שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
בחסות

אור גדול

"בתור ילד גדלתי על הערכים הישנים של הקיבוץ, חיי שיתוף ונתינה לאחר. ההבנה של מה שהחברה דורשת ומבקשת זה משהו שהושרש בי מגיל מאוד צעיר. ההבדל הוא שהיום הערכים האלה מתקיימים אצלי ממקום של קיום תורה ומצוות"

בהרבה מובנים, הישוב הקהילתי 'אור הגנוז' הממוקם למרגלות הר מירון, נופל בדיוק תחת הסטראוטיפ הקלאסי של קיבוץ גלילי. טובל בירוק, משובץ שבילים סלולים ובתים צמודי קרקע, גינות ירוקות, גגות אדומים. שקט פסטורלי עוטף מסביב. אך מה שהופך את המקום לשונה וייחודי כל כך הם האנשים עצמם והעסק המיוחד והמצליח שיצרו בליבו – יקב הבוטיק שמייצר יינות משובחים הזוכים לביקורות מהללות מטובי מבקרי היין בעולם ומתהדר בשורת פרסים מתערוכות בינלאומיות נחשבות.

אם תגיעו לביקור במרכז המבקרים, אולי תופתעו למצוא מאחורי דלפק העץ אברך חייכן, שימליץ לכם בחום על המרלו הפירותי והמתקתק או על השרדונה המלא והעגול בעל הסיומת העדינה, שבדיוק סיים יישון ארוך בחבית אלון צרפתי משובח. אך מי שמכיר מעט טוב יותר את יקב אור הגנוז, לא יופתע כלל.

את הדופק המיוחד של הישוב החרדי הלא קונבנציונאלי והעסק המרוויח הפועל במרכזו, אפשר להרגיש היטב דרך עודד אפריק, מנכ"ל היקב שמנהל אותו כבר למעלה מעשור. אפריק מתאר את ההווי הייחודי של המקום כדומה מאוד לצורת ההתיישבות הקיבוצית – שיתופית וקולקטיבית, המבטלת את הקנין הפרטי למען הכלל. "יש רק הבדל אחד", הוא מציין בחיוך, "אצלנו פה אין חדרי אוכל ואין חדרי ילדים". לדבריו, בישוב אדם נותן ככל יכולתו למען החברה ומקבל על פי צרכיו. "זה רעיון מאוד קשה לביצוע, על גבול הבלתי אפשרי מבחינת טבע האדם ואנחנו מנסים ליישם אותו פה ב'אור הגנוז'", מסביר אפריק.

מתחלקים בעוגה

אז איך מנהלים עסק תחרותי ומצליח, עם היררכיה ניהולית ברורה, ועדיין שומרים על אידיאלים של סביבה שיתופית, השואפת לשוויון בין כל חבריה? מסתבר שזה אפשרי בהחלט. ביקב, המהווה חלק מהותי בכלכלת המשק המקומית, דרגות השכר נקבעות על פי הצרכים של העובדים ולא לפי המדרג הניהולי. "קח אותי למשל, שיש לי שלושה ילדים, מול עובד 'רגיל' מן המניין שיש לו חמישה או שישה ילדים – אותו עובד יקבל כמובן תקציב גדול יותר", מסביר אפריק. "בסופו של דבר העסק מנוהל בצורה היררכית ומאוד מקצועית כמו כל עסק", הוא מדגיש, "רק שמערכת התגמול שונה והשכר מחולק לפי הצורך האמיתי".

ואכן, חייבים להודות שהשיטה עובדת והרעיון העומד בבסיס המנגנון הכלכלי של הישוב מיושם בהצלחה רבה. יקב הבוטיק של אור הגנוז הוקם לפני 15 שנה ומאז הספיק להיבחר כיקב הבוטיק הטוב ביותר בתערוכות מובילות, קטף מדליות זהב על סדרת היינות המעולים ושבחים רבים מקיר לקיר, כולל ציון נדיר של 91 שהוענק לסדרת הקברנה של היקב, "נמורה", על ידי רוברט פרקר, אחד ממבקרי היין הנחשבים בעולם.

ביקב מועסקים כיום 12 עובדים קבועים, רובם ככולם מהישוב עצמו. בשנים האחרונות רשם העסק צמיחה עקבית של 10% בשנה – כשנכון להיום מייצר היקב למעלה מחצי מיליון בקבוקים בשנה ומגלגל מחזור מכירות של 11 מיליון שקל. 30% מהמכירות מיועדות ליצוא לחו"ל, בעיקר לארה"ב ומדינות באירופה כמו צרפת, בריטניה ובלגיה, אך גם לאוסטרליה ולמזרח הרחוק יש מכירות.

בהתאם לצמיחה וכדי לעמוד במכסת הביקושים ההולכת וגדלה החליטו באור הגנוז על התרחבות. "הגענו למכסה המקסימלית של הייצור ביקב הקיים וממש בקרוב נתחיל בנייה של יקב חדש. השלב הבא יהיה השקעה בכרמים נוספים שיגדילו עוד את מכסת הייצור שלנו", מספר אפריק בהתרגשות, אך חשוב לו להדגיש נקודה חשובה: "בתפיסה שלנו כיקב בוטיק אנחנו חושבים שמה שחשוב זה לא כמות הבקבוקים שאתה מייצר, אלא איכות היין. וחשוב מכך, העקביות באיכות היין לאורך שנים. כרגע תפיסת העולם של היקב לא משתנה, אנחנו גדלים, אבל אנחנו לא יורדים לייצור סדרות יותר נמוכות באיכות, גם אם זה אומר שיהיו פחות מכירות".

שילוב עולמות

דווקא בשנים האחרונות, כשהיקב החל לצבור תשבחות ופרסים והמכירות צמחו – התקבלה החלטה בהנהגת הישוב לצמצם את כמות החשיפה ולקחת כמה צעדים הצידה, מחוץ לאור הזרקורים. "הרבה מאוד שנים אנחנו כבר לא הולכים לתחרויות ולא מגישים את היין שלנו למועמדות לפרסים", מספר אפריק, "על פי מה שאנחנו מאמינים 'אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין', זאת אומרת שדרך הצניעות תבוא הברכה. את מה שיש לנו אנחנו משקיעים בעשייה בעסק עצמו, בקידום מכירות ובצמיחה של העסק".

אופיו השיתופי של היקב הוא לא המאפיין היחיד שהופך אותו לייחודי כל כך. הוא גם חריג בהיותו יוזמה עסקית של אנשים חרדים, שבחרו לקיים אורח חיים דתי מוקפד ויודעים לשלב בהצלחה גדולה גם לימוד תורה וגם עבודה. ולא מדובר בעבודה קלה, מסתבר.

סדר היום באור הגנוז מתחיל מוקדם מאוד. לעיתים בשלוש או ארבע לפנות בוקר כבר קמים עובדי היקב, שמתחילים את יום העבודה בלימוד תורה בבית המדרש. אחרי תפילת שחרית וארוחת בוקר קצרה עם המשפחה ממשיכים העובדים ישר לעבודה ביקב – עבודה שמתחילה בשמונה וחצי בבוקר ומסתיימת רק סביבות שש בערב. כך במשך חמישה ימים בשבוע. "סדר יום לא פשוט כלל וכלל", מעיד אפריק, "אבל ככה זה כשהאידיאל הוא שילוב של תורה ועבודה".

מבננות לענבים

עודד אפריק (50), נשוי פלוס שלושה, עומד כיום בראש ניהול היקב לאחר שהתבקש למלא את התפקיד על ידי הנהגת הישוב החרדי, אליו הגיע לפני קרוב ל-20 שנה. הוא לא נולד בישוב שהוקם רק בשלהי שנות ה-80' ואף לא התחנך במסגרת חרדית. הוא נולד והתחנך בקיבוץ בית הזרע החילוני, שהוקם אי שם בתחילת המאה הקודמת על ידי עולים מגרמניה, לצד קיבוצי כנרת ודגניה בעמק הירדן.

הקיבוץ הוותיק, שהיה מהראשונים שהוקמו בארץ ישראל במסגרת התנועה הקיבוצית, נראה אולי במבט ראשון כרחוק שנות אור ממרכז חייו הנוכחי של עודד בקהילה החרדית הסגורה – אך במבט מעמיק מתגלה דווקא הבסיס החזק שמחבר בקשר ברור בין שני העולמות. "בתור ילד גדלתי על הערכים הישנים של הקיבוץ, חיי שיתוף ונתינה לאחר, ערכים שטבועים בי עד היום. אלו דברים שנמצאים אצלי בדם מאז שנולדתי", הוא מעיד. "ההבנה של מה שהחברה דורשת ומבקשת זה משהו שהושרש בי מגיל מאוד צעיר. ההבדל הוא שהיום הערכים האלה מתקיימים אצלי ממקום של קיום תורה ומצוות", הוא מחדד.

בקיבוץ בית הזרע היה אחראי אפריק על גידול מטעי הבננות וכמו כל הילדים גדל בבית הילדים של הקיבוץ עד הגיוס לצבא. בסוף שנות השמונים הסוערות של האינתיפאדה הראשונה, התגייס לשירות קרבי והתנדב לשרת בסיירת גולני. אבל אז הוא החליט לשנות מסלול. אחרי השחרור מהצבא עזב את הקיבוץ ועבר לגור במושב אמירים, שם חזר לעסוק בחקלאות וניהל עבור הישוב את גידול מטעי הבננות. שם גם החל בתהליך של חזרה בתשובה, תהליך שהתחזק לאחר שחזר מטיול השחרור שלו בהודו ובארה"ב.  

"עזבתי את הקיבוץ מתוך הבנה שהאידיאולוגיה שגדלתי עליה וחונכתי עליה לא לגמרי קיימת שם. אפילו עם מחשבה שאני לדרך חיים כזאת לא חוזר. חיפשתי משהו עמוק ומהותי, חכמה ודרך חיים וחוויתי הרבה פילוסופיות חיים, תורות ומנטרות שונות מגיל יחסית צעיר, עד שהחיבור עם היהדות קרה", מתאר אפריק את התהליך הארוך שעבר, "ראיתי את האור, כמו שאומרים והחיים הובילו אותי לבסוף אל אור הגנוז – וככה שוב מצאתי את עצמי בתוך רעיון שיתופי, הפעם במסגרת חרדית-דתית מאוד מיוחדת", הוא אומר.

"יש פה דברים שרחוקים מלהיות מושלמים, כמו בכל מקום אחר. אבל כל מי שמתעסק ברעיון חברתי מבין את זה. זה בית ספר לחיים וצריך ממש לרצות לעשות את זה כדי שזה יצליח", הוא מדגיש.

"חשוב להבין שהיקב כעסק מוכוון וממוקד כולו לשם קידום הרעיון והערכים של הישוב – ערכים של דרך ארץ קדמה לתורה, חיי שיתוף אמיתיים ונתינה לזולת. אין לנו שאיפה להיות היקב הכי טוב בעולם או הכי מצליח או הכי מרוויח – יש פה שאיפה לקדם את הרעיון ואת הערכים שמייצגים את המקום שלנו – שיתוף, קבלה, נתינה לאחר ושילוב של לימוד תורה יחד עם עבודה".