אזרחי יוון צובאים על תחנות הדלק והסופרים, בורסות אירופה צונחות; האם יש סיבה ממשית לדאגה?

על מה בעצם כל המהומה

אז מה בעצם צפוי להתרחש ביום שלישי הקרוב? נכון לשעה זו, איש עדיין לא יודע. במועד זה תידרש יוון לשלם את חובה לקרן המטבע הבינ"ל – חוב אשר עומד על 1.6 מיליארד יורו, ואשר אותו יוון אינה מסוגלת לשלם בכוחות עצמה. בכדי שתוכל יוון לעמוד בתשלום החוב, היא חייבת לקבל חבילה נוספת של כספי סיוע ממדינות גוש היורו. אך מדינות אלו לא מתכוונות לחלק את כספן סתם כך, ודרשו מיוון לקבל על עצמה שורה של צעדי צנע והגבלות, אשר מטרתם לרסן את המשק היווני ולסייע ליציאתו מהמשבר – על חשבון פגיעה באיכות חייהם של האזרחים במדינה.

לצעדים אלו יוון מסרבת – בינתיים. בתחילת השבוע שעבר, כזכור, הגיש ראש הממשלה היווני ציפראס הצעת פשרה למדינות היורו, בה הוא הסכים לקבל חלק מאותם צעדים והגבלות. הדיווח על קיומה של הצעת פשרה הביא לאופטימיות רבה בקרב המשקיעים, אשר האמינו כי המשבר בדרך לפתרון, גם אם זמני.

צילום: thinkstockphotos

אך בהמשך השבוע התחלפה האופטימיות בפסימיות – כשהתברר כי מדינות איחוד היורו החליטו שלא לקבל את הצעת הפשרה של ציפראס. מספר פגישות נוספות אשר נערכו בין נציגי הצדדים לא הצליחו להביא להסכמה כלשהי – וכרגע קיים נתק מוחלט בין יוון לבין מדינות האיחוד. בינתיים, ציפראס החליט להביא את הנושא למשאל עם, אשר ייערך בתאריך ה-5 ליולי, אז יידרשו אזרחי יוון לבחור האם לקבל את התנאים ואת חבילת הסיוע – או לצאת לדרך עצמאית, כנראה מחוץ לגוש היורו.

מכיוון שמועד משאל העם נקבע ליום א' הקרוב בלבד – 5 ימים לאחר פקיעת מועד החזרת החוב – לא ברור מה יעלה בגורלה של יוון כבר ביום ג'. אפשרות אשר הופכת ריאלית יותר ויותר היא כי יוון תכריז על חדלות פירעון, מהלך אשר ימנע מהממשלה להנפיק אג"חים נוספות בעתיד הקרוב, ועשוי להביא את הכלכלה היוונית למשבר חסר תקדים. אפשרות נוספת אשר נראתה רק בשבוע שעבר כחסרת סיכוי וכיום הופכת ריאלית מרגע לרגע היא פרישתה של יוון מגוש היורו – וחזרה לניהול מדיניות מוניטרית עצמאית שתאפשר הדפסת כסף עצמאית (אם יוון תשוב לשימוש בדראכמה על חשבון מטבע היורו).

הבוקר: "מיני-דומינו" בשווקי העולם

החששות הגוברים מחדלות פירעון הביאו בימים האחרונים את אזרחי יוון לנהור אל הבנקים במדינה – ולמשוך כסף מזומן ככל יכולתם. לאחר שאזרחי המדינה משכו כבר סכומי עתק מהבנקים והחשש מקריסת המערכת הבנקאית במדינה, הממשלה היוונית הכריזה על "חופשה לבנקים" – במסגרתה יוותרו הבנקים במדינה סגורים עד לקיומו של משאל העם המדובר ביום א' הקרוב. גם הבורסה היוונית תיוותר סגורה בתקופה זו.

צעדים אלו הביאו הבוקר לירידות שערים חדות גם בבורסות ברחבי העולם. באסיה מתנהל בשעה זו המסחר בירידות של עד 3%, כשמדד הניקיי היפני מאבד 2.8% מערכו והבורסה הסינית יורדת ב-2.6%. החוזים העתידיים בוול סטריט מצביעים בשעה זו על ירידות של עד 1.5%.

אך את עיקר תשומת הלב מרכזות באופן טבעי בורסות אירופה. לאחר שהבוקר נרשמו ירידות אדירות של עד 4.5% במדדים המובילים ברחבי היבשת, בשעה זו הירידות התמתנו מעט, ובורסות היבשת מאבדות עד 3% מערכן. מדד הקאק 40 הצרפתי מוביל את הירידות בשעה זו ומשיל 3.4% מערכו, ומדד הדאקס הגרמני מאבד 3.3% מערכו. גם בבורסה בלונדון, אשר כזכור אינה חלק מגוש היורו, נרשמות בשעה זו ירידות שערים חדות – והבורסה נופלת ב-1.6%.

החשש: איטליה וספרד ילכו בעקבות יוון?

ירידות השערים החדות בבורסות ברחבי העולם משקפות, באופן טבעי, את חששותיהם של המשקיעים מפני השפעתה של קריסה אפשרית של המשק היווני, שכן בנקים וקרנות ברחבי העולם מושקעים במשק היווני, גם אם במידה מעטה. במהלך החודשים האחרונים היו אי אילו גורמים אשר האמינו כי יוון צפויה לצאת מהמשבר במהרה ולשוב ולשגשג – ולכן השקיעו סכומי כסף נכבדי באג"ח היווניות. הפיכתה של יוון לדחלת פירעון פרושה כי משקיעים אלו לא צפויים לראות את כספם חזרה – ומכאן החשש להשפעה חוצת גבולות ויבשות של קריסת המשק היווני.

אך על פי כל ההערכות, לא מדובר בסכומי כסף משמעותיים אשר עשויים להביא למפולת כלכלית עולמית נרחבת. ועדיין, נדמה כי למשקיעים (ובעיקר לכלכלני יבשת אירופה) יש סיבה לא רעה לדאגה. החשש הגדול ממנו חוששים רבים הוא דווקא מפני מצב בו יוון אכן תפרוש מגוש היורו – ותצליח לייצב את הכלכלה בכוחות עצמה.

יוון בדרך החוצה מהאיחוד? | צילום: thinkstockphotos

כיום, כאמור, יוון מחויבת לפעול על פי הנחיות הבנק האירופאי המרכזי, ואין ביכולתה להכתיב או לבצע תכנית מוניטרית עצמאית. יוון אינה יכולה, לדוגמא, להחליט להדפיס כמויות כסף גדולות (כפי שביצעה בזמנו ארה"ב כדי לצאת מהמשבר) ולקחת את סיכון האינפלציה. אם יוון אכן תיפרוש מגוש היורו ותשוב לנהל מטבע ומדיניות מוניטרית עצמאית היא אמנם תתמודד עם שורה ארוכה של סכנות פיננסיות וקשיים רבים – אך כבכל הימור, לצד הסיכון ישנו גם הסיכוי.

אם הסיכוי ינצח את הסיכון ויוון תצליח לייצב את הכלכלה באופן עצמאי מחוץ לגוש היורו, קיים חשש מהותי כי יוון תהפוך ל"פורצת דרך" עבור מדינות נוספות בגוש היורו אשר שקועות עמוק בחובות – וכבולות תחת הנחיות הבנק האירופאי המרכזי. מדינות דוגמת איטליה, ספרד ואפילו אירלנד עשויות ללמוד את המקרה היווני, וללכת בעקבותיה. אז עשויים להימחק בבת אחת סכומי כסף אדירים אשר חייבות אותן המדינות לאיחוד האירופי ולקרן המטבע הבינ"ל – במהלך אשר מדיר שינה מבכירי הכלכלנים ביבשת כבר כיום. מנגד, כמובן, קיימת גם האפשרות כי יוון תפרוש מהאיחוד ותיכשל בניסיונה לייצב את הכלכלה באופן עצמאי. אז צפויות אותן מדינות שהזכרנו לעשות כל שביכולתן כדי להימנע מהמצב אליו הגיעה יוון – ולבסס את מעמדן בגוש היורו.

אז מה הצפי?

כעת, כאמור, ממתינים המשקיעים לבחון מה יקרה ביום ג' הקרוב, אך למעשה לא מדובר בשאלה המהותית ביותר כרגע. גם אם יוון תכריז על חדלות פירעון, הדבר עשוי להשתנות במהרה ביום א' הקרוב – בעקבות תוצאות משאל העם. על פי רבות מההערכות תושבי המדינה יבחרו לקבל עליהם את ההגבלות הנדרשות ולהישאר באיחוד היורו, במהלך אשר יביא לסיום זמני של המשבר. אם היוונים יקבלו החלטה אחרת – אז יוצר מצב מסקרן וחסר תקדים בתולדות גוש היורו, ואין איש אשר יודע לחזות להיכן יגיעו פני הדברים.