החיים של ד"ר ויסאם מולא בן ה־30 נמצאים בימים אלה בין שמיים לארץ: כשהוא לא רופא גדודי שאחראי על מאות חיילים, ולא עמל על הדוקטורט שלו בתחום מחלות הלב – הוא צונח. לא משנה אם המטוס הוא צבאי או אזרחי – מולא ימצא דרך לקפוץ ממנו. “תמיד רציתי להיות בצנחנים", הוא אומר, “התחושה הזו של צניחה, אין כמוה בעולם".
אבל אל הרשימה שלנו מולא מגיע לא רק בגלל יכולותיו המרשימות בתחום הקפיצה ממטוסים, אלא בגלל מעורבותו בחקר הלב באוניברסיטת בן גוריון. ממצאיו של ויסאם פורסמו בשבעה מאמרים בעיתונים מדעיים מהמובילים בתחום, וזיכו אותו במלגת “פולקס" היוקרתית בחסות האקדמיה הישראלית למדעים.
“אחרי לימודי הרפואה, לקחתי שנתיים הפסקה כדי לעשות PHD במחקר רפואי", הוא מספר. “הנושא שמעניין אותי הוא הפרעות קצב בלב, ולכן בחרתי להתמקד בתחום האלקטרו פיזיולוגיה. בעזרת ניסויים על מכרסמים, הצלחתי לייצר מודלים שיש בהם פוטנציאל לפתח תרופות למחלות לב, להבין את הסיבות והגורמים ואת ההשפעות. המודלים האלה יכולים להיות משמעותיים ביותר בקרב חולים עם אי ספיקה לבבית וחולים עם פרפור פרוזדורים – נושאים שאין להם תרופה היום", הוא מסביר.
בדמו של ויסאם, יליד ירכא, נמצא החינוך (אמו יועצת חינוכית) וגם הצבא. אביו היה איש קבע שהשתחרר מהצנחנים אחרי 26 שנים, בדרגת סגן אלוף, וסבו היה הרב סרן הדרוזי הראשון. אחרי שויסאם בחר במסלול העתודה, הצליח גם לסגור מעגל כששובץ כרופא גדודי לגדוד 890 של הצנחנים, שבו הוא משרת כיום בשירות הסדיר שלו. “אני רופא אבל גם לוחם", הוא אומר, “אנחנו נעים בין תעסוקה מבצעית, שיכולה להיות בלבנון או בעזה, ובין אימונים ברחבי הארץ. אני יכול להיות כל שבוע במקום אחר".
כיום הוא במהלך השנה ראשונה של השירות הסדיר שאורכו ארבע שנים. “החלום הוא להמשיך את המחקר שלי במחלות הלב, בבית החולים שיבא", הוא מסכם.