אוסף פרטי: איה עזריאלנט

כרטיס ביקור

איה עזריאלנט מוכרת לציבור בעיקר כמעצבת תכשיטי יוקרה וכאשת עסקים בינלאומית. איסוף האמנות היה עבורה עד לא מזמן תחביב פרטי. "גדלתי בבית שבו 'נשמתי' אמנות. סבי, אליהו רפפורט, היה אמן ובונה כינורות. עד היום יש בביתי רישומים רבים שלו ועשרות דמויות שגילף בעץ. גם אחי, דן רפפורט, הוא פסל. אמנות בביתנו נחשבה לערך עליון, מלבד, כמובן, הערך של אהבת הארץ". 

רכישה ראשונה

עזריאלנט החלה לרכוש את יצירות האמנות לאוסף שלה לפני כשלושים שנה. "כשבגרתי, נסעתי עם בעלי דאז ללונדון. הייתי תפרנית, עם ילדה קטנה, אבל בכל פעם שהיו לי שני גרוש על הנשמה קניתי בהם אמנות". הרכישה הראשונה שלה הייתה הדפס בשם "אהבה", של האמן דן קדר, במחיר של 6,000 ל"י.

"תמונה שמסמלת עבורי את העבר ואת הקשר עם בן-זוגי". '20 חמורים בחדר אדום' לבני אפרת | צילום: אסנת קרסננסקי

האוסף

לדבריה, האוסף שלה כולל כיום כ־800 יצירות, חלקן מאופסנות במחסנים. כ־300 מהן מוצעות למכירה ב"מחסן של איה", מעין גלריה־חנות שפתחה באחרונה בקניון של מגדלי YOO בתל אביב. עזריאלנט מכנה את האוסף האקלקטי שלה (הכולל יצירות של בוקי שוורץ ז"ל, ג'ורג' שמש, מנחם קדישמן, נחום גוטמן ואחרים) "אוסף תל אביב־ניו יורק", כיוון שרבות מהיצירות בו נרכשו מאמנים ישראליים שחיים על קו ישראל־חו"ל. "חייתי שנים רבות בניו יורק והתחברתי לאמנים ישראליים שחיו כמוני על הקו, כאלה שנדדו בעולם ונשמתם נחצתה בין היבשות". 

זיהוי פוטנציאל

"אני מתחברת 'לניצוץ' המסוים שישנו במעשה האמנות. זו יכולה להיות יצירה בסגנון ריאליסטי או אבסטרקטי, לפעמים זו בכלל עבודת אמנות אתנית מהמזרח. מאמנים שאני מאמינה בהם, אני רוכשת עבודות לאורך כל הדרך.

״סדרות של מיכל רובנר רכשתי כשהייתה רק אמנית מתחילה בלופט בניו יורק. אני זוכרת שקניתי ממנה תמונה ב־1,000 דולר, ששווה היום 30 אלף דולר. יש לי די הרבה כאלה, ואותן אני לא מוכרת. הן חלק אינטגרלי מהקירות בביתי". עוד היא מספרת, כי כשרכשה יצירות של ניר הוד, "מחירן לא היה בשמים. כיום יש לו יצירות שנמכרות גם ב־100 אלף דולר".

אכזבות וחרטות

"לא התאכזבתי מיצירות שרכשתי, כיוון שלא היו לי ציפיות מסחריות", היא אומרת אך מודה כי במקרים מסוימים חשה רגשי חרטה על שלא הספיקה לקנות יצירות של אמנים צעירים, שזיהתה בהם פוטנציאל. "התאהבתי ביצירות של גידי רובין, אבל לא יצא לי לרכוש ממנו כשעוד היה בתחילת הדרך. מאוחר יותר, כשכבר התפרסם, עלה מחיר יצירותיו בהתאם, ואז רכשתי ממנו, אבל רק פריטים בודדים".

אוהבת

בין היצירות הקרובות ללבה, מציינת עזריאלנט את "20 חמורים בחדר אדום" של בני אפרת. "מבחינה רגשית זו תמונה שמסמלת בשבילי את העבר ואת הקשר עם בן זוגי שלמה כץ", היא מנמקת. כץ, מושבניק וחקלאי לשעבר, שניהל לפני שנים גם חברה לטיולי חמורים באילת, הכיר את עזריאלנט, גם היא קיבוצניקית לשעבר, עוד כשהיו בתנועת הנוער. ארבעים שנה מאוחר יותר נפגשו שוב, והפכו לבני זוג.

מכירת האוסף

בניגוד לאספנים רבים שלא מוכנים אפילו לשקול פירוק של האוסף שלהם, עזריאלנט מעדיפה למכור את האוסף, או חלקים ממנו, מאשר להשאיר את יצירות האמנות להעלות אבק במחסן אפל. 

עזריאלנט. צילום: אסנת קרסננסקי

"אני שמחה שהיצירות הללו מגיעות לאנשים אשר תולים אותן על הקיר ונהנים מהן יומיום. השחרור הזה מפנה לי מקום לרכישת יצירות חדשות, והוא חלק מהמהפך האישי שעברתי בשנים בהם התמודדתי עם מחלת הסרטן, בה חליתי לפני שש שנים". היא מציינת, כי מחירי היצירות ב"מחסן" נעים בגדול בין 1,500 דולר ל־20 אלף דולר.

"המחסן של איה"

עזריאלנט מעידה על עצמה כי היא "אדם של קיצוניות והפכים". החלל שבו היא מוכרת את יצירות האוסף שלה נמצא ממש מול חנות התכשיטים היוקרתית שלה.

"אני מתכננת לעשות כאן גם אירועי גלריה ומקווה שזה יהיה מקום מפגש חברתי לאמנים ולאספנים, שיבואו וינברו ויציעו גם יצירות נוספות משלהם למכירה. את הרווחים אני עושה מהתכשיטים. לגבי 'המחסן', אין לי ציפיות להרוויח מעבר לכיסוי ההוצאות. בעתיד אני מתכננת לרכוש יצירות נוספות וגם להקים קרן לעידוד אמנים". 

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן