חברת סיראז', שעוסקת באינטרנט של הדברים לתעשייה (Industrial IOT), מחברת לא רק מפעלים אל מהפכת המידע, אלא גם אנשים – צעירי החברה הבדואית. סיראז', שהחלה את דרכה לפני כשנתיים בתור ספקית שירותים לחברות, כמו RAD, P&R ו-GE, היא בית תוכנה שמפתח כיום מוצר לחיבור אוטומטי של ציוד הקצה התעשייתי לענן. "תוך כדי הפרויקט עם GE זיהינו שקיים פער בתחום, וזה הוביל אותנו לפתח את המוצר שאנחנו עובדים עליו היום", מספר המנכ"ל המשותף של החברה עות'מאן אלשייך.
אבל, כאמור, הייחוד הגדול של סיראז' ("מקור אור" בערבית) הוא לא רק טכנולוגי. "יש לנו חזון חברתי לשלב את האוכלוסייה הבדואית בתעשיית ההייטק ולהיות אור בקצה המנהרה של הצעירים הבדואים", מסביר אלשייך. בשנה האחרונה גדל מספר המתכנתים בחברה מארבעה ל-10 (מתוכם שמונה מהמגזר הבדואי), ובשנה הבאה מתוכננת גדילה נוספת, ל-16.
בעוד "סיראז' טכנולוגיות" עובדת על הגדלת הביקוש למתכנתים מהמגזר, החברה הקימה גם עמותה ("סיראז' לקידום ההייטק במגזר הבדואי"), שעובדת במקביל גם על צד ההיצע ומעודדת את צעירי המגזר להיכנס להייטק. מרבית הבדואים שפונים ללימודים גבוהים עושים זאת במקצועות הבריאות, ובמיוחד ברפואה, שנתפסים כבעלי יוקרה. "אנחנו כאן כדי להגיד לאותם צעירים מוכשרים שיש חלופות שכדאי להם להכיר, ואנחנו רוצים להראות להם שזה אפשרי", אומר אלשייך. אם ההייטק הוא קטר הצמיחה של החברה הישראלית, בסיראז' שואפים שהמגזר הבדואי יעלה על הרכבת.
לאחרונה זכתה סיראז' בתמיכת רשות החדשנות, לצד השקעות של מספר יזמי-על מההייטק הישראלי, כמו גיורא ירון (יו"ר הוועד המנהל באוניברסיטת תל אביב וגם יו"ר מועצת המנהלים של סיראז'), זוהר זיסאפל ובני שניידר.
עות'מאן נולד בגרמניה בעת לימודיהם של הוריו (אביו הוא רופא), וכשהיה בן שלוש, הם שבו ארצה לכפר תל-שבע. בגיל 13 הוא כבר עבר לגור לבדו בנצרת, שבה למד בבית ספר פרטי. בהמשך למד גם באום-אל-פחם, ועם סיום לימודיו חזר לכפר וניהל את המרכז הרפואי המשפחתי. כיום הוא בעל תואר ראשון במשפטים וחשבונאות ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיו כיהן כשופט בבית הדין לערעורים של אוניברסיטת תל אביב, זכה במספר תחרויות ואף הרצה במכללת ספיר. כשסיים ללמוד, הצטרף לצוות הפייננס של P&R ולאחר מכן עבד במחלקה המסחרית של משרד עורכי הדין גולדפרב-זליגמן ובמחלקת הייעוץ האסטרטגי של משרד רואי החשבון סומך-חייקין.