גרג קוקארי מרגיש קרוע. מגפת הקורונה הובילה עשרות מיליוני אנשים לאבטלה. אך החברה שהוא מנהל, פלטפורמת הלמידה המקוונת Udemy, משגשגת. "ברור שאנחנו מאוד נרגשים מזה", הוא אומר. "אבל אנחנו גם רואים שאנשים מפוטרים ואנחנו רואים אותם נאבקים".
רבים מאותם אנשים נוהרים אל הבחירה בין 150 אלף שיעורים מקוונים של Udemy, שרובם נמכרים ב־10 עד 20 דולר. בחודש מאי בלבד היו לחברה 25 מיליון הרשמות חדשות, לעומת 9 מיליון בחודש מאי הקודם. גם החטיבה העסקית שלה, המוכרת מנויים שנתיים תמורת 360 דולר למשתמש עבור חברות כמו אדידס וטויוטה, צומחת. בין השיעורים הפופולריים ביותר: "שיטות עבודה מומלצות עבור ניהול ועידת וידיאו בזום" ו"כיצד לנהל צוות וירטואלי".
הכתבה מופיעה בגיליון יולי 2020 של פורבס ישראל. לרכישת הגיליון לחצו כאן
ממארס עד מאי המכירות של יודמי היו כפולות מאלו של התקופה המקבילה בשנת 2019, אומר קוקארי. ככל הנראה הביקוש הגואה יביא הכנסות של למעלה מ־400 מיליון דולר השנה, לפי שני מקורות עם מידע על המאזנים של החברה. קוקארי אומר שהמספר הזה הוא הערכה בלבד. הוא אומר שיודמי היתה יכולה להיות רווחית לולא התוכנית להעסיק 200 אנשים השנה ולהשקיע בהתרחבות מעבר לים. יש לו כבר קורסים ב־65 שפות ולקוחות ב־190 מדינות.
"רציתי לשבור את הלפטופ"
לבוש בחולצת טי אפורה, קוקארי, 67, מתפעל את העניינים מחדר השינה בביתו בסנטה מוניקה, הבנוי בסגנון ספרדי קולוניאלי של שנות העשרים. החל בתחילת 2019, אז התמנה למנכ"ל, ברוב ימי שני הוא תפס טיסה בשעה 6:30 לסן פרנסיסקו, שם ממוקמת החברה בת העשר, או שפנה לאחד הסניפים שלה בדנוור, דבלין, אנקרה, סאו פאולו או גרגאון בהודו. עכשיו חייו נראים כמו קורס של יודמי, והוא לא מתלהב מזה. "אתמול היו לי עשר שעות של פגישות זום", הוא אומר. "רציתי לשבור את הלפטופ שלי. אני מעדיף אינטראקציה אנושית".
אבל יודמי מרוויחה מהבידוד החברתי העולמי. בעוד בתי ספר ומכללות מתקשים ללמד מרחוק, יודמי פשוט פותחת את המכסה של המודל העסקי שהקימה. הפלטפורמה שלה מארחת קורסים לא מוסמכים הנלמדים על ידי מדריכים היוצרים באופן עצמאי שיעורים בצילומי וידיאו ועונים על שאלות שמגיעות במייל מהתלמידים על גבי לוח ההודעות של יודמי. החברה גובה נתח, בדרך כלל 50%, מדמי הקורס. המשתמשים קובעים אילו קורסים יהנו מהטראפיק הרב ביותר באמצעות דירוג הקורסים וכתיבת ביקורות.
מרצה בלי תואר
ארן באלי, המייסד בן ה־35, שמכהן גם כיו"ר, קיבל את הרעיון לחברה כשגדל בכפר מרושש בדרום מזרח טורקיה, שם הגשים את האובססיה שלו למתמטיקה באמצעות מחקר בעיות דרך הרשת. הוא האמין שמדריכים מצוינים אינם זקוקים לתארים מפוארים. "רצינו ליצור חברת השכלה מבוססת מודל מרקטפלייס, שבה כל מומחה בעולם יוכל ללמד את הקורס שלו", הוא אומר. הוא ניסה להשיק גרסת "שידור חי" של האתר בטורקיה בשנת 2007. זה עבד, אבל SpeedDate, אתר היכרויות שממוקם בעמק הסיליקון, גייס אותו כמהנדס.
הוא ושני שותפים ביצעו את ההשקה האמריקאית של יודמי (השם הוא הלחם של You ו־Academy) בשנת 2010, לאחר שיותר ממאתיים משקיעים סירבו להשקיע בהם. משקיע טכנולוגיות חינוך דניאל פיאנקו, מקרן University Ventures, מתחרט על פספוס ההזדמנות. "חשבתי שהרעיון מטורף מדי", הוא אומר. החינוך המקוון באותה תקופה נשלט על ידי ענקים שמכרו למטרות רווח, כמו אוניברסיטת פיניקס. "זה היה מושג מהפכני לחלוטין, שמישהו שאינו קשור לאוניברסיטה יכול ללמד קורס", הוא אומר.
ההיצע הראשוני של יודמי כלל קורסים כמו "כיצד להרוויח ממשחק פוקר ברשת" ו"כיצד להשיג נשים". אך במהרה הבינו המייסדים כי מיומנויות עסקיות ומיומנויות קידוד הן יותר נדרשות. כיום קורסים מהסוג הזה, כמו "מדעי הנתונים" או "בניית צוותים", מהווים שני שלישים מהמבחר שיש ליודמי להציע. אבל הפלטפורמה עדיין פתוחה לכל מי שרוצה ללמד. קורס דיוקנאות וקורסי עיסוי רייקי היו פופולריים במהלך שיא המגפה.
לחם, עבודה
אתרים מתחרים עובדים עם פרופסורים באוניברסיטאות (Coursera) או שהם מסננים בצורה אגרסיבית מדריכים (LinkedIn Learning) ודוחים את מרבית המועמדים. לעומת זאת, מדריכי יודמי רק צריכים לספק שישה פריטים ברשימה של דרישות מינימום, כמו פרסום לפחות 30 דקות של תוכן וידאו לכל קורס. כל הנושאים יתקבלו בברכה, מלבד רשימה קצרה של דברים אסורים הכוללת פורנו, כלי נשק וגילויי שנאה. קומץ מדריכי יודמי מהשורה הראשונה מרוויחים כמיליון דולר בשנה.
קוקארי אומר כי כמה מאות מדריכים מייצרים הכנסה של לפחות שש ספרות בשנה, והמספר הזה כנראה יוכפל השנה. הם כוללים את תרזה גרינוויי, בת 61, שהרוויחה 12,400 דולר במאי האחרון מקורסי אפיית הלחם שלה. נושרת תיכון שנישאה בגיל 21, ילדה 10 ילדים כולל בן עם אוטיזם לפני שנמלטה מנישואים פוגעניים לפני עשור. "לא היה לי שום תואר, לא היתה לי היסטוריה של עבודה והייתי די חבוטה רגשית", היא אומרת. בשנת 2015 היא נתקלה ביודמי ויצרה קורס להכנת בצק מחמצת בן שלוש שעות.
יש לה כעת 13 קורסים, שמזינים כמה ערוצי הכנסה נוספים, כולל שמונה ספרים שפרסמה, אותם היא מוכרת באמזון. היא מקליטה את כל קטעי הווידאו שלה מראש. לאחר שהם מתפרסמים הם עובדים על "טייס אוטומטי". האינטראקציה היחידה שלה עם סטודנטים היא באמצעות לוח ההודעות של יודמי, שבו התלמידים מפרסמים שאלות. היא מבלה 20 דקות ביום בכתיבת תשובות. בשנה שעברה יודמי היוותה את הנתח הגדול ביותר מבין 78 אלף הדולר שהרוויחה. השנה היא צופה שהכנסותיה יוכפלו.
שידוך יפני
בשנת 2014 באלי הקים סטארט־אפ בסן פרנסיסקו, Carbon Health, ועזב את כיסא המנכ"ל ביודמי כדי לנהל את החברה החדשה. שרביט הניהול של יודמי עברה שני בוסים נוספים עד שקוקארי נכנס לתפקידו בשנה שעברה. קוקארי הוא בוגר וורטון ומנכ"ל סטארט־אפ סדרתי. בתפקידו האחרון הוביל את Stella & Chewy’s, חברה ממילווקי שמספקת מזון פרמיום לחיות מחמד. אחד המממנים של החברה, קן פוקס מהקרן הניו יורקית Stripes, הוא גם משקיע ביודמי וחבר בצוות המנהלים. הוא ביקש מקוקארי לקחת את תפקיד המנכ"ל ולנהל את התרחבות החברה.
בפברואר קוקארי סגר עם תאגיד החינוך היפני Benesse Holdings, שמחזיק ברשת בתי הספר לשפות Berlitz, על השקעה של 50 מיליון דולר. העסקה הביאה את סך הגיוסים של יודמי ליותר מ־200 מיליון דולר והעלתה את הערכת השווי שלה מ־710 מיליון ל־2 מיליארד דולר. למרות שהסגר ביפן היה פחות מגביל מאשר במדינות אחרות, ההכנסה של יודמי ביפן בחמשת החודשים הראשונים של 2020 שילשה את המכירות שהיו באותה התקופה בשנת 2019, לפי טמוצו אדאצ'י, מנכ"ל Benesse.
ההיצע הראשוני של יודמי כלל בעיקר קורסים כמו "כיצד להרוויח ממשחק פוקר ברשת" ו"כיצד להשיג נשים". אך במהרה הבינו המייסדים כי מיומנויות עסקיות ומיומנויות קידוד הן יותר נדרשות
קוקארי נזהר מלנבא כיצד תעצב המגפה את עתיד החינוך. אבל דמויות שדוחפות את טרנד הלמידה המקוונת, כמו משקיעת טכנולוגיות החינוך, דבורה קוואזו מקרן GSV Ventures, מאמינה כי שוק החינוך הווירטואלי יגיע לטריליון דולר בשנת 2026, יותר מכפול ממה שהיא צפתה לפני המגפה. לדבריה, יודמי היא כדור פורח ומצטערת שהיא לא השקיעה בחברה. "הייתי טיפשה", היא אומרת.
קוקארי אומר שהוא מתרכז בהווה. "אנחנו פשוט מאוד ממוקדים בכך שנוכל להתמודד עם העליות האדירות האלו בתנועה", הוא מודה. "אנחנו לא יודעים איך העולם ייראה בסוף כל זה".
צילום התמונה הראשית: shutterstock
הכתבה מופיעה בגיליון יולי 2020 של פורבס ישראל. לרכישת הגיליון לחצו כאן