Forbes Israel Logo

אור דנציגר

בן 17 וחצי מראשון לציון, לומד בגימנסיה הריאלית.

מפתח אתרי אינטרנט לחברות ולעסקים. מכר כעשרים אתרים, בהם אתרים בעלי מערכות ניהול מתקדמות לניהול עובדים, משמרות, ניהול אירועים ועוד. מתמחה גם באבטחת מידע, ובעבר עבד כמאבטח מידע לזיהוי פרצות אבטחה באתרי אינטרנט שונים. 


צילום: רוני פרל

איך נראה יום ממוצע שלך? עד לא מזמן נהגתי לשים את העבודה והפרויקטים השונים בראש סדר העדיפויות, אבל בזמן האחרון הרגשתי שזה מפריע ללימודים ואני משתדל לאזן יותר בין כל המשימות. אין יום שאני לא אתעסק בו בכלל באף אחד מהפרויקטים, זה לוקח הרבה זמן מחיי היומיום שלי. 

ההורים שלך מבינים במה אתה עוסק? ההורים שלי בכלל לא מתעסקים ולא מבינים בתחום הזה, אבל אני מסביר להם ומושך אותם לתוך העולם הטכנולוגי לאט לאט. אני מסביר להם על הרבה נושאים שאני מתעסק בהם, אבל את הנושאים המסובכים אני חוסך מהם. יש מעין תקדים, שכל פעם שצצה בעיה טכנולוגית בבית אני עוזר להורים שלי ולא להפך. אבל אני חושב שהפערים האלה הגיוניים מאוד – ההורים שלנו גדלו אחרת, הייתה להם ילדות שונה מאוד משהייתה לנו. 

איך ייראה העולם בעוד עשרים שנה? לדעתי, ההתמכרות שלנו לטכנולוגיה תלך ותתעצם. פעם היו נפגשים בשביל לשחק כדורגל, והיום הרבה ילדים נפגשים כדי לשחק כדורגל בפלייסטיישן. בכלל, פעם היו נפגשים עם חברים פנים אל פנים כדי להעביר את הזמן והיום עושים את זה דרך הפייסבוק. יש לזה יתרונות, אבל אסור לשכוח את הסכנות שבזה. זה יכול לנוון את הדור שלנו, אין תחליף לקשר פנים אל פנים. אני חושב שהטכנולוגיה תבצע הרבה עבודות שכיום מבצעים בני אדם, שגם על זה אפשר להסתכל מנקודת מבט חיובית או שלילית. אני מקווה שתחום הרפואה יתקדם מאוד, שנוכל למנוע ולטפל בהרבה מחלות שכיום מוגדרות חשוכות מרפא. 

מה דעתך על מערכת החינוך בישראל? היום אני מרגיש טוב יחסית, כי יש לי הרבה שליטה על המקצועות ועל החומר שאני לומד, אבל זה התחיל לקרות רק בתיכון. עד שהגעתי לתיכון בכלל לא נתנו לי אפשרות להתעסק בתחום הטכנולוגי – הייתי נותן את האופציה להתעסק בזה כבר מגיל צעיר לתלמידים שירצו בכך. גם בתיכון, הייתי שם דגש רחב יותר על לימוד חומרים פחות טכניים ויותר עמוקים – להסביר למה דברים עובדים בדרך מסוימת, ולא להסתפק בלהסביר איך הם עובדים. בכלל, כל שיטת הבגרויות לדעתי מחטיאה את המטרה שלה. אני מאמין שהמטרה של כל מקצוע היא להקנות לתלמיד חומר וכלים שהוא ייקח איתו שנים קדימה, לא משנה אם זה מקצוע ריאלי או הומאני, ובהרבה מקצועות יש הרגשה שהמטרה היא רק לדעת את החומר בשביל להוציא ציון טוב במבחן, ולא מעבר. אין לזה תכלית. 

מה דעתך על הפוליטיקה הישראלית? תמיד יש מקום לשיפור. באופן כללי אני חושב שחשוב מאוד לשמור על האפשרות של כל אחד ואחת להיבחר – בלי שנשפוט אותו מאיזה רקע הוא בא ואיזה ניסיון יש לו.

תחביבים מעבר לטכנולוגיה: אני מאוד אוהב ספורט, ומתאמן בנבחרת בית ספר באתלטיקה. ואני אוהב לעבוד בכל מיני עבודות "נוער" שאני יודע שלא אתעסק בהן בעתיד, כמו למשל לעבוד כדיג'יי. 

מה החולשה שלך? אני משתגע מאנשים שעושים קולות בזמן האוכל, ואני לא יכול לחיות בלי מוזיקה. 

מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול? אני ממש מתלבט בין התחום הטכנולוגי לעריכת דין. טוב שיש עוד זמן, כי ממש קשה לי להחליט כבר עכשיו.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.