|
עד היום חשבתי שישראל כץ הוא עוד שר תחבורה, אחד משורה ארוכה (מאוד) של שרי תחבורה שלא הצליחו לקדם את התחבורה הישראלית לפיתחה של המאה ה-21. זה לא השתנה, רק שעכשיו אני יודע שהוא גם פופוליסט ודמגוג כמו שרק פוליטיקאי שרואה באופק את הבחירות יכול להיות.
השיח הציבורי והתקשורתי בישראל הוא חבית אבק שריפה. בכל רגע נתון עלול לעוף ניצוץ שיצית אותו וישסה ערבים ביהודים, אשכנזים במזרחיים או דתיים בחילוניים. במקרים רבים המחלוקות אותנטיות, ראויות לליבון, מבליטות פערים אמיתיים בין הסקטורים השונים. הדיון בהן אולי קולני ואלים מדי, אבל לגיטימי ואפילו הכרחי. אבל מה שקשה לסבול זה אנשי ציבור שמסתובבים עם גפרור ומנסים להבעיר את מציאות חיינו בלי סיבה אמיתית. מייצרים מהומה מלאכותית, כאילו שיש כאן מחסור בשנאת חינם.
לקבלת כל העדכונים, הניתוחים והדירוגים – עשו לנו לייק בפייסבוק
כץ, כזכור, האשים את רון חולדאי ועיריית תל אביב ב"פגיעה קשה ביום המקודש ביותר לעם ישראל", לא פחות, בגלל ההפעלה של פרויקט האופניים להשכרה תל אופן ביום כיפור. הוא גם איים שמשרד התחבורה יפסיק להזרים תקציבים לפרויקט המבורך. יש עם ההתנפלות הזו שלוש בעיות יסוד: התל אופן לא יפעל ביום כיפור; משרד התחבורה לא מזרים תקציבים לפרויקט (הזרים בתחילת הדרך, בשלב הנחת התשתיות); ואיך שלא מסובבים את זה, אין כאן שום פגיעה בקדושה כזו או אחרת.
תל אופן | צילום: שרון מרוז, R&B Media
בעיריית תל אביב בדקו בזמן האחרון את סוגיית התל אופן ביום כיפור. הבדיקה נעשתה דווקא כדי להימנע מכל שביב של פגיעה בקדושת היום: היה ברור, ובצדק, שאין מצב שמישהו יידרש לעבוד במהלך יום כיפור, שיופעל מוקד שירות, שתשלום יעבור מיד ליד (או מכרטיס אשראי למחשב) או שיהיה מענה טלפוני לרוכבים. וכל אלה, אכן, לא יקרו.
אז מה כן יקרה? מנויים של תל אופן יוכלו לשחרר זוג אופניים ירוקים לפני כניסת היום, ולהחזיר אותם אחריו. במהלך היום הם יוכלו לדווש בלי תשלום, בדיוק כפי שמאות אלפי ישראלים בכל רחבי הארץ ידוושו באופניים הפרטיים שלהם. איש לא יחתים כרטיס, לא יפעיל מחשב, לא ישחרר אופניים מהעמדה וגם לא יחזיר. אם זו פגיעה בקדושת היום, אזי מה שקורה בחוצות הערים במהלך יום כיפור כבר עשרות שנים הוא פגיעה לא פחותה בקודש הקודשים של העם היהודי. אם המנהג הישראלי הוותיק לרכב על אופניים ביום כיפור מפריע לישראל כץ, שיתכבד וייצא למתקפה נגד עם ישראל. אבל לכץ אין עניין לעצבן את עם ישראל. הוא בחר במטרה קלה, באיש שמנהל את העיר שממילא כולם אוהבים לשנוא כי היא חילונית מדי, שמאלנית מדי, או אולי סתם שפויה מדי.
כחילוני, אני מצופה לעלוץ לנוכח כל ניסיון לסחוב את השמיכה של הסטטוס קוו לעבר הצד שלי. רק שזה לא המקרה. יום כיפור הוא מקרה נדיר שבו שוררת הסכמה לאומית רחבה יחסית, חוצת מגזרים, על אופייה של הפרהסיה: אין מכוניות (חוץ מכמה נודניקים מקצועיים שמתעקשים להפר את השלווה בכבישים), אין מסחר, אין אוכל, יש אופניים. עיריית תל אביב לא מתכוונת לשנות את התמונה הרגועה הזו, ולכן גם לא שמעתם שום פוליטיקאי או איש ציבור חרדי יוצא למתקפה. ואז בא ישראל כץ, והחליט לעקוף בסיבוב את שותפיו לקואליציה.
גם בשנה שעברה, אגב, יכלו מנויי תל אופן להשתמש באופניים במהלך יום כיפור, רק שאז הם נדרשו לשלם עבור התענוג. אם כבר, נדמה לי שזה איום גדול יותר על הקדושה, אלא שאז לא שמענו את ישראל כץ מוציא הגה. מה שהכי משעשע, אגב, זו הטענה של כץ ש"חולדאי עושה באופניים שימוש פוליטי". רון חולדאי הוא לא בדיוק כוס התה הפוליטי והמוניציפלי שלי; כמה מצער לגלות שדווקא כשהוא מקבל החלטה הגיונית ועניינית, לטובת הציבור ולא נגד אף אחד, הוא צריך לחטוף מקלחת של בוץ ממי שבמקום לקדם את התחבורה, הפך את עצמו לממונה על ענייני הקדושה ודחיפת מקלות בגלגלי האופניים.
[email protected]
טורים קודמים של הכותב:
מחירי הדלק עולים – ואף אחד לא דואג לאזרחים
חוסר הגבולות של ההורים מייצר עצלנות
עתיד ערוץ 10 בפנקס הנקמה של המלך ביבי
|
|
