המלחמתי כמנהל פרויקטים טכנולוגיים״, הוא מספר.

״בזכות העבודה ב־Team8, לצד הגדולים בתחום הסייבר, הדאטה וה־AI, אני מצליח לצבור ידע שלא ניתן לרכוש באף מוסד להשכלה גבוהה״, מעיד ברזילי, ״מכאן בדיוק נובעות השאיפות שלי לעתיד – להיות שותף בקרן הון סיכון ולתמוך במיזמים הישראליים, להפוך ליזם בפני עצמי ולבנות חברה שתהיה ייחודית בנוף הישראלי״.

הפוסט אורי ברזילי הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

מאז אירועי שבעה באוקטובר פועל אוהד בשתי חזיתות – צבאית ואזרחית. בצבאית הוא מפקד במילואים של מרכז מודיעיני בצה״ל.

בתחום האזרחי הוא מנהל את המרכז הישראלי לתיאום פעילות הסייבר ILC4, ארגון סייבר הגנתי התנדבותי שהקים מייד עם פרוץ המלחמה. הארגון סייע למפונים להגן על עצמם מפני מתקפות סייבר ושחזור המידע שלהם בעיקר ממחשבים וטלפונים שנבזזו על ידי המחבלים. הארגון מנה בשיא הפעילות כ־2,000 מתנדבים מומחי סייבר.

"למרות הקושי בלעצור את מסלול הקריירה ואת שגרת היום יום, למרות שאני נחשף לתכני זוועה כחלק מעבודתי, למרות הלחץ ותחושת האחריות, אני מוצא נחמה ביכולת שלי לתרום למאמץ המלחמתי ולנצל את כישוריי לעיצוב עתידה של המדינה", אומר זיידנברג.

הוא עדיין לא הגיע לגיל 30, אך יש לו ניסיון של יותר מעשור בתחומי המודיעין. הוא שירת ביחידת 8200, למד את השפה הפרסית על בוריה וזכה בפרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת ובפרס נוסף על פיתוח טכנולוגיות למידה מתקדמות בתחום המודיעין. מאוחר יותר השלים באוניברסיטה לימודי ניהול ומדע המדינה.

"בתחילת מגפת הקורונה הקמתי וניהלתי ארגון התנדבותי בשם CTI League, במטרה לייצר מרחב סייבר בטוח יותר למוסדות רפואיים וארגונים מצילי חיים בכל העולם", הוא מספר. "התמודדנו עם מאות מתקפות סייבר וסייענו לבתי חולים להגן על עצמם מפניהן".

על תפקיד זה זכה אוהד בפרס Making Things Different מטעם SANS, והוא הופיע ברשימת Wired25, יחד עם מנכ״לי גוגל ואפל. היום הוא משמש כיו"ר הארגון, אשר כלל כ־1,500 מתנדבים מ־80 מדינות, חוקרים וגורמים מרשויות חוק שונות בעולם".

בימים שאינם ימי חרום משמש זיידנברג Head of Intelligence בענקית המשקאות AB Inbev, החולשת על שליש משוק הבירה העולמי, שם הקים ומנהל את תחום מודיעין הסייבר ואת צוותי המודיעין.

הפוסט אוהד זיידנברג הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

גולומביק התגייס למסלול "ארזים" של חיל המודיעין אליו מגויסים רק כ־10 צעירים בשנה. במסגרת המסלול השלים תואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב כמצטיין דיקן בשנתיים בלבד. לאחר מכן המשיך לשירות ביחידה מסווגת ויצא לקורס קצינים. במהלך שירותו השתתף בכמה מהמבצעים המרכזיים ביותר של חיל המודיעין, זכה פעמיים בפרס ביטחון ישראל, בפרס מצטיין היחידה ובפרס מצטיין ראש אמ"ן ליום העצמאות. במקביל השלים תואר שני במדעי המחשב בהצטיינות יתרה.

עסק משפחתי

"בצבא למדתי את הכוח שיש לטכנולוגיה לשנות את העולם, ואת הכוח האדיר שיש לקבוצה של אנשים שעובדים ביחד למען מטרה משותפת", הוא מספר. הוא השתחרר בדרגת רס"ן לאחר ששימש כמפקד צוות ומפקד על מגמת הכשרה בקורס של 8200.

למרות הישגיו, הבחירה בקריירה טכנולוגית לא היתה מובנית מאליה: הוא היה צריך לבחור בין קריירה זו לבין השתלבות בעסק המשפחתי, בתעשייה אחרת לגמרי – קמח. אביו של אייל, הדר גולומביק, הוא המנכ"ל והבעלים של אחת מטחנות הקמח המובילות בארץ – "דגן". הטחנה הוקמה בשנת 1940 על ידי סבא רבא של אייל, ומאז ניהולה עובר במשפחה מאב לבן. "ברור שאבי חלם שאמשיך אותו, אבל רציתי לצאת לדרך עצמאית ולבנות קריירה בעצמי", מספר אייל.

עם שחרורו, לפני שלוש שנים, הצטרף לחברת הסייבר Dazz כעובד הראשון שלה. מאז הוביל חלק מרכזי בבניית המוצר, אפיונו ומכירתו. בשנתו הראשונה בחברה כתב את שורות הקוד הראשונות של המוצר ועיצב את הארכיטקטורה שלו. לאחר מכן גייס והוביל את צוות המהנדסים הראשון של החברה שגדל מאז לצוות של יותר מ־50 מהנדסים.

כיום, בתור VP Product, הוא מנהל צוותים בישראל וארה"ב. "לאורך כל המסלול שלי זכיתי לעבוד עם אנשים מדהימים", הוא אומר, "ובעזרת טכנולוגיות מהפכניות זכיתי להשפיע, בין אם זה בהגנה על החברות הגדולות במשק, ובין אם בעיצוב ממש של המציאות במזרח התיכון".

עסק משפחתי

"משמח אותי במיוחד לראות אנשים שניהלתי וחנכתי מתקדמים ומצליחים", מספר אייל. "אחד מרגעי הנחת הגדולים היה ביום מילואים אליו הגעתי לפני שנה – גיליתי כי כל ראשי הצוותים ביחידה היו חניכים בקורס שאני הובלתי, וכולם מנהלים ומפקדים מצוינים. גם ב־Dazz חלק מהעובדים שניהלתי כבר מתחילים לקחת תפקידי הובלה משמעותיים ואני מחכה ליום שהחברה תגדל עוד קצת ואוכל לראות אותם מובילים ארגונים שלמים.

"אין תחליף עבורי לסיפוק שבעבודה עם אנשים. לנהל, לחנוך, להוביל לקדם וגם ללמוד מאנשים אלו הדברים שבשבילם אני קם בבוקר. "פעילויות חניכה הן חלק גדול מהיום יום שלי. לצד חניכה של העובדים שלי ב־Dazz אני לוקח חלק בתוכנית מנטורינג למפקדים צעירים בצבא, והתנדבתי בתוכנית מנטורינג עבור סטודנטיות חרדיות בכדי לתמוך בשילובן בתעשיית ההיי־טק".

סיכול פיגועים

עם פרוץ המלחמה התייצב לשירות מילואים, ובמשך 40 יום היה שותף להקמת יכולות מודיעיניות חדשות שסייעו, לדבריו, באופן ישיר לסיכול פיגועים בצפון ולשמירה על לוחמים בגזרת עזה. "היכולות שצוות המילואים המצומצם שלי ואני פיתחנו בימי הלחימה הראשונים מנוהלים כיום על ידי מספר צוותים סדירים וימשיכו להשפיע על תמונות המודיעין עד תום המלחמה", הוא מספר. "גם היום אני נמצא בקשר ישיר עם מפקדי היחידה ומגיע למילואים על פי צורך כדי לתחזק את היכולות שבנינו".

הפוסט אייל גולומביק הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

כמעט כתמונת מראה, זו גם היתה שנתם הגדולה של האקרים, עברייני סייבר וגנבי קריפטו, שהיקף פעילותם בשוק זינק בשנים האחרונות.

עם התפתחות הענף הלכו והשתכללו גם שיטות התקיפה ותחכום ההונאות במערב הפרוע הקריפטוגרפי. אם בעבר רוב הפריצות התבססו על גניבת סיסמאות ומפתחות קריפטו, כיום רובן מבוסס על שימוש באפליקציות זדוניות מתוחכמות, שדרכן חודרים לחשבונות ומושכים מהם מטבעות. בשנים 2021־2022 לבדן עמדה עלות ההונאות בשכבת האפליקציה בבלוקצ'יין על 14 מיליארד דולר – כפול מעלות נזק ההונאות בשכבת המפתח הקריפטוגרפי.

מערכת פרואקטיבית

בלוקאייד (Blockaid), סטארט־אפ אבטחת הקריפטו שהוקם על ידי עדו בן נתן (מנכ״ל) ורז ניב (סמנכ״ל הטכנולוגיות), היה הראשון לפתח מערכת פרואקטיבית שיודעת לזהות ׳עסקאות זדוניות׳ בעולם הקריפטו, וכך למנוע ולחסום חולשות בשכבת האפליקציה. הטכנולוגיה שפיתחו שני היזמים מקנה בעצם לארנקים דיגיטליים, אפליקציות וחוזים חכמים יכולת הגנה מיידית מפני תקיפות וטרנזקציות זדוניות, והטמעתה מאפשרת שימוש בטוח יותר שיכול להתריע במידה שמדובר בהונאה.

על ידי סריקה של עשרות מיליוני טרנזקציות, ואיתור מאות אלפי אירועים זדוניים, המוצר שפותח בחברה מונע, לדבריה, הונאות בהיקף של כ־100 מיליון דולר. את הסטארט־אפ הקימו בן נתן וניב לפני שנתיים בלבד, והיום מועסקים בו כ־25 עובדים, רובם בישראל. בשנה האחרונה, חרף אתגרי שוק לא פשוטים, הצליחו לגייס 33 מיליון דולר בשני סבבים מקרנות מובילות – 6 מיליון דולר בסבב סיד בהובלת Cyberstarts; וגיוס של 27 מיליון דולר נוספים בסבב A שהובל ע"י הקרנות Reddit ו־Variant.

עוד כשפעל ב־Stealth Mode נבחר הסטארט־אפ על ידי מגזין "Insider" לאחד המבטיחים בתחום הסייבר לשנת 2023.

קשיים בתחילת הדרך

״הדרך שלנו לוותה בסקפטיות וזלזול מהסביבה ונבעה מהעובדה שיצאנו למסע הזה בגיל צעיר מאוד וללא ניסיון קודם. למרות שידענו כבר אז שיש לנו את היכולות הנדרשות, הפידבק כמעט הוביל אותנו לייאוש מוחלט – כולל כמעט ויתור על החלום״, משחזרים השניים את הקשיים בתחילת המסלול.

״קיבלנו תמיכה ממשקיעים ולקוחות שהוכיחו לנו שזו הייתה ההחלטה הנכונה. דווקא הזלזול וחוסר האמונה שליוו אותנו בתחילת דרכנו, גרמו לנו להבטיח לעצמנו לתמוך בצעירים נלהבים בעלי חלום, ולא לתת לאחרים להרגיש את התחושות שאנחנו חווינו״, הם מדגישים.

והתמורה בסוף שווה בהחלט את המאמץ, כפי שהם מתארים: ״בעינינו זו זכות לפתור בעיה מהותית בעולם בעזרת טכנולוגיה, לצד אנשים סופר מוכשרים – זו בעצם הסיבה שאנחנו קמים בבוקר עם חיוך. המעבר החד הזה – משני אנשים עם חלום שיושבים בחדר, למערכת שלמה שעובדת, בונה מוצר ונותנת ערך גדול – גורם לתחושת סיפוק אדירה״

הפוסט עדו בן נתן ורז ניב הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.