|
אם הסנקציות הבינלאומיות על איראן יוסרו בקרוב – מה שאיראן דורשת כחלק מהסכם הגרעין, נשאלת השאלה עד כמה קשה יהיה להטיל אותן מחדש במקרה שאיראן תפר את ההסכם? בכדי להבין כמה קשה זה יהיה מספיק לקחת מבט חטוף על הסניף של הבנק האיראני מטאל שבדרום קוריאה.
אם מסתכלים על סניף הבנק הזה נראה כי אין לו כלל לקוחות בשטח – מצב לא מפתיע בשל הסנקציות שהוטלו על הבנק האיראיני מצד ארה"ב, דרום קוריאה והאו"ם. אבל הבנק למעשה אינו סגור. וכשלחצתי על כפתור האינטרקום בכניסה, מישהו הכניס אותי פנימה. רצפת השיש הייתה מלוטשת, הקירות מעוטרים בדיוקנאות של המנהיג העליון חמינאי וקודמו בתפקיד חומייני. מאחורי הדלפק עמדו שתי נשים דרום קוראיניות שבירכו אותי לשלום באנגלית והובילו אותי אל חדר הישיבות.
צילום: thinkstock
בחדר הישיבות איתרה את אחד הקירות מסגרת עץ חומה בה הצהרת המדיניות של הבנק המבטיחה, בין השאר "לפתח ביעילות את ההצלחה של הלקוחות ושל הסניף". בזמן שחיכיתי היה לי זמן לערער על ההבטחה הזו ועל התממשותה. בעיקרון, הטענות, האזהרות והצעדים הדיפלומטיים האמריקאיים יחד עם הסנקציות מצד האו"ם נערמו במשך יותר מ-3 שנים לפני שממשלת דרום קוריאה החליטה להכניס את סניף הבנק האיראני לרשימתה השחורה. במהלך זמן זה דרום קוריאה נהנתה מעסקאות בשווי מיליארדי דולרים עם איראן, כשקנתה נפט ושירותים שונים בניהם, מתחום הבנייה. רבות מהעסקאות הללו זרמו דרך סניף הבנק האיראני שבסיאול ועל אף שרובן היו עסקאות לגיטימיות, כמה מהן, על פי ארה"ב לא היו.
בחודש אוגוסט, שנת 2007 משרד החוץ האמריקני שיגר מברק לשגרירות ארה"ב בסיאול, בו הוא מבקש ליידע את הממשלה הדרום קוראנית בחששות האמריקאיות "לפעילות פיננסית איראנית אפשרית במדינתם ובייחוד בבנק המלאט האיראני שבסיאול".
בתחילת 2088 ארה"ב כבר דחפה את סיאול לנקוט בפעולה ובמברק נוסף ביקש משרד החוץ ליידע את ממשלת דרום קוריאה בכך "שבנק מלאט סייע בהעברתם של מיליוני דולרים לתוכנית הגרעין האיראנית לפחות מאז 2003". ארבעה ימים לאחר מכן משרד החוץ שלח מברק נוסף בו הוא מציין כי הוא רואה בסניף הבנק צומת מרכזית לסיוע בפעילויות הקשורות בהפצת נשק גרעיני והרחיב על כמה עסקאות ספציפיות של הבנק בסיאול. הפקידים הדרום קוראניים הודו לארה"ב על המידע ואישרו את מחויבותם לחקור את סניף הבנק.
על אף מערכת היחסים הקרובה, התקשתה ארה"ב לצרף את דרום קוריאה לתוכנית | צילום: thinkstock
כמה חודשים מאוחר יותר הרשויות האמריקאיות הפצירו בסיאול להקים דרישת דיווח או רישוי לכל העסקאות שבוצעו ע"י בנק מטאל והציעו גם כי בסיום החקירה יבדקו אופציה לסגירת הסניף. עוד שנתיים חלפו מאז, בהן ארה"ב המשיכה לדרבן את דרום קוריאה לנקוט בפעולה. וביוני 2010 מועצת הביטחון של האו"ם החליטה על גל רביעי של סנקציות על איראן. גם אז לקחו שלושה חודשים וביקור של שר החוץ האמריקאי בדרום קוריאה עד שזו החרימה את סניף מטאל שבסיאול בספטמבר 2010.
זה מה שנדרש על מנת לגרום לדרום קוריאה, מדינה דמוקרטית הנמצאת בקשרים הדוקים עם ארה"ב לשתף פעולה באופן משמעותי עם הסנקציות של וושינגטון. ומדובר במשב רוח לעומת המשימה הכמעט בלתי אפשרית של שכנוע מדינות כמו רוסיה וסין להצטרף לתוכנית.
אז מה המצב הנוכחי של סניף הבנק מטאל בסיאול? הסביר לי פקיד בכיר בבנק שהופיע בסופו של דבר לדבר עם הכתבת בחדר הישיבות, שמאז 2010 הבנק לא רשאי לעסוק במטבע זר ללא אישור ספציפי מממשלת דרום קוריאה. בנקים אחרים מטפלים בעסקים שבין דרום קוריאה ואיראן תחת המטרייה של מה שאמור להיות הקלה מוגבלת וזמנית בסנקציות בזמן השיחות.
בהמשך השבוע מזכיר המדינה, ג'ון קרי יחזור לשולחן המשא ומתן בשוויץ. איראן רוצה את ביטולן המהיר של הסנקציות והמשא ומתן האמריקאי מדבר על עסקה מובנת לפיה איראן תישאר במרחק של שנה אחת בלבד מפריצה בתחום הנשק הגרעיני. בתנאים ובמסגרת הזמן הזו סביר להניח שאיראן תוכל לרמות את דרכה אל הפצצה בזמן שהדיפלומטים האמריקאיים עדיין יגישו את היוזמה המדינה הבאה.
|
