אל־קאעידה הוא ללא ספק ארגון הטרור הקטלני ביותר, ולדעת רבים הארגון הלא־מדינתי הרצחני ביותר בהיסטוריה האנושית, אשר חולל בפעולותיו שינוי עמוק ביחס העולם המערבי לאיסלאם, והכניס את העולם לטלטלה כמוה לא ידע מאז מלחמת העולם השנייה. על הגלובליות הרצחנית שלו ניתן ללמוד מהנתון הסטטיסטי הבא: בשנים 1992־2008 תכנן, יזם וביצע הארגון 31 התקפות טרור ב־18 מדינות שונות, שעלו בחייהם של יותר מ־4,400 בני אדם – לא כולל אלפי ההרוגים בעיראק ובאפגניסטן.

בניגוד למה שמקובל לחשוב, אוסאמה בן לאדן, המוח המטורף שהנהיג את רשת הטרור הגלובלית, שהיה בן לאחת המשפחות העשירות בערב הסעודית ואחד היורשים המיועדים להון המשפחתי העצום, לא היה המממן העיקרי של הארגון בשנות הקמתו. בשנים הללו כבר הופשט הנסיך הסעודי מכל נכסיו ונבעט ממעגל הירושה. אולם בסיוע הדוק של הטאליבן, שסיפק לו מחסה ותמיכה בסיסית, הצליח בן לאדן – בתחכום רב ותוך ניצול רשת הקשרים הענפה שלו בקרב האליטות בנסיכויות המפרץ – לגייס סכומי עתק, בעיקר באמצעות תרומות פרטיות מאנשי עסקים סעודים.

עד סוף 2002 שוכללה שיטת הגיוס וחבקה עולם. דרך עמותות איסלאמיסטיות, קרנות צדקה, מסגדים, מוסדות דת, אתרי אינטרנט ואפילו דרך בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים זרמו עשרות מיליוני דולרים למערכת היעילה שבנה, כאשר ערב ה־11 בספטמבר העריך ה־CIA את התזרים השנתי של אל־קאעידה בכ־30 מיליון דולר. באופן טבעי, לאחר פיגועי הראווה במגדלי התאומים ובפנטגון והכרזת המלחמה הפיננסית הבינלאומית על אל־קאעידה – מלחמה שבמהלכה הוקפאו חשבונות, הוחרמו נכסים, נחקרו והועמדו לדין מאות עמותות, קרנות, גופים פיננסיים ואנשים פרטיים – הידלדלו בצורה משמעותית משאבי הארגון, ומקורות המימון שלו יבשו כמעט לחלוטין. עם זאת, אחת התכונות שאפיינו את בן לאדן היא יכולת השרידות והיכולת לנצל את הגלובליזציה למטרותיו.

כמי שרשם פטנט על רעיון הג'יהאד העולמי והטרור הגלובלי, הארגון שבנה לעצמו שם אדיר בעולם בזכות פעולותיו הרצחניות, החל לפרוש את חסותו על ארגונים איסלאמיסטיים קיצוניים בכל רחבי הגלובוס. הוא ניצל את המותג שלו ואת המוניטין שיצאו לו למרחקים, ומאגד תחת כנפיו עשרות ארגוני טרור, הנלחמים כעת תחתיו במלחמת ג'יהאד כוללת. על פי המטה ללוחמה בטרור האמריקאי, לאל־קאעידה מספר שלוחות עיקריות, המתאמות את פעילותן מול המפקדה המרכזית היושבת בפקיסטן־אפגניסטן: אל־קאעידה במגרבּ (אלג'יריה, מרוקו, לוב, מאוריטניה, מאלי, ניז'ר, ניגריה וצ'אד), אל־קאעידה בחצי האי ערב (תימן וערב הסעודית) ואל־קאעידה בעיראק (דאע"ש בגלגולו הקודם, שפרש מארגון האם) ובסוריה (ג'בהת א־נוסרה). בנוסף, אל־קאעידה פועל בשיתוף פעולה הדוק וזליגה הדדית של ידע, כסף, נשק וכוח אדם, עם עשרות ארגוני טרור בכל רחבי העולם.

אם בעבר, לפני 2001, ההנהגה היתה המממנת והמוציאה לפועל היחידה של פעולות הארגון, כיום המצב שונה: אל־קאעידה הוא גוף מבוזר, דל במשאבים כספיים, המכוון אסטרטגית את פעילות הארגונים הכפופים לו תוך שליטה חלקית בלבד על המתרחש (ראו מקרה דאע"ש). על מימון כמעט ואין על מה לדבר – להיפך. מנהיגי אל־קאעידה בפקיסטן ואפגניסטן מקבלים מימון ישירות מהשלוחות המסונפות, בעיקר מאל־קאעידה במגרב האיסלאמי, הנחשב לעשיר ביותר בין השלוחות. הארגון האיסלאמי־אפריקאי, שמרכזיו באלג'יר ובמאלי, נהנה מהון רב שזרם אליו בעקבות ההפיכה בלוב. חטיפות וקבלת דמי כופר עבור שחרור החטופים הם העסק המכניס ביותר של הארגון, המגלגל מפעילות זו עשרות מיליוני דולרים. רשת הקשרים ההדוקה עם השבטים המקומיים ושליטתו האסטרטגית בשטחים נרחבים במערב אפריקה הפכו אותו לשחקן מרכזי בציר העיקרי של קו הסמים מאמריקה הלטינית לאירופה.