|
"דצמבר המר זעקו כותרות העיתון" שר שלום חנוך בהתייחסו להתרסקות הבורסה הישראלית בחודש דצמבר 1983. כיום, 31 שנים לאחר אותו "דצמבר המר" בבורסה בתל אביב, גם ברוסיה זועקים העיתונים כותרות דומות – לאחר התרסקות המטבע המקומי והצעדים הדרסטיים אשר נקט הממשל הרוסי במהלך הלילה, בניסיון לבלום את המשבר המתפתח. אך הרוסים לא צריכים להרחיק עד לשנת 1983 בכדי להיזכר במשבר של ממש, אשר מחק מיליארדים מקופת המדינה וגרם לזעזוע עמוק במשק ובחברה כולה: מספיק להיזכר בשנת 1998, אז נאלצה הממשלה הרוסית להכריז על אי יכולת עמידה בחובות (ולמעשה הודיעה על פשיטת רגל) בכדי להכניס את אזרחי רוסיה לחרדה של ממש.
לא מעט גורמים מאפיינים את המשבר הנוכחי ומזכירים למדי את משבר הענק ההוא, אשר זכה לכינוי "משבר הרובל" ומטיל מורא על אזרחי רוסיה עד עצם היום הזה. אז כמו היום, נסמכה הכלכלה הרוסית באופן עצום (רבים יגידו כי מוגזם למדי) על ייצוא המחצבים השונים אשר ברשותה, ולמעשה הפקידה את יציבות המשק בידי יציבות מחירי הסחורות השונות ברחבי העולם. בימים אשר קדמו למשבר הרובל, למעלה מ-80% מכלכלת רוסיה הסתמך על ייצוא חומרי גלם ומחצבים שונים דוגמת עץ, ברזל, מינרלים, גז טבעי וכמובן – נפט.
יצליחו לבלום את המשבר? | צילום: thinkstockphotos
גם משבר הרובל החל עם צניחת מחירי הנפט ברחבי העולם. ואם חשבתם שמצבה של רוסיה חמור כיום בעקבות צניחת מחירי הנפט (מחירו בעת כתיבת שורות אלה עומד על 54.5 דולר לחבית), הביאו בחשבון כי בשנת 1998 צנח מחירו של "הזהב השחור" והגיע עד לכדי 12 דולר בלבד לחבית. צניחת המחירים הדרמטית באותן שנים תפסה את הממשל הרוסי עם המכנסיים למטה: שנים בודדות לאחר התפרקותה הסופית של ברית המועצות, המערכת הפיננסית ברוסיה עדיין סבלה משחיתות רבה, מהעלמות מס ענקיות ומהפסדי עתק אשר גרמו הפרטות החברות הלאומיות עם התפרקות הגוש הסובייטי. כל אלו הביאו לכך שרוסיה נאלצה להתמודד עם הצניחה במחירי הסחורות והמחצבים השונים ללא כל "גב כלכלי" אשר יגבה אותה במהלך התקופה הקשה – והממשל פנה לחלופה מסוכנת ובעייתית מאוד בדמות העלאת הריבית וניסיון לגיוס הון ממשקיעים זרים. נשמע מוכר?
פרסמו את ההחלטה ב-1:00
נחזור, ברשותכם, לשנת 2014 ולבעיותיה הנוכחיות של רוסיה. במהלך הלילה החולף הדהימה רוסיה את העולם לאחר שהודיעה על העלאת הריבית במשק בשיעור של 6.5% – עד לרמה של 17%. הצעד הדרסטי הגיע בניסיון (נואש משהו) לבלום את צניחת ערכו של הרובל המקומי ביחס לדולר – צניחה אשר הגיעה, גם הפעם, כתוצאה ישירה מצניחת מחירי הנפט ברחבי העולם.
כזכור, מחיר הנפט השלים צניחה של 46% במהלך חצי השנה האחרונה. גורמים רבים הביאו לירידה המדוברת: החל מסיום התלות האמריקאית בנפט מרחבי העולם (עקב השימוש בטכנולוגיית פצלי הנפט אשר מיושמת בארה"ב), החלטת ארגון אופ"ק שלא להגביר את כמות ההפקה היומית במדינות הארגון, המשך המתיחות בין רוסיה לאוקראינה ועליית מעמדו של ארגון דעא"ש (המדינה האיסלמית) אשר משתלט על בארות נפט ברחבי עירק מביאים כולם לאחת הירידות הדרסטיות במחיר הנפט בשנים האחרונות.
והצניחה הנוכחית היא שגוררת גם הפעם את המשק הרוסי כלפי מטה. כמו לפני 16 שנים, גם במהלך השנים האחרונות התבסס הכלכלה הרוסית באופן מהותי על מחירי הסחורות והמחצבים אשר היא ייצאה לעולם, כששמרה על מעמדה כאחת מענקיות יצוא הנפט, הגז, העץ ושאר מינרלים בעולם. לא פחות מ-50% מהכנסות הממשלה הרוסית מגיעות כיום ממיסים ממשק האנרגיה במדינה – הכנסות אשר נפגעו קשה בשבועות האחרונים. הפעם, ניתן להוסיף למשוואה גם את הסנקציות אשר הטילו מדינות המערב על המשק הרוסי בעקבות כיבוש חצי האי קרים והמשך המתיחות בין רוסיה לבין אוקראינה, אם כי מומחים רבים טוענים כי לא הסנקציות הן שעמדו בבסיסו של המשבר הנוכחי.
כל אלו עמדו בבסיס הצניחה הנוכחית בערכו של הרובל הרוסי, אשר השיל אתמול 9.7% מערכו ביחס לדולר – ובכל השלים פיחות מדהים של 50% מאז תחילת חודש נובמבר ו-95% מתחילת שנת 2014. בתגובה לפיחות הנוכחי, בממשלה הרוסית החליטו להגיב מהר – ולהעלות את הריבית כפי שהזכרנו.
תלות מוגזמת. אסדת נפט בים הצפוני | צילום: מתוך ויקיפדיה
"ההודעה על העלאת הריבית עלתה באתר הבנק המרכזי ברוסיה בשעה 1:00 לפנות בוקר שעון רוסיה, מה שמראה על רמת הדחיפות הגבוהה מצד הבנק", מסביר גיא בית אור, כלכלן שווקים גלובליים בבית ההשקעות פסגות. "הבנק גם הדגיש בהודעה כי ההוראה תיכנס לתוקף באופן מיידי, והדגישו כי מטרת המהלך היא לעצור את הפיחות החד בערך הרובל ולמתן את הסיכונים לאינפלציה גבוהה במדינה".
גם אז העלו ריבית
גם בשנת 1998 הגיבו בממשל הרוסי לפיחות בערך הרובל באמצעות העלאת ריבית מאסיבית. באותם ימים העלו הרוסים את הריבית במשק לרמה של 150% בניסיון לבלום את הפיחות המדובר – ולמשוך כמה שיותר משקיעים זרי למשק, בכדי להזרים כספים נוספים ולעצור את המפולת. בנוסף, בבנק הלאומי הרוסי החלו להנפיק אג"ח מיוחדים למשקיעים זרים בעלי ריבית אדירה – בניסיון נוסף למשוך את המשקיעים ואת כספם חזרה אל המשק הרוסי.
אך צעדים אלו הוכחו כלא יעילים, והמשבר המשיך והחריף עד שלממשלה הרוסית (בראשות בוריס ילצין) לא נותרה כל בררה, מלבד להכריז על אי יכולת תשלום חובות – המקבילה המדינית לפשיטת רגל. להחלטה זו הייתה השפעה הרסנית על המשק הרוסי – ומיליוני אזרחים איבדו בין רגע את כל חסכונותיהם. מאות אלפי אזרחים הצטרפו למעגל העוני בטווח זמן קצר במיוחד, ורבים נוספים הצטרפו במהלך החודשים הבאים – בעקבות זינוק באחוז האבטלה במשק. גם תקציב המדינה צנח, ומערכות הבריאות, התשתיות והחינוך ספגו מכה אנושה. בסופו של דבר נאלצה קרן המטבע הבינ"ל לאשר סיוע חירום למשק הרוסי בגובה 22.5 מיליארד דולר בכדי לנסות ולבלום את המפולת.
"הכלכלה תתכווץ ב-4%-5% בשנת 2015"
אז האם יש מקום להשוות בין המשבר הנוכחי לבין "משבר הרובל" המפורסם? אמנם רבים מנתוני הפתיחה הפעם מזכירים בהחלט את אלו אשר אפיינו את המשק הרוסי בשנת 1998, אך עדיין ארוכה הדרך בין מצבה של רוסיה כיום לבין התרסקותו הטוטאלית של המשק באותו משבר מפורסם. גם בית אור טוען כי עדיין מוקדם להשוות בין המקרים: "ראשית, גובה רזרבות המט"ח כיום גבוה משמעותית בהשוואה לעבר. שנית, עיקר החוב נקוב כיום במטבע מקומי – כך שהשפעת הפיחות (בערך הרובל) על ההסתברות לפשיטת רגל חלשה יותר", הוא מסביר – ומסייג: "זזה לא אומר, כמובן, שאם מחירי הנפט ישארו ברמתם הנוכחית רוסיה לא תגיע לפשיטת רגל. זה רק אומר שזה יקח יותר זמן מבעבר".
בשנת 1998, חודשים ספורים לאחר המשבר הגדול, החלו מחירי הנפט והגז להתאושש ורשמו זינוק מתמשך לאורך תקופה ארוכה. אותן עליות, ביחד עם כספי הסיוע שקיבלו מקרן המטבע והתחזקות הייצוא הרוסי (בעקבות התרסקות הרובל) סייעו למשק להתאושש באופן מהיר יחסית – ולשקם, גם אם באופן חלקי, את מעמדו בעולם.
"דצמבר המר" | צילום: thinkstockphotos
בינתיים נראה כי צעדיו של הממשל הרוסי הלילה לא מצליחים לבלום את המגמה – והרובל ממשיך לאבד מערכו אל מול הדולר, כשגם בבורסה הרוסית נרשמות ירידות שערים חדות. בית אור מעריך כי העלאת הריבית הנוכחית תביא להתכווצות משמעותית במשק הרוסי בקרוב: "השילוב של הירידה במחירי הנפט עם הפיחות ברובל והעלאת הריבית החדה צפוי לגרום לתוצר הרוסי להתכווץ בשיעור של 4%-5% בשנת 2015, זאת למול ההערכות הרשמיות הקודמות כי הצמיחה ברוסיה תהיה אפסית בשנה הבאה. נראה כי רוסיה שמה בראש סדר העדיפויות את היציבות הפיננסית שלה – ותדאג לצמיחה רק לאחר מכן".
אם כך, נראה כי עדיין מוקדם להעריך את מלוא השפעתו של המשבר הנוכחי על המשק הרוסי. לפחות בנקודת הזמן הנוכחית נראה כי צעדי הממשל לא מצליחים לבלום את המגמה, המתמשכת – ורק שינוי מגמה במחירי הנפט בעולם יוכלו להביא לשינוי של ממש גם באחת הכלכלות הגדולות והמשפיעות ביותר בעולם. יקח עוד זמן רב עד שנוכל לענות בוודאות על שאלת הדמיון והשוני בין המשבר הנוכחי לבין "משבר הרובל" של שנת 1998. בינתיים, גם הרוסים זוכרים כי המצב יכול להיות גרוע בהרבה. וגם זו סיבה לאופטימיות.
|
