|
"אם בעבר רופא היה צריך אינטואיציה טובה והיכרות עם הלקוחות שלו, הרי שבהווה ובעתיד הרופא הטוב ביותר יהיה זה שיוכל להשתמש בטכנולוגיה לתועלת המטופלים שלו, ומצד שני יכיר במגבלותיה", כך טוען ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידים, מחבר הספר "המדריך לעתיד" ועמית מחקר בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון. "המנצחים הגדולים בעידן הקרוב יהיו הרופאים שלא ישקטו על שמריהם, שיידעו להמשיך להתחדש".
יותר ויותר חברות סטארט־אפ מפתחות אפליקציות לניטור עצמי, שצפויות לתת הבחנה מהירה בזמן אמת ולמזער באופן משמעותי נזקים הנובעים מזמן ההמתנה הממושך החולף מהופעת הסימפטומים ועד הטיפול הראשוני. למשל, חברת Tyto Care הישראלית פיתחה פלטפורמה ניידת המאפשרת ביצוע בדיקות רפואיות פיזיות לצורך אבחון מרחוק. המכשיר המתקדם יכול לבצע בדיקות אוזניים, גרון, ריאות, לב, חום ועוד. עדות לחשיבות שמעניקים לפיתוח הזה התקבלה בחודש שעבר, אז הצליחה החברה לגייס 4 מיליון דולר באמצעות קרן ההון סיכון אורבימד.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והכתבות – עשו לנו לייק בפייסבוק
לרכישת מגזין "הרופאים הטובים בישראל" חייגו 077-5273355
בכנס בנושא רפואת העתיד, שנערך על ידי הפקולטה לרפואה והמרכז להנדסת מחשב בטכניון בשיתוף עם אוניברסיטת קורנל, תפסו הטלפונים החכמים, שהופכים לחיישנים רפואיים, מקום מרכזי ומכובד. לדברי פרופ' אליעזר שלו, דיקן הפקולטה לרפואה בטכניון, לשימוש בסמארטפונים בשירות הרפואה יתרונות רבים, בהם חיזוי ואיתור של אוכלוסיות בסיכון גבוה לפי כללים גנטיים באמצעות כריית מידע, רשומות רפואיות ופרטים מבתי מרקחת, ניהול ביג דאטה, אלגוריתמים משוכללים ושימוש ברפואה מותאמת אישית באמצעות טכנולוגיית ריצוף וכלים ביו־אינפורמטיים.
באותו כנס הוצג הפרויקט האירופי MOBILGUIDE, שבמסגרתו מקבלים החולים חגורה המודדת מדדים שונים בגופם (ובפרט כאלו הקשורים לפעילות הלב), ומשדרת אותם באמצעות טלפון חכם למוקד שמאפשר לרופא לקבל החלטות מיידיות. זו כמובן רק דוגמה אחת. חברת Netatmo הוציאה חיישן UV מעוצב המודד את עוצמת קרינת השמש ואת משך החשיפה ומסנכרן את המידע עם אפליקציה סלולרית ייעודית; הגלקסי S5 החדש מגיע עם חיישן קצב לב מובנה, שמודד את קצב הלב בהנחת אצבע, ושומר את הנתונים להשוואה עתידית.
מרשם מד"ר ווטסון
אל פרוצדורות העבודה של הרופאים נכנסות מערכות סיוע בקבלת החלטות שעוזרות להם לנהל את כמות המידע העצומה ולהתאים למטופלים את סוג הטיפול והתרופה הנכונים. כך, למשל, למד מחשב־העל ווטסון של חברת IBM – במסגרת שיתוף פעולה של ענקית המחשבים עם חברת הביטוח הגדולה וול־פוינט ובית חולים סלואן קרטינג בניו יורק – מיליוני דפים שהכילו מאמרים מקצועיים, דפי מחקר וראיות רפואיות בנושא סרטן הריאות. כיום הוא מסוגל להעניק ייעוץ והנחיות לטיפול בהתאם למידע על הפציינט. "זו רמה של אבחון רפואי שמעולם לא היתה קיימת", אומר ד"ר צזנה. "גם אם אונקולוג קורא בכל ערב מחקר רפואי בתחום עיסוקו, הרי שבסוף השנה הוא בגירעון של כמה אלפי מחקרים. ובכלל, כמה מידע הוא מסוגל להכיל? לווטסון אין הבעיה הזאת. ברגע שעשו אוטומטיזציה של מערכות ידע, הוא מסוגל לספק תובנות. רופא שישתמש בטכנולוגיה בצורה יעילה יגדיל את הסיכויים שלו לאבחן נכון".
ילד עם תותבת שנוצרה על ידי מדפסת תלת-מימד | צילום: רויטרס
אז אילו פיתוחים וטכנולוגיות נוספים בשירות הרפואה צפויים לסחוף את התחום בסערה ולשנות את פניו לעד? הנה כמה מהם על קצה המזלג: מדפסת התלת־ממד, שעומדת בעונה העשירית של "האנטומיה של גריי" במרכז מאבקי כוחות בין רופאים שרוצים להישאר בקדמת הבמה הטכנולוגית־רפואית, עושה חיל גם מחוץ למסך הקטן. מדפסת התלת־ממד הראשונה נוצרה אמנם כבר לפני 20 שנה, אך השימוש הרפואי בה הוא בהחלט חידוש של השנים האחרונות.
במקור היה זה נוזל פולימרי שהתמצק תחת קרניים אולטרה־סגולות, שאיפשר את פעולת המדפסת. בהמשך פיתחו רופאים טכנולוגיה של הדפסת אבקת טיטניום, שמהווה תחליף לעצמות. ניתוחים שבהם נעשה שימוש בחלקי גוף מודפסים כבר הוכתרו בהצלחה: לסת תחתונה חלופית הושתלה בפיה של אישה; יותר מ־40 אלף מפרקי ירך הודפסו עבור אנשים שהיו זקוקים להם; וחברת מהנדסים יצרה עבור תינוק שנולד עם גדם יד תותבת שהודפסה במדפסת תלת־ממד בעלות של עשרות דולים בלבד – פתרון זול, יעיל וחכם בהשוואה להתאמת יד חדשה בעלות גבוהה מדי שנה.
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
המקרה המורכב ביותר שבו נעשה שימוש בהדפסת תלת־ממד עד כה היה השתלת חלקי גולגולת במטופל שנפגע באורח קשה בתאונת דרכים. גם במקרה זה נבנו העצמות מחדש באמצעות טיטניום והושתלו בפניו של הצעיר, בניתוח שבו היו מעורבים מדענים מאוניברסיטת קארדיף ומהמרכז לטכנולוגיות שיקום בניתוחים האירופי קארטיס.
תחום נוסף המתפתח מתוך הצורך ההולך וגובר לאספקת איברים להשתלה הוא הנדסת הרקמות. ההתחלה שלו היתה דווקא חלשה – יותר מ־20 שנה הוא נותר במעבדה. עם זאת, בשנים האחרונות החלו הפיתוחים לצאת מבין כותלי המעבדה, ורווחיהן של החברות העוסקות בתחום הולכים וגדלים. חומר הגלם המשמש להנדסת רקמות הוא תאים שנלקחו מגוף המטופל או מתאי גזע. האיבר הראשון שנוצר באמצעות טכנולוגיה זו היה אוזן אנושית: החוקרים הזריקו ג'ל עשוי מתאים חיים של פרה וקולגן לתוך תבנית, והאוזן נבנתה מעצמה. חברת אורגנובו (Organovo) כבר הצליחה ליצור כבד אנושי קטן ממדים, שתיפקד במשך 40 יום טרם שבק חיים. האתגר כעת הוא להצליח לחבר את האיבר המלאכותי לכלי הדם ולמערכת העצבים שבתוך הגוף.
לוחמה ננו־טכנולוגית
תחום משמעותי נוסף שצפוי להתחולל בו שינוי דרמטי הוא קריאת הקוד הגנטי. ניתן להתייחס אל הקוד הגנטי האנושי כאל שפת תכנות הקובעת כיצד יתפתח גופנו מרגע הלידה ועד נשמתנו האחרונה. פרויקט הגנום האנושי, שהחל בשנת 1990, עלה למשלם המסים האמריקאי יותר מ־2.5 מיליארד דולר – וזאת כדי לקרוא את הקוד הגנטי המייצג אדם בודד. עם זאת, עלות הפענוח יורדת בקצב מסחרר, וחוקרים מעריכים כי בעוד כעשור יעלה פענוח מסוג זה כמה עשרות דולרים בודדים.
באמצעות קריאת הקוד הגנטי ניתן לאתר חולים פוטנציאליים, לטפל בהם ואף לעצור את המחלה. כאשר אדם יידע מלידה מהן המחלות הצפויות להתחולל בגופו, הוא יוכל להיערך אליהן בהתאם: כך למשל, יידע אדם שמועד לחלות במחלת לב להימנע מצריכת מזון שומני. היכולת לקרוא את הקוד הגנטי המלא של התאים תאפשר בסופו של דבר לרופאים למפות מוטציות סרטניות על מנת להחליט באילו דרכים ניתן לטפל בהן. "בזכות ידיעת הקוד הגנטי תתקדם הרפואה האישית ותוכל להתאים את מינון התרופות הנכון והמתאים לכל חולה", מסביר ד"ר צזנה. "התרופות יהיו יעילות יותר ורעילות פחות".
"בזכות ידיעת הקוד הגנטי תתקדם הרפואה האישית" | צילום: Shutterstock
ובכל זאת, ישנן מגפות ויראליות, כמו קדחת הנילוס או שפעת החזירים, שאין להן תרופה מניעתית והן עלולות לשתק את האנושות. אין זה מפליא אפוא כי הווירוסים הם אחד האתגרים הגדולים ביותר של עולם הרפואה כיום. הסטארט־אפ הישראלי Vecoy Nanomedicines מפתח באמצעות גישה ננו־טכנולוגית חדשה דור חדש של תרופות ויראליות שתוקפות את הווירוסים בזרם הדם, עוד לפני שהצליחו לזהם את התאים החיים. מדובר במיליוני תאים "מתחזים" שמוזרקים לגוף ומפתים את הנגיף לתקוף אותם. ברגע שזה קורה, הווירוס מנוטרל. החברה זכתה לאחרונה בפרס היוקרתי בתחרות MassChallenge והיא נמצאת כיום בפני סבב גיוס הון שלישי.
רק לאחוז בעיפרון
וכמובן שישנם גם חידושים הנוגעים לבעיות רפואיות ספציפיות, כמו למשל טיפול בעקמת נעורים. עשרות אלפי ניתוחים מתבצעים מדי שנה בקרב בני נוער הסובלים מהבעיה. ההליך כולל קיבוע מוטות מתכת וברגים לחוליות, והוא ארוך ובעל סיכונים לפגיעה בלתי הפיכה באיכות החיים של המטופל.
חברת הסטארט־אפ הישראלית ApiFix פיתחה שתל חכם המאפשר למנתחים להשתמש בשני ברגים על מנת לקבע את החוליות. מדובר בפרוצדורה זעיר־פולשנית שמקצרת את זמן הניתוח לשעה אחת בלבד. לאחריה עובר המטופל פיזיותרפיה שבמהלכה השתל מקבע כל תיקון שמושג באמצעותו. כיום נמצאת החברה לאחר סבב גיוס שני ובעיצומו של ניסוי קליני המתבצע בבית החולים אסף הרופא. לאחריו היא צפויה להתחיל לשווק את השתל החכם באירופה.
נציין כדוגמה בעיה רפואית נוספת שהתפתחויות טכנולוגיות עשויות לחולל תמורה אדירה באיכות חייהם של הלוקים בה: נהוג לחשוב שפרקינסון היא הפרעת התנועה השכיחה ביותר בקרב מבוגרים, אולם מתברר כי תסמונת "רעד ראשוני" (ET) שכיחה פי 20 ממנה. התסמונת מאופיינת ברעד קינטי ו/או יציבתי, שמתקדם באיטיות מהגפיים העליונות וכולל לעתים את כל הגוף. התסמונת גורמת לדרגות שונות של נכות תפקודית וכללית. הטיפולים המוצעים לחולי ET הם תרופתיים, אולם אלו אינם מסייעים בריפוי, אלא רק בצמצום חומרת הסימפטומים.
חברת אינסייטק תתחיל בקרוב את השלב השלישי של מחקר לטיפול בתסמונת בהליך בלתי פולשני, שכולל שימוש באולטרסאונד ממוקד מונחה MRI. בניסוי שנערך באוניברסיטת וירג'יניה נצרבו נקודתית אזורי המטרה תוך כדי סריקות MRI רציפות בזמן אמת. התוצאות מרשימות: עשרות פעילויות פונקציונליות של המטופלים השתפרו עד כדי 92%. חולים שבקושי הצליחו לאחוז בעיפרון לפני הטיפול, יכלו, לאחריו, לכתוב את מכתב התודה לרופא בכוחות עצמם.
|
