עמית מאיר

עמית מאיר הוא מושבניק עם ירקות בראש. אחרי שנת שירות במסגרת "השומר החדש" ושירות צבאי כמפקד ולוחם ב-669, חלם לחזור הביתה, למושב חצבה בערבה, להירתם לחלקה המשפחתית ולהיות חקלאי, כמו אביו ואימו. אבל מאיר מצא עצמו בהרפתקאה מסוג קצת אחר – בגיל 29 הוא מנהל בית ספר שהקים במו ידיו.

"אדם ואדמה", הקמפוס החקלאי הראשון בערבה, משמש בית ל-50 תלמידים מכיתות ט' עד י"ב. במקביל ללימודים לקראת בגרות מלאה הם משלבים עבודת כפיים במטרה לעזור לחקלאי הסביבה. בית הספר קיים כבר ארבע שנים והוא פועל בשיתוף משרד החינוך, האגף העל יסודי, והחינוך למינהל ההתיישבותי. בני הנוער מגיעים מכל רחבי הארץ, חיים בפנימיית הקמפוס ומתנסים בשתילה, קטיף וגיזום.

מאיר מסיים בימים אלה תואר בחינוך וניהול וזוכה להכרה ארצית על הקמת בית הספר, שבמסגרתה בין היתר נבחר ליזם מצטיין של קרן י.ק.א (Y.C.A). הוא מחנך כיתות,  מעביר אימוני כושר ומפקח על כל הנעשה בבית הספר. בחייו האישיים הוא גם בן זוגה של יעל ואבא של כרמל בת השנה וחצי, ועל אף התואר המכובד של "מנהל בית ספר", הוא מרגיש קרוב לתלמידיו. "אני לא מנהל רגיל", הוא מבהיר. "בכנסים של מנהלים כולם מבוגרים ורציניים ואני יותר דמות שהנוער מתחבר אליה, אני מדבר איתם בגובה העיניים ומכניס אנרגיות שמתאימות להם".

שאיפתו לגדול ולהתפתח: בימים אלה והוא ושותפו, יוסי מונטג, פועלים להקמת שני בתי ספר נוספים, האחד בעמק יזרעאל והשני ברמת הגולן. "מה שהוביל אותי זה המשבר החקלאי הגדול בערבה, לצד משבר חינוכי גדול", הוא מספר, "זיהיתי צורך של נוער להתחבר לאדמה ולחזור לחיים של עשייה מתוך משימה אמיתית. אני רוצה להחזיר את התודעה החקלאית – שאנשים יזכרו שחקלאים הם חשובים, אנחנו מיישבים את הגבולות ושומרים עליהם, ודואגים שיהיו לנו הפירות והירקות הכי טעימים בעולם. התלמידים שלי מתחברים לאדמה, אלה סוג מוסדות החינוך שגידלו אנשים, כמו יגאל אלון ויצחק רבין, ואני רוצה שנחזור לערכים האלה".