גילי כהן הגיעה אל עולם העיתונות ממש במקרה או, כמו שהיא אומרת, "בזכות קצין המיון בבקו"ם" – ששלח אותה לעיתון "במחנה" – "ממש לא דמיינתי את עצמי בשום שלב כעיתונאית או כמישהי שמופיעה בטלוויזיה", אומרת כהן, שמאז אותו מיון צבאי לא יכולה להשתחרר מחיידק העיתונות שדבק בה.
ב"במחנה" היא שירתה שלוש שנים, שבמהלכן אף קיבלה פרס על מצוינות, ומיד לאחר שהשתחררה, הצטרפה לעיתון "הארץ" – שם עבדה שבע שנים ככתבת צבאית, עד שעברה לתאגיד, שם היא משמשת כיום ככתבת המדינית. "בתפקיד שלי אני נמצאת על התפר בין נושאים רבים – מדיניות, ביטחון, אסטרטגיה, יחסי חוץ, לפעמים גם פוליטיקה, כלכלה ויחסי פנים. כאן יש לי יכולת להתבונן על דרכי קבלת ההחלטות, ובייחוד – את היכולת לשאול שאלות ולקבל תשובות מאלה שעוסקים בדברים. זה מרתק, מעניין ומרחיב אופקים", היא מספרת.
ככתבת מדינית, הספיקה כהן להשיג כמה הישגים עיתונאיים מרשימים, כמו פרסום מתווה ההסדרה בעזה, שכלל את אותן מזוודות הכסף הקטארי שהועברו לרצועה. "מלבד אלו זכורים לי במיוחד הכניסה שלי לחאן יונס שברצועת עזה יחד עם כוחות הצנחנים במבצע 'צוק איתן' וכן סיקור משפטו של אלאור אזריה", היא מספרת.
ובאשר להמשך הדרך? "אני רוצה להתמקד ולהעמיק בעבודה שלי, להביא סיפורים חדשים ומעניינים ולהשתדל לעשות עיתונות טובה עבור הצופים והמאזינים".