אביב טכנולוגי: כל מה שלא ידעתם על סצנת הסטארט-אפ במזה"ת

אנשים אוהבים סיפורים קצרים וקליטים. זו הסיבה שתמונה של אופנוען מחבק חתול מצחיקה אותם, ושסרטון וידאו של ילדה קטנה מנגנת רוק כבד שווה הקלקה. זו גם הסיבה שבטח לא שמעתם על חברות הסטארט אפ שצומחות במזרח התיכון.

סצנת הסטארט-אפים הלא מוכרת, בצוותא עם הסיבות לכך, הם הנושאים בהם עוסק כריסטופר שרדר בספרו "עליית הסטארט-אפ: מהפכת היזמות שיוצרת מחדש את המזרח התיכון", אשר סוקר את עליית חברות הסטארט-אפ הטכנולוגיות במדינות כמו ירדן, מצרים ואיחוד האמירויות.

חידושים בתחום היזמות במזרח התיכון זוכים להרבה פחות כותרות מאשר הסכסוכים הפוליטיים והדתיים באזור. אך כפי ששרדר מסביר בראיון, זה לחלוטין נובע מהתפיסה שלנו ולא מהעדר תחכום של הסצנה (שדרך אגב מעסיקה יותר נשים מאשר עמק הסיליקון).

ישראל על שער מגזין פורבס העולמי: "השותפות הסודית שעשויה להציל את תהליך השלום עם הפלסטינים"

איך התחלת להתעניין בסטארט-אפים במזרח התיכון?

"עזרתי להקים קבוצה של מנכ"לים אמריקאים וערבים, כמה שנים אחרי ה-11 בספטמבר. פשוט רצינו להכיר האחד את השני. שניים מהמשתתפים הערבים, אריף נאקווי, המייסד של קרן ההשקעות הגדולה ביותר בשווקים המתפתחים "קבוצת אבראאז'", ופאדי גאנדור, מייסד הפד-אקס של המזרח התיכון וחברת ארמקס באפריקה, החלו לדבר על מיזמים טכנולוגיים במזרח התיכון".

"ב-2010 הם גם החליטו להשקיע בכיוון וארגנו כנס ענק "חגיגה של יזמות", בהשתתפות 2,400 יזמים צעירים ורשימת המתנה של עוד 2,000. אף אחד לא דיבר על פוליטיקה, כולם רק רצו לבנות דברים. הלכתי לשם ונדלקתי".

איזו מן סצנה אנשים צריכים לדמיין כשהם חושבים על הסטארט-אפים במזרח התיכון?

"האמת שזה מדהים לראות, כי הכל נבנה על ידי היזמים עצמם, מלמטה למעלה. אני חושב שהסיבה העיקרית שלאנשים כל כך קשה לדמיין את זה היא פשוט דעה קדומה שהם מחזיקים בה. קשה לנו לתפוס שלאנשים צעירים במדינות מתפתחות, ובמיוחד במזרח התיכון, יש גישה לטכנולוגיה ושהם עושים את אותם דברים נהדרים שצעירים עושים בכל העולם. לדוגמא, כשהייתי שופט בתחרות סטארט-אפים ערביים ב-MIT, כ-40% מהמשתתפים היו נשים. לעולם לא תראו דבר כזה בעמק הסיליקון".

למה אתה חושב שאחוז הנשים כל כך גבוה?

"זה נורא לעשות הכללות, אבל מה שאני יכול להגיד מתוך שיחות רבות עם נשים במזרח התיכון, הוא שההגדרה של יזם באזור הזה של העולם היא אדם שיודע להתגבר על מכשולים גדולים ולגרום לדברים לקרות. זה בדיוק מה שנשים עושות במדינות האלה כבר שנים. מעבר לזה לנשים במזרח התיכון יש מסורת של יזמות בתחום יצור ומכירה של עבודות מלאכה, חינוך ועוד. עכשיו, הטכנולוגיה מאפשרת להם להגיע לקהילות שכנות או למכור את מרכולתן דרך האינטרנט בכל העולם".

מה הפרופיל של האנשים שמעורבים בסטארט-אפים במזרח התיכון. מה הרקע שלהם?

"הם מגיעים מכל קצות המפה החברתית: חלק מגיעים למערב כדי ללמוד, חלק בוגרי בתי ספר איכותיים במזרח התיכון וחלק מגיעים מרקע קשה. הספקטרום כל כך רחב כי יש גישה כל כך רחבה לטכנולוגיה. הסיפור של הדור הזה הוא שצעירים יכולים לעשות דברים מדהימים שלא יכלו לעשות בעבר".

לא רק יזמים. גם נשים רבות נכנסות לעסקים | צילום: שאטרסטוק

האם הרבה יזמים מתכננים לעזוב עם ההצלחה, או שהם מתכוונים להישאר במזרח התיכון ולפתח את העסק שלהם שם?

"תוכנה היא חרב דו להבית, מצד אחד אנשים יכולים לבנות בבית, ומצד שני הם יכולים לעבור. ההנחה שכל אחד מהיזמים האלה חולם לקום מחר בבוקר ולעבור לעמק הסיליקון פשוט לא נכון. חלק כן, אך אני חושב שבמיוחד בעולם הערבי שלאחר המהפכות, אנשים חשים גאווה ביכולתם לשנות וליצור מוצרים עבור השוק הביתי הגדול שהולך ומבין יותר ויותר בטכנולוגיה. יחד עם זאת, כשהממשלה מנפצת את האפשרויות האלה, אני בטוח שאנשים חושבים על מעבר".

כמה קשה להצליח? על כמה מכשולים בירוקרטיים ופוליטיים צריך להתגבר?

"יש שני דברים שצריך לחשוב עליהם. יש את האתגרים הרגילים של "המערכת האקולוגית" של כל שוק מתפתח. יש דברים כמו חוסר יציבות פוליטית, שלטון החוק, פערים גדולים בין עשירים ועניים, מערכת חינוך שאינה מוכנה למאה ה-21, פשע, ויכולת להחזיר את ההשקעה למדינה. אבל מי שרגיל לנווט בסביבה כזו יהנה מהזדמנות נהדרת, כאן, כמו גם בכל מדינה מתפתחת. זה שונה ממה שקורה בסוריה, או מה שהיה במצרים. יש הבדל בין הקשיים הרגילים, שהם חלק מהמערכת של מדינות מתפתחות ובין מאמצים מכוונים של הממשלה לפגוע בתשתיות האינטרנט ובאזרחים".

האם הטכנולוגיה המתפתחת היא הסיבה היחידה לפריחת הסטארט-אפים במזרח התיכון או שיש סיבות נוספות?

"מדהים שאמריקאים מיד יחשבו שזה קורה בגללה האביב הערבי. כלומר, אם אנשים רואים שיש להם את הכוח לשנות את הסביבה הפוליטית שלהם, אז למה שלא ישנו גם את הסביבה הכלכלית? הכל קשור האחד בשני. בזכות הטכנולוגיה אנשים יכולים להתאחד, לשתף פעולה, לצבור אומץ, ולראות איך אנשים אחרים חיים במקומות אחרים בעולם. אם מישהו עושה משהו מוצלח במקום אחר בעולם, אולי אפשר לעשות את זה גם כאן, הם חושבים לעצמם. זה הפיג את הפחד של אנשים בכל תחומי החיים".

"סיבה נוספת לפריחה, היא שבמזרח התיכון יש הרבה מאוד צעירים והעסקים המסורתיים או הממשלה לא מציעים להם שום דרך לשנות את חיים או להתפתח. לכן, אנשים צעירים רואים שעדיף להם ליצור עבודה והזדמנויות לעצמם".

איך מגיבות הממשלות לתופעה?

"חלק מהממשלות מחבקות את זה. מלך ירדן למשל עושה זאת כבר שנים, כמו גם דובאי. למען האמת פוליטיקאים רואים לפעמים בתופעה הזדמנות לנאום נאומים, אך הם לא באמת תורמים".

באיזה שלב נמצאים הסטארט-אפים? האם הם זקוקים למימון ואם כן, האם הם מקבלים אותו?

"בכמה מדינות ערביות יש כבר זמן רב מסורת של השקעה פרטית, ובשנתיים שלוש האחרונות הייתה עליה משמעותית בהשקעות. אך הבעיה המרכזית היא המימון הראשוני. כמה שחקנים מרכזיים כבר החלו לגייס 100-200 מיליון דולר לשם כך. חוץ מזה משקיעים מרחבי העולם מרחרחים מעט כדי להבין את השוק, וגם חברות גדולות כמו וודה פון משקיעות בו. מה שיותר מלהיב הוא שחלק מהשחקנים שהצליחו בשלבים הראשונים משקיעים את כספם שוב במיזמים חדשים. כך למשל היזם של "מאקטוב" שנקנה על ידי יאהו תמורת כמעט 200 מיליון דולר, משקיע כעת בחברות סטארט-אפ שבשלביהן הראשוניים".