זאת השנה של תמר זנדברג. הפוליטיקאית בת ה-42, שהתחילה את דרכה הפוליטית כעוזרת הפרלמנטרית של הח"כ לשעבר רן כהן וכחברת מועצת העיר תל אביב-יפו, נבחרה השנה לעמוד בראש מפלגת השמאל הנצחית של ישראל, תפקיד שמילאו בעבר נשים משפיעות וחזקות, כמו שולמית אלוני וזהבה גלאון. את ההישג היא רושמת לאחר פחות מחמש שנים כחברת כנסת.
אך ממש כמו זובור בצבא, נראה שהתקשורת הישראלית לא המתינה הרבה. ימים ספורים אחרי שנבחרה כבר מצאה זנדברג את עצמה במרכזה של סערה מתוקשרת. דיווחים חשפו את קשריה עם היועץ האסטרטגי ואיש התקשורת משה קלוגהפט, שמזוהה מאוד עם הימין הישראלי ואחראי לכמה מהקמפיינים הבולטים ביותר של הבית היהודי והארגון אם תרצו. זנדברג הכחישה בהתחלה את הדברים, לאחר מכן הודתה ששיקרה ולבסוף נאלצה להתנצל.
זנדברג מכהנת כיו"ר הוועדה המיוחדת למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול בכנסת והיא חברה בוועדת הפנים והגנת הסביבה. היא עומדת בראשן של מספר שדולות העוסקות בתחומי הסביבה, זכויות האדם והאזרח והפרדת דת ומדינה. בחמש שנותיה בכנסת הספיקה להעביר כבר 24 הצעות חוק פרטיות בקריאה שלישית.
תמר היא בתה של עיתונאית הארץ אסתר זנדברג ואחותו של הכדורגלן מיכאל זנדברג. היא מחזיקה בשני תארים ראשונים (במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ובפסיכולוגיה וכלכלה מהאוניברסיטה העברית) ובתואר שני בפסיכולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון.
לא לטשטש את המסר
חוויה שעיצבה אותי: "אני לא אשכח את היום הראשון לעבודה שלי עם רן כהן. זה היה סוף קיץ 2003, ימי המחאה החברתית הגדולה שהיתה כאן לפני 2011, מחאת ויקי כנפו והחד הוריות. הן יצאו לרחובות במחאה על 'גזירות ביבי' של נתניהו כשר אוצר, שקיצצו באופן דרמטי את השירותים החברתיים. יצאתי עם רן כהן למדרכה שמחוץ לכנסת, שם גרו הנשים באוהלים. פגשתי שם נשים שהתבצרו עם בלוני גז בבית ואיימו לפוצץ את עצמן אם יפונו מהדירה בדיור הציבורי. שם למדתי עד כמה לחוקים שאנחנו מחוקקים, למדיניות שנכתבת במשרדי הממשלה יש השפעה על בני אדם, נשים, ילדים ומשפחות, ומה חשיבות העבודה הציבורית שמגיעה בסופו של דבר לאנשים האלה".
מה מחזק אותי: "המשפחה. בעיקר הקרובה. ככל שהאתגר יותר קשוח, ככה הכוח מהמשפחה יותר מחזק, ובעיקר הידיעה שהם תמיד יהיו שם, לא חשוב מה".
דמות מעוררת השראה: "שולמית אלוני. הרבה פעמים אני חושבת עליה – איך הדמות שלה היתה מאוד מאוד חדה, לפעמים רדיקלית. דווקא מתוך העמדה הצלולה והטהורה אידיאולוגית, הייתה לה השפעה פוליטית רבה ואפקטיבית מאוד. הקול שלה הדהד, והשיח שלה השפיע. זה הלקח לכל ממשיכיה ולכאלה שלפעמים חושבים שעמעום וטשטוש המסר הם הדרך להתחבב על הקהל. אלוני הוכיחה שהרבה פעמים זה ההפך".