על אף גילו הצעיר, יושב היום ישי שנרב על אחת המשבצות הנחשבות ביותר בתקשורת הישראלית, כמגיש התוכנית הפופולרית "נכון להבוקר" בגל"צ.
שנרב, בוגר הישיבה הגבוהה בתקוע, שבשל נכות מולדת היה פטור משירות צבאי, בחר להתנדב לגלי צה"ל והחל שם את דרכו כעורך תוכנית הבוקר של אפי טריגר ובהמשך את זו של אראל סג"ל.
לפני כשנה החליף את ניב רסקין ברצועת הבוקר הפופולרית של התחנה הצבאית, ובמקביל הוא מגיש את התוכנית "המזנון" בערוץ הכנסת. "כשמפקד גל"צ ביקש ממני להגיש את התוכנית, קיבלתי על עצמי שאני צריך לעשות לכולם חיים קשים במידה שווה", אומר שנרב, איש שיחה רהוט, נעים וחף מפוזה. "בפועל, אנחנו חיים בעולם שבו הדימוי מנצח את המציאות. כך שהכיפה שלי, ההורים שלי והמקום שבו גדלתי מנצחים את מה שאני אומר. האם בגלל זה חשוב לי יותר להישאר נייטרלי? לא. זה עניין של אופי. יש עיתונאים ניטרלים בשני הצדדים. אצלי זה בא מתוך אמונה שזו תפקידה של העיתונות, שבאמת יש חדשות ועובדות ולא רק פרשנות שלהן, וגם מתוך העובדה שאני צעיר. עוד לא בקעתי מהביצה, אז מי אני בכלל שאפרש את המציאות ואוביל אג'נדות?".
גם היום, כמגיש, מודה שנרב שהוא חושב על האינסרט בכל שיחה עם מרואיין, על הכותרת שתפתח את המהדורות. "אני עושה את זה מתוך שינה", הוא מחייך. "כל כך הרבה פעמים האזנתי לנאום של 40 דקות כדי לחלץ ממנו כותרת של עשר שניות, שזה כבר טבעי לי".
שנרב לא יודע מה צופן לו העתיד הרחוק. הוא מתמקד היום בתוכנית וב"להגיש אותה כמו שצריך", במקביל לסיום התואר במדעי המוח באוניברסיטת בר אילן. ולסיום? "תודה למאזינים, כמובן", הוא מחייך.