לשקאר־א־טייבה, "צבא הצדיקים" בפי נאמניו, הוא ארגון טרור פקיסטני איסלאמי קיצוני, הנחשב לאחד הארגונים הדומיננטיים בדרום־מזרח אסיה. מטרתו של הארגון הדתי היא לשחרר מידי הודו את חבל קשמיר, המכיל ריכוז מוסלמי גדול, ואיחודו עם קשמיר הפקיסטנית תחת שלטון איסלאמי, תוך החלת חוקי השריעה וכינון ח'ליפות. אף כי פעילותו המיליטנטית מתרכזת כיום בעיקר במדינת ג'אמו־קשמיר שבצפון הודו, שאיפתו הגלובלית של הארגון הקיצוני, כפי שהוא מצהיר, היא השמדתה של הרפובליקה ההודית וחיסולם המוחלט של ההינדים, הנוצרים והיהודים, אותם מכנים ראשי הארגון "האויבים הגדולים ביותר של האיסלאם".

הארגון הפונדמנטליסטי קם בתחילת שנות ה־90 כזרוע הצבאית של "מארקאז אל־דאווה", ארגון איסלאמי מיסיונרי שפעל נגד הנוכחות הסובייטית באפגניסטן. עם נסיגת הכוחות הסובייטיים התמקד הארגון בפעילות טרוריסטית נגד מטרות צבאיות ואזרחיות בקשמיר ההודית, אשר ברבים מהמקרים הפכו לפיגועי ראווה גדולים בהודו עצמה. חרף הכחשה גורפת של הממשל באיסלמבאד, אנליסטים ומומחי מודיעין מאשרים כי אחד התומכים העיקריים של הארגון באותה תקופה היה ה־ISI, שירות הביון הפקיסטני, שסיפק הדרכה, נשק ומימון – כנראה מתוך רצון לנצל את הארגון הבדלני כמנוף להפעלת לחץ יעיל על הממשל בניו־דלהי. עם החתימה על הסכם הפסקת אש בין הודו לפקיסטן יזם הארגון, שהתנגד בחריפות לרגיעה, סדרה של פיגועי טרור, במטרה לפורר את ההסכם השברירי בין שתי המעצמות הגרעיניות האויבות ולהביא להסלמה אזורית שתשרת את מטרותיו.

קשריהם ההדוקים של מנהיגי הארגון עם ארגונים איסלאמיים מיליטנטיים בעולם, ובראשם אל־קאעידה, לצד הסיוע שהעניק לו עם פלישת ארה"ב לאפגניסטן, היו החותמת הסופית שקיבעה את מקומו על ציר הרשע ששרטט ממשל בוש. לשקאר־א־טייבה הוכרז על ידי האמריקאים כארגון טרור וכאויב המדינה. תחת לחץ אמריקאי כבד שהופעל על בת הברית הפקיסטנית הוא הוצא מחוץ לחוק, נכסיו הוחרמו, פעיליו נרדפו ומנהיגיו נעצרו על ידי השלטונות (ושוחררו כעבור זמן קצר).

כל אלה לא עצרו את דהירתו הרצחנית של הארגון האיסלאמי הקיצוני, שהיה חתום במהלך השנים הבאות על עשרות פעולות חבלה ופיגועים, ביניהם שורה של פיגועים המוניים בקאלוצ'אק שבחבל קשמיר ב־2002, בדלהי ובוואראנסי ב־2005 ובמומבאי ב־2006 – פיגועים שנרצחו בהם מאות בני אדם ונפצעו אלפים. זכורה במיוחד מתקפת הקטל המתואמת שהנחית הארגון על מומבאי בנובמבר 2008, שבה הותקפו סימולטנית עשרות יעדי תיירות מערביים, ביניהם בית חב"ד, ונגבו חייהם של 173 איש, ביניהם ארבעה ישראלים.

למרות הפעילות האינטנסיבית נגדו (לפחות למראית עין), נראה כי הארגון הבדלני עומד על רגליו ומצליח לגייס מקורות מימון הנאמדים בעשרות מיליוני דולרים בשנה. על פי מחלקת המדינה האמריקאית, לשקאר א־טייבה ממומן בכבדות על ידי הפזורה הפקיסטנית הגולה (ההון זורם בעיקר מקהילות פקיסטניות מבוססות במדינות המפרץ ובריטניה), על ידי אנשי עסקים ואילי הון קשמירים, אנשי מאפיה הודים ואפילו על ידי ארגוני טרור החולקים אותה השקפת עולם רדיקלית. בנוסף, הוא מנתב מיליוני דולרים רבים, הזורמים לקרנות ועמותות צדקה שפועלות תחת הזרוע הסיעודית של הארגון, ויש מומחים הגורסים כי "צבא הצדיקים" אף ממשיך לקבל תמיכה כספית נרחבת מגורמי ממשל פקיסטניים.