עוד כששירת ביחידת מודיעין מסווגת אור ברוך-אל כבר ידע מה יהיה הצעד הבא שלו באזרחות. "ביחידה עסקנו מסביב לשעון בפיענוח של תצלומי אוויר ולווין ובעזרת כלים מיוחדים של עיבוד תמונה, ניתחנו את הטופוגרפיה של האזור, מבנים ותוואי שטח", הוא מתאר, "כל זאת על מנת לבנות תשתית של אינפורמציה ולספק תמונה אופטימלית עבור הכוחות בשטח". את אותם הכלים הוא תכנן ליישם בעולמות תוכן אחרים. ואכן, לאחר שירותו החליט להקשיב ללב שלו (תרתי משמע) והקים את Medhub, חברה מבוססת טכנולוגיית AI בתחום הרפואה.
ברוך-אל זיהה את הפוטנציאל בחיבור בין טכנולוגיה מתקדמת של עיבוד תמונה מבוססת למידת מכונה, לעולם הצנתורים. 50 אלף ישראלים עוברים צנתורים מדי שנה ובארה"ב מעל ל-3 מיליון בני אדם.
"גילינו פרוצדורה שנקראת FFR. היא המודדת את מפל הלחצים בעורק באזור שיש בו היצרות, על מנת לתת אינדיקציה האם ההיצרות בכלי הדם היא קריטית ודורשת טיפול", הוא מסביר. "זה נועד לפתור שתי בעיות עיקריות שנובעות מאי אמידה מדויקת של חומרת ההיצרות בכלי הדם. הראשונה היא ה-Over Stenting, שבה כתוצאה מאותה מדידה שגויה של ההיצרות משתמש הקרדיולוג בתהליך הצנתור ביותר מדי סטנטים לשחרור החסימה בעורק הלב הסתום". בארה"ב לבדה מדובר על 450 אלף מקרים כאלה בשנה, כך שהעלות הכלכלית לחברות הביטוח מסתכמת בכ-4 מיליארד דולר כל שנה.
"הבעיה השנייה היא מצב שבו ישנה היצרות חוזרת בכלי הדם, חודשים אחרי טיפול הצנתור הראשון (Re-Stenosis), כך שהמטופל נזקק לחזור שוב אל שולחן הניתוחים", הוא אומר.
"הבעיות הללו מאוד מורכבות, מסוכנות ועולות הרבה מאוד כסף. המערכת שלנו מצליחה בעזרת רשתות של נוירונים ועל בסיס עיבוד תמונה וטכנולוגיה של לימוד מכונה ואינטליגנציה, לזהות היצרויות – גם כאלה שהרופא פספס – ולחשב באופן מדויק את ה-FFR, המדד שקובע האם ההיצרות חמורה ודורשת טיפול, או לא", מסכם ברוך-אל.
ב- Medhubמועסקים היום 11 עובדים והיא גייסה עד כה כ-3.1 מיליון דולר בגיוסים ומענקים. בשלוש השנים מאז הקמתה השלימה מספר ניסויים קליניים בבתי חולים בישראל שתוצאותיהם המרשימות (90% דיוק) זכו לתגובות נלהבות מהצוותים הרפואיים שבחנו את המערכת. לאחר ניסוי מוצלח שערכה בישראל קיבלה מערכת ה-AutoCathFFR של החברה את אישור משרד הבריאות ולאחרונה הודיעה כי זכתה גם באישור ה-CE האירופי המחמיר, המאשרר עמידה בתקנות הבריאות והבטיחות הסביבתית של האיחוד האירופי.
"השאיפה היא שהמערכת תהפוך לתקן זהב בכל פעולת צנתור אבחוני והמטרה היא לשרת כמה שיותר אנשים בחדר הצנתורים וגם בבית – לשפר את איכות החיים של כמה שיותר המטופלים ולהציל כמה שיותר חיי אדם".