בלי לומר מילה

"הצורך הוא אבי ההמצאה" טוענת האמרה העתיקה – ובמקרה של EyeControl, שפיתחה מכשיר חדשני המאפשר למשותקים לתקשר – האמרה הזו נכונה שבעתיים. כמו כל המצאה חדשנית, גם זו של החברה הצעירה מתל אביב, ענתה על צורך דחוף וחיוני – אמצעי תקשורת למי שאינו מסוגל לדבר.

הפיתוח של היזמים שי ראשוני ז"ל, אור רצקין ואיתי קורנברג, נועד במקור לשמש חולים בניוון שרירים. אבל אז הגיעה הקורונה ובתוך זמן קצר הפך המוצר לרלוונטי עבור חולים רבים ברחבי העולם. 

רצקין, מנכ"ל החברה, עוד זוכר היטב איך זה לגדול עם קרוב משפחה שחולה במחלה קשה ומשתקת. כשהיה בן 20 חלתה סבתו ב-ALS, המחלה הקשה ביותר מקבוצת המחלות הניווניות, אשר פוגעת בתאי העצב המוטוריים ומותירה את החולים בה בשיתוק מוחלט.

ההתדרדרות במצבה, הוא זוכר, היתה מהירה מאוד: "לכל אורך התפתחות המחלה חוויתי את שלבי ההתדרדרות. אני זוכר בשלב מסוים שהיא כבר לא יכלה לרדת למטה ולפתוח לי את הדלת כשחזרתי מהאפטרים בצבא לבקר אותה והיא היתה מורידה לי את המפתח מהחלון", מתאר רצקין.

סבתו נפטרה שנים בודדות לאחר מכן, אך חווית המפגש הקרוב עם המחלה נותרה חקוקה בו.   

במהלך לימודיו באוניברסיטה נתקל בקול קורא שפרסמה עמותת "פרס לחיים" בראשותו של שי ראשוני, שהיה אלוף משנה, ספורטאי בולט ואיש עסקים, אשר חלה ב-ALS ומאז פעל רבות למען הגברת המודעות הציבורית למחלה. העמותה קראה לכל המעוניין להצטרף לפרויקט ולקחת חלק בפיתוח אמצעי תקשורת לחולי ה-ALS המשותקים. רצקין, שחווה מקרוב עד כמה יכולה להיות קשה, מתסכלת ומסורבלת התקשורת עם חולה בניוון שרירים, מצא עצמו בתוך זמן קצר בסלון ביתו של ראשוני – שם פגש לראשונה גם את איתי קורנברג, שלימים הפך לשותפו ב-EyeControl. גם לקורנברג, אז סטודנט להנדסת תוכנה, היה קשר אישי עם אדם החולה במחלת ניוון שרירים קשה ויחד יצאו לדרך מתוך תחושת שליחות עמוקה.

תקשורת גורלית

רצקין וקורנברג חוו מקרוב את קשיי המחלה, אך עד אותה פגישה עם ראשוני, גם הם לא הבינו עד כמה הצורך התקשורתי הזה עבור החולים הוא לא שינוי שמתבטא רק בשיפור איכות חייהם, אלא יכול לפעמים להציל את חייהם.

באותה העת התקשורת עם חולים במחלות משתקות קשות כאלו היתה מתבצעת באמצעות מערכות ממוחשבות מורכבות, הדורשות תהליך ארוך של אתחול והתממשקות לפני כל שימוש. כשחולה הולך לישון למשל, הוא למעשה מתנתק מהעולם ואינו יכול ליצור קשר עד שיתחבר שוב. "שי מיקד עבורנו עד כמה נושא התקשורת הוא קריטי עבור החולים. הוא חווה זאת באופן אישי וטראומטי, כשלילה אחד התעורר והרגיש שהוא נחנק. הוא ידע שאין לו שום דרך לקרוא לעזרה וכבר התחיל להשלים עם המוות, עד שבמקרה מטפל שעבר בסביבה הבחין במתרחש וסייע לו", מספר רצקין. "זה יכול להתבטא במקרים חריגים כמו אלה או במקרים יומיומיים שאנשים בריאים לוקחים כמובנים מאליהם – היכולת לתקשר עם הסובבים באופן רציף, 24/7", מוסיף קורנברג.  

ב-2016 הקימו רצקין וקורנברג את EyeControl יחד עם ראשוני ועמותת "פרס לחיים". ראשוני נפטר כעבור שנתיים, אך רצקין וקורנברג המשיכו במשימה והצליחו לפתח מכשיר תקשורת חדשני עבור חולים משותקים המבוסס על טכנולוגיית AI מתקדמת. המכשיר שפיתחו שונה מהותית מהטכנולוגיות שהיו קיימות עד אז. הוא קל מאוד, לביש, נייד, מותאם אישית וזמין לחולה לשימוש מסביב לשעון.

המערכת העומדת בבסיסו מופעלת באמצעות חיווי קולי המתבצע באמצעות רמקול המוצמד לעצם הלסת העליונה ("מוליך העצם") של המשתמש – שיטה שנהוגה לעיתים גם במכשירים המיועדים לכבדי שמיעה. במקרה הזה היא נבחרה על פני אוזניה פשוטה בשל שיקולי נוחות. דרך הרמקול יכול המשתמש להקשיב לתפריטים קוליים ולבחור את האפשרות המתאימה לו באמצעות תנועות עיניים בלבד. למשל, במבט לעבר האחות ישאל החולה "האם לקרוא לאחות?" ויוכל לענות לחיוב או לשלילה באמצעות מחוות מצמוץ.

תנועות העיניים נקלטות על ידי מצלמת אינפרא-אדום המתקשרת עם מחשב בגודל כרטיס אשראי, אשר מזהה ומתרגם את סדרת המצמוצים והתנועות לכדי פקודות הפעלה. בסופו של דבר פקודותיו של המשתמש מתורגמות לדיבור אל הסביבה. המערכת מאפשרת תקשורת דרך רמקול, כמו גם דרך קישוריות Bluetooth או Wi-Fi למערכות תומכות  אחרות (כמו טאבלט, סמארטפון או "תחנת אחיות" בבית חולים). בנוסף לכך, מאפשרת המערכת שמע בשפה אחת ופלט במגוון שפות, כך החולה יכול לתקשר גם בסביבה שאינה דוברת את שפתו.

אחד היתרונות הבולטים של המכשיר הוא שבשונה ממערכות אחרות המצריכות אימון מפרך ותקופת כיול שעשויה להכביד מאוד על החולים, במערכת ההפעלה של המכשיר אין צורך בכיול והאימון עשוי להמשך מספר דקות בודדות. באופן זה החולה המקושר למכשיר נמצא אונליין כל הזמן ויכול ליצור קשר עם הסביבה באופן רציף.

מאז השקתה, זכתה המערכת של EyeControl לשבחים ופרסים רבים הודות לטכנולוגיה החדשנית ופורצת הדרך שהציגה. מלבד תמיכה והכרה מוסדית רחבה מצד הרשות לחדשנות ומרכז פרס לשלום למשל, שבחרו בה כאחת ההמצאות המייצגות את החדשנות הישראלית הייחודית – סימנה החברה אבן דרך משמעותית בצמיחתה כאשר בתחילת 2019 נכנסה המערכת לסל הבריאות בישראל. אבן דרך חשובה נוספת היתה זכייתה במענק יוקרתי של האיחוד האירופי במסגרת תוכנית "הורייזון 2020".

ב-2019 רשמו בחברה מחזור של 200 אלף דולר, בעיקר הודות למכירה של מערכות ביתיות.

מפנס לזרקור

ההצלחה, כאמור, היתה רבה, אך מתברר שב- EyeControlרק התחילו לגרד את הפוטנציאל הקיים בטכנולוגיה שפיתחו.

כשבחברה הקטנה והצעירה החלו בסדרת הדגמות והצגת יכולות בבתי חולים בארה"ב ובאירופה, התקבלו פידבקים חיוביים מאנשי המקצוע ולאט לאט חלחלה ההבנה שיש פה משהו גדול יותר ממה שהיה נדמה תחילה.

את היכולות של המערכת, מבינים כעת, ניתן להפנות לא רק לסיוע לחולי ALS או מחלות ניוון שרירים אחרות, אלא גם למעגלים רחבים הרבה יותר: נפגעי תאונות דרכים, פגועי ראש, חולי שבץ או שיתוק מוחין.

בכלל, המערכת מתגלה כאפקטיבית ביותר בטיפול בחולים מונשמים בטיפול נמרץ – תחום שהפך עם התפשטות נגיף הקורונה, לרלוונטי וקריטי במיוחד. "הצורך של מונשמים בטיפול נמרץ לתקשר הוא בסיסי וחשוב", מדגיש קורנברג. "הוא לא רק חשוב מנטלית או קוגניטיבית עבור החולים, אלא חשוב מאוד לצוותים הרפואיים עצמם. שיפור אמצעי התקשורת עם מטופלים שלא יכולים לתקשר, מקצר את זמן הטיפול, מייעל משמעותית את התהליך הרפואי ומשפר את איכות הטיפול בחולים". ואכן, בעולם החדש שבו תמיד מרחף החשש מפני מחסור חמור במיטות טיפול ובמכונות הנשמה, זמן הטיפול בחולים מונשמים והשהייה בבית החולים הופך לקריטי.

הקורונה תפסה את מייסדי EyeControl רצקין וקורנברג בנקודה קריטית. ברגע הראשון, הם מעידים, עלו המון חששות. מה יהיה עם ספקים, הזמנות, טיסות ונסיעות מבוטלות – וכל זה בעיצומו של סבב גיוס חשוב. אבל מהר מאוד המומנטום משתנה. הזינוק במספר החולים המונשמים והמצוקה הגוברת של הצוותים הרפואיים שעובדים נגד השעון ומשוועים לכל סיוע, עזרה או מחשבה רעננה, חידדו את הצורך סביבו התנהלו כל השנים.

"פתאום מתנהל שיח ציבורי שלם סביב מונשמים וההכרה בחשיבות העצומה של התקשורת בין חולים לצוותים רפואיים בימי הקורונה מחלחלת במהירות", מתאר קורנברג. "במקביל, מתחיל גל עוצמתי של חיפושים אחר פתרונות והמצאות חדשות. מתחוללת פתיחות רעיונית ומחשבתית לדרכי פעולה שונות בתחום שהיה קפוא במשך שנים. זה מתבטא בפתיחות של בתי החולים עצמם, שמוכנים להתנסות במערכות תקשורת מתקדמות וחדשניות שעונות על הצורך ההולך וגדל הזה".

את המומנטום הנוכחי ניצלו היזמים היטב ולאחרונה הודיעו על גיוס של 10 מיליון דולר, מתוכם 2.5 מיליון דולר כמענק מהאיחוד האירופי, אשר בחר בחברה כנותנת מענה בעל חשיבות קריטית לטיפול אפקטיבי בחולי קורונה קשים ומונשמים. "זה שם את הפוקוס על בעיה שאנחנו ב-EyeControl זיהינו, דיברנו עליה והארנו עליה עם פנס ופתאום בא משהו שמאיר עליה עם זרקור של אלף וואט", מעיד רצקין. "הקורונה פתחה לנו אפיקים חדשים ויצרה לנו הזדמנויות לפיילוטים עם בתי חולים ישראליים, אנחנו מקבלים הזדמנויות חדשות והתעניינות הולכת וגדלה בבתי חולים בארה"ב ובאירופה. ברור לנו שזאת רק ההתחלה".