ענבל ארגוב

ערב אחד, כשישבה סרן ענבל ארגוב בחטיבה המרחבית שבה היא משרתת, צץ במוחה רעיון. היא לקחה דף A3 ושרטטה סקיצה לתוכנה. עם הדף הזה הלכה ענבל למפָקדה, שהתלהב מהרעיון והפנה אותה למצפן, בית התוכנה הצבאי, כדי לפתח דמו על סמך הרעיון. עם הדמו הזה עברה ענבל ביחידות שונות וגייסה גם אותן לתמוך במיזם. "למזלי, בצבא יש לי נגישות רבה לאנשים חכמים", אומרת ארגוב. "יש כאן מילואימניקים שמפתחים תוכנות באזרחות, שיושבים איתי ומסבירים לי את כל התורה שלהם".

אחרי שהפיתוח התקדם, ניגשה ארגוב עם ההצעה לגורם מממן בכיר. "זאת היתה פגישה מאוד מצחיקה", היא נזכרת. "לפני הצגת פרויקט בדרך כלל אנשים בונים מצגות מטורפות, מנסים להרשים. אני הגעתי עם טוש ולוח מחיק ושרטטתי לו את מה ששרטטתי על ה- A3 ההוא, ומשם יצאתי עם כמה מיליונים. זה היה פרויקט כל כך חשוב לבעיה כל כך עמוקה, שגם טוש מחיק משכנע".

סרן ארגוב היא קצינת האמל"ח (אמצעי לחימה) המבצעי הראשונה בצה"ל, לא תואר שהיא מתרגשת ממנו. "התגייסתי למודיעין, ודרך החיל הגעתי לתחום האמל"ח ביחידת מגלן ומשם יצאתי לקצונה", היא מספרת. "זה היה כל כך ברור למפקדים שלי שהם שולחים אותי לקורס קצינים, שתוך כדי התהליך לא הבנתי שהיתה כאן שבירת תקרת זכוכית. בדיעבד אני מבינה שזה רציני, בעיקר כשאני מדברת עם חיילות וקצינות שמספרות כמה זה קשה לפעמים".

ארגוב היתה מפקדת במהלך מבצע שובו אחים, ומיד אחריו גם במבצע צוק איתן, מבצע שבו יחידת מגלן השתתפה באופן פעיל ומהותי. "זה היה משמעותי מאוד בשבילי. במשך ארבעים יום לא יצאתי הביתה והייתי כל הזמן עסוקה באופן אינטנסיבי מאוד", היא מספרת. במהלך המבצע נהרגו שלושה מלוחמי יחידת העילית, כשמרפאת אונר"א שמולכדה על ידי מחבלים קרסה על הלוחמים.

אחרי המבצע קיבלה ארגוב תפקיד שכותרתו "התעצמות צבאית". משמעות התפקיד היא לנתח את המבצע האחרון בעזה, לפגוש תעשיות אמל"ח ואקדמיה, לרדת לשטחי האימונים, להתנסות באמל"ח ולגבש דוח המלצות לרכש בקנה מידה גדול, בהסתמך על המסקנות מהמבצע. הדוח הוצג לרמטכ"ל ולבכירים נוספים בצה"ל. "שמחתי מאוד כשקיבלו את ההצעות שלי", היא מצטנעת. וכאמור – זאת לא היתה הפעם האחרונה שקצינים בכירים ומנוסים ממנה בהרבה עוצרים הכל כדי להקשיב לה.

עצות ליגאל אלון

התוכנה שיזמה ארגוב פשוטה עד כדי גאונות: כשמפקד מתכנן מבצע באמצעות התוכנה, יקפצו לו דגלים אדומים ויתריעו על סכנות וכשלים אפשריים, שייתכן שלא נלקחו בחשבון. התקדמות כוחות ביחס לתנאי הקרקע, למשל, יכולה להיות קריטית בקרב. "זו בעצם מערכת תומכת החלטה של המפקד המבצעי", אומרת ארגוב. "לצערי, אף אחד לא קורא יותר את כל התו"ל (תורת הלחימה – ק.א) וחבל – כי יש שם הרבה ידע. את הידע הזה אפשר להנגיש למפקד כשהוא מתכנן מבצע או קרב, ואפשר לעשות את זה בלי שיצטרך לקרוא יותר מדי".

לצורך הדגמה חוזרת ארגוב אל מבצע חורב במלחמת השחרור. "יגאל אלון הציע דרך חדשה לתקוף בגבול מצרים. אלון  הכיר דרך רומית ישנה שלא מופיעה במפות. זה היה רעיון טוב, והמערכת היתה תומכת בהחלטתו זו, ולא היתה מתריעה על הבחירה", היא מסבירה.

להבדיל, באותו מבצע היה ניתן למנוע אבדות כבדות באמצעות התוכנה שלה. "המערכת כנראה היתה מתריעה על האסון שקרה מאוחר יותר, כשחיל האוויר הישראלי הפציץ את המוצב המצרי ו'ריכך' אותו, אך במקום שכוחות חטיבה 8 יגיעו מיד לאחר מכן ויכבשו אותו, הם נתקעו בחולות ונאלצו לעלות על הכביש. הזמן הזה והתנועה הגלויה גרמו לאיבוד אפקט ההפתעה, והספיקו למצרים שהיו ערוכים ומוכנים אליהם כשהגיעו", אומרת ארגוב. אמנם המשלט המצרי נכבש, אך באש הצולבת נגרמו לכוחותינו אבדות כבדות.

ארגוב מספרת שהתוכנה שלה נולדה מתוך צורך ממשי בשטח. "אחד הדברים הכי חזקים בתוכנה הזאת הוא שיש בה צורך", מתגאה ארגוב. "המפקדים מבסוטים מזה. בסוף הגענו למקום של שותפות אדירה בין אנשי אקדמיה מאוניברסיטת בן גוריון, נציגים ממשרד הביטחון, גורמים מתוך הצבא וכמעט כל היחידות המיוחדות של צה"ל. זה פרויקט שבא מלמטה, מתוך צורך. אם לא אוהבים אותו – הוא לא רלוונטי".

האם התוכנה לא מונעת חדשנות בשדה הקרב? האם אין היא מעקרת חשיבה יצירתית? במילים אחרות – האם התוכנה של ענבל היתה מאפשרת לאלוף אריאל שרון לצלוח את תעלת סואץ במלחמת יום כיפור, או לגנרל אלנבי לכבוש את באר שבע כשהעות'מנים ציפו לו בעזה, או שהיו קופצות התרעות רבות ומסרסות אותו?

"לטענתנו – לא", היא עונה באופן חד משמעי. "התוכנה לא היתה מתנגדת למבצעים כאלה, היא לא מתנגדת לחדשנות באופן עקרוני. הנחת היסוד שלה היא שמפקד מבצעי הוא אדם נבון ומוכן לקרב, אבל יש לו מעט מאוד זמן לתכנן כראוי. התוכנה הזאת נותנת עצות למפקד. מעבר לכך, יש גם חוכמה של מחשב שיודע לנתח את כל הקרבות שאי פעם ניטשו ולמסור את המידע הרלוונטי למפקד על סמך ניסיון העבר. אנחנו נדע, למשל, כמה זמן ייקח לכוחות להגיע מ-A ל-B בהתאם למשתנים. זה שילוב של חוכמה של אנשים וחוכמה של מחשב. ועדיין, המפקד יכול בכל רגע נתון להגיד 'שמעתי' ולעשות מה שהוא מחליט. בצה"ל המפקד הוא המתכנן. מי שבסוף יבצע את הדברים בשטח הוא זה שמקבל את ההחלטות. האחריות היא עליו. אנחנו רק מראים לו יותר טוב את התמונה".

 החיים כלוח מטרות

כיום, כשחלקים מהתוכנה כבר עובדים בשטח, וכבר ניתן לראות הצלחות מבצעיות שלה, ארגוב נזכרת איך לפני שנים היא היתה עוצמת את עיניה ומדמיינת את הפרויקט קורם עור וגידים. אבל אם כבר הספקתם להכיר אותה קצת, כקצינת האמל"ח המבצעי הראשונה בצה"ל וכמפתחת תוכנה מבצעית משרבוט על דף A3, אתם בטח מבינים שהיא כבר מסמנת את המטרה הבאה.

"כבר שנתיים בערך אני עוסקת במקביל גם בעולם ההסברה של ישראל כלפי חוץ, לעולם", היא אומרת. "אני פוגשת המון קבוצות מחו"ל מהאוניברסיטאות הטובות בעולם, סטודנטים למינהל ולמדיניות חוץ, ואף טסתי במשלחת הסברה בלונדון. בכל המפגשים האלה אני פוגשת דיסאינפורמציה מטורפת, מה שלא מפתיע".

במקביל לדיסאינפורמציה המילולית, נתקלת ארגוב יותר ויותר גם בדיסאינפורמציה ויזואלית, של "גיוס" תמונות וסרטונים המתועלים למתקפה התדמיתית כנגד ישראל. ואם תמונה שווה אלף מילים, ולא תמיד ניתן להשיג את התמונה הרצויה, ניתן לקחת משהו דומה ממקום אחר, וכך לעוות את המציאות. כך למשל לוקחים תומכי ה-BDS תמונות של הלחימה בסוריה ומספרים כי אלו הם פלסטינים הנאנקים תחת הכיבוש הישראלי. "אני רוצה לפתח כלי שיכול לזהות את הגיוסים האלו. כלי שיתריע על אי דיוק או הוצאה מהקשר של התמונה או הסרטון הנצפה. זה כלי מדהים וחשוב מאוד מאוד בחזית ההסברתית", היא אומרת.