כשמדברים עם שרית מוזס קשה להאמין שהיא רק בת 20. על תחום ההתמחות שלה, בקטריופאג'ים – נגיפים המסוגלים לתקוף חיידקים – היא מדברת בלהט ובהבנה ששמורים רק לחוקרים ותיקים בתחום. היא גם יודעת לחוות דעה מנומקת היטב על ניהול מגפת הקורונה בישראל ואין לה ספק כיצד תיראה הקריירה שלה בעתיד, שלב אחר שלב.
מכיתה ג' היא לוקחת חלק בתוכניות לילדים מחוננים, ובכיתה י' כבר הצטרפה לתוכנית "אלפא" של מרכז מדעני העתיד, במסגרתה ביצעה מחקר במעבדתו של פרופ' רונן חזן מהאוניברסיטה העברית, שגילה שני בקטריופאג'ים שלא ידעו עליהם עד היום שתוקפים חיידקי אנתרקס. במאמר המדעי שפורסם היא מופיעה שנייה ברשימת הכותבים, והיא רק בת 16.
את כל זה עשתה מוזס ללא תואר אקדמי. "אני חושבת שזה מגיע ממקום שאני רוצה לדעת יותר על העולם. בבית הספר למחוננים, שאליו נסעתי פעם בשבוע, אמרו: 'אתם ילדים חכמים, לא מעניין לכם בבית הספר? נעשה לכם כאן מעניין'. והיו שם שיעורים בתסריטאות, טיסנאות, כימיה ועוד, אבל זו בעיקר מסגרת חברתית".
לאחר שסיימה את לימודי התיכון, פנתה אליה חברה שלה: "ראיתי באינטרנט הצעה לשירות לאומי במכון הביולוגי, משהו שקשור לחנונים וביולוגיה. אני חושבת שזה מתאים לך". מוזס התקבלה למכון והיתה המחזור החלוץ של בנות שירות לאומי שעוסקות בליבת העשייה ולא בתפקידי מנהלה.
במכון היא עבדה "כשווה בין שווים" במעבדה שעסקה ב-איך לא, בקטריופאג'ים. היא היתה שותפה בכתיבת מאמר שעוסק ביכולתם לטפל בחולים, ואיך הם מתפקדים בסביבה דמית. כמו כן, מחקרים לה היתה שותפה סייעו בשכלול שיטות מעבדה שיודעות לגלות חיידקי דבר וחיידקים שעמידים בפני אנטיביוטיקה.
בנוסף, שרית היא חברת אסכולה- רשת הבוגרים של מרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס, שמופעלת בשותפות עם משרד רה"מ.
והיא סיימה את תוכנית אלפא באוני' העברית.
עם פרוץ מגפת הקורונה סייעה מוזס במאמץ הלאומי בפיענוח בדיקות ה-PCR, כחלק ממעבדת הקורונה של המכון. היום היא מבצעת תפקיד דומה במעבדה של בית החולים שערי צדק, כשהיא ממתינה לתחילת הלימודים האקדמיים בביולוגיה בתוכנית מצוינים של האוניברסיטה העברית.