|
דמיינו חובש קרבי שנאלץ, לא עלינו, לטפל בשטח בפצוע קשה. הוא עבר הכשרה רצינית והוא אפילו עתיר בניסיון, לצער כולנו, אבל עם הפציעה שמולו הוא פשוט לא מצליח להתמודד. משקפי מציאות רבודה (המבוססים על משקפי ה"הולולנס" של מיקרוסופט), שאגף התקשוב בצה"ל מפתח ומטמיע כיום בקרב צרכנים שונים בצבא, הם פתרון טכנולוגי ראשון במעלה לבעיה של החובש. כך יתאפשר לו להיוועץ ברופא בכיר, שיוכל לראות את אותה המציאות ממש מול עיניו ואף ליצור עליה רבדים נוספים של סימונים והנחיות, שיסייעו לחובש בזמן אמת.
"התפקיד שלי הוא לראות איך משלבים כל מיני טכנולוגיות מתקדמות, חדשות ומעניינות מהעולם האזרחי, בתוך הצרכים והמערכות של הצבא", מספר לנו רותם בשי, רמ"ד תוכניתן ראשי ביחידת לוט"ם (יחידה טכנולוגית לתקשוב מבצעי), מחלקת מצפ"ן (מערכות צבאיות לפיקוד, שליטה וניהול), באגף התקשוב של צה"ל. בין היתר, "זה אומר להביא כל מיני קונספטים מגניבים, כמו מציאות רבודה, מציאות מדומה, אינטרנט של הדברים, פתרונות מקור פתוח, פתרונות מבוססי ענן, צ'טבוטים ואחרים, שהולכים מאוד חזק בעולם הטכנולוגי בחוץ, לתוך צה"ל, כך שהם גם יספקו לנו ערך מוסף", הוא מוסיף.
לרשימת Forbes Under30 2017
את העיסוק במשקפי המציאות הרבודה, אחד מהפיתוחים הרבים שהוא כבר חתום על הטמעתם בצה"ל, אימץ המדור של בשי לאו דווקא מתוך צורך. "היום הצבא מבין שטכנולוגיה זה לא משהו ‘שנחמד שיש לך אותו', אלא משהו שמשפיע על כל הצורה שבה אנחנו מתנהלים ונלחמים. הפתרונות האלה יכולים, בכל מיני סיטואציות, להיות ממש מצילי חיים. התחום של מציאות רבודה הולך מאוד חזק בשנתיים-שלוש האחרונות בשוק. לקחנו את התפיסה והפלטפורמה, למדנו את שיטת הפיתוח, למדנו את הכלים המתאימים ובמקביל עשינו סקר לקוחות בתוך צה"ל. זה שינוי תפיסתי מאוד קיצוני ממה שאנחנו רגילים אליו היום. אנחנו רוצים לרכוב על הגל של שינוי התפיסה בעולם ולהוביל – לא לחכות שדברים יתבשלו ולהיות מאחור".
מה שנותן לי את הדרייב זה הסיפוק מההגנה הטכנולוגית על המדינה. רותם בשי | צילום: שלומי יוסף
הדוגמה הזו, אגב, של הרופא והחובש, לצד דוגמאות נוספות, היא של בשי עצמו, מתוך הרצאתו בכנס "TEDx" שנערך בתל אביב לאחרונה. בין היתר, כבר במסגרת ההדרכה והלמידה ניתן לפתח באמצעותן מודל תלת ממדי, מאוד דומה למה שבאמת פוגשים בשטח. לפיו, כבר בחצי השנה הקרובה הטכנולוגיה תפעל בשטח.
ערכים מעל תנאים
קשה להאמין שאת המשפטים הללו, על פיתוחים מהשורה הראשונה של הטכנולוגיה העולמית, אומר לנו סטודנט שנמצא בעיצומה של תקופת מבחנים באוניברסיטה. בשי, בן ה־29, התגייס לצבא עם פרופיל עורפי והתגלגל לאשכול מקצועות המחשב, שם עבר קורס תכנות חצי שנתי בבסמ"ח (בית הספר למקצועות המחשב), עבד כתוכניתן, מילא כמה תפקידי ראש צוות, פיקד בהשלמת הקצונה הטכנולוגית של אגף התקשוב ואז, כאמור, התמנה לתפקיד רמ"ד. אחד היתרונות בתפקידים הטכנולוגיים בצה"ל, ככל שמתקדמים בהם, היא האפשרות ללמוד במהלך השירות, ובשי לא ויתר על היתרון הגדול: הוא בעל תואר ראשון בניהול ומדעי המחשב מהאוניברסיטה הפתוחה, בעל תואר שני בניהול טכנולוגיות מידע מאוניברסיטת תל אביב וכעת הוא לומד לקראת תואר שני נוסף, במדעי המחשב, באוניברסיטת בר אילן.
למה צה"ל ולא השוק הפרטי?
"את התנאים החומריים שיש בעולם ההייטק האזרחי כנראה שאי אפשר להשוות לצבא. אבל אם אני שם במקביל אליהם על המאזניים דברים כמו אתגר, סיפוק אישי, ההרגשה שמה שאתה עושה משפיע על דברים שלא נמדדים רק במאזן כלכלי – אז אני מבין שתפקיד טכנולוגי בצה"ל הוא הדבר הנכון בשבילי. אנחנו כאן כי אנחנו מאמינים במה שאנחנו עושים. בסוף, מה שנותן לי את הדרייב זה הסיפוק מההגנה הטכנולוגית על המדינה, הרגשה של שליחות ושל ערכים. זה גורם לך להבין, בבוקר כשאתה קם, שמה אתה עושה משפיע על כל אחד ואחת מהאזרחים".
את התחושות האלו בשי לא שומר רק לעצמו. במסגרת תפקידו הוא היה אחראי גם על הובלת היזמות והחדשנות באגף התקשוב (ובצה"ל בכלל). "היו כל מיני חומות שהיה צריך לנפץ בתוך צה"ל", הוא אומר, "תוך כדי שאנחנו בודקים, כמובן, שאנחנו לא פורצים חומות שחושפות אותנו לסיכונים בנושא סייבר. האקתון זו פלטפורמה מצוינת לכך".
בחזרה לבית הספר
בשי יזם וארגן במהלך שירותו מספר האקתונים רבי משתתפים, בצבא ומחוצה לו, במטרה לעורר את תחושת היצירתיות בתוך המערכת ובמקביל – לעורר נוער למודעות טכנולוגית ולהחדיר בו תחושת שליחות ומסוגלות לעסוק בתחום הזה לכשיתגייס. "לפני שנה עשינו האקתון שבו השקנו את האקו-סיסטם שלנו לפיתוח אפליקציות אנדרואיד בתוך צה"ל", הוא מספר. "מדובר בפלטפורמה לפיתוח אפליקציות מובייל בתוך צה"ל, והדרך הכי נוחה ורחבה שהיתה לנו לחשוף אותה היתה באמצעות האקתון. כבר בשלב הראשון נרשמו 6,000 איש, ובסוף הגבלנו את המספר רק ל־100 מפתחים, שעבדו במשך 36 שעות ויצרו תוצאות מאוד יפות, שחלקן הפכו לאפליקציות שיצאו לשטח".
במסגרת פעילות ההאקתונים, שהוביל בשיתוף עם עמותות ותיכונים שונים בשלוש השנים האחרונות (מה שנקרא תוכנית "מצפ"ן"), הוא ליווה בתי ספר תיכוניים שיש להם כיתות למדעי המחשב. "ליוויתי, למשל, את בית הספר שאני למדתי בו בתיכון. עודדנו תלמידים וחשפנו אותם לאזורים הטכנולוגיים, כדי שישקיעו בתחומים האלה וכדי שנפיק בסוף מלש"בים יותר טובים, איכותיים ומקצועיים".
הכתבה מופיעה בגיליון פברואר של מגזין פורבס ישראל
לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
|
|
