Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

אחרי החגים כבר כאן: כל מה שצפוי במשק הישראלי בחודשים הקרובים

1. המפקח לפיד

שר האוצר יאיר לפיד שב השבוע מחופשה קצרה ביפן היישר למערבולת תקציב 2015. לאחר שמיתג את התקציב כ"בשורה חברתית", יצטרך כעת להוכיח את דבריו. כיו"ר קבינט הדיור הוא עשה את המקסימום להורדת מחירי הדירות, ו־2015 תהפוך עבורו לשנת יוקר המחיה במזון.

אבל לא רק. לו היו נותנים לו, לפיד היה ממנה את עצמו ליו"ר הוועדה המינהלית והמוניטרית גם יחד בבנק ישראל כדי לעודד את התחרות בין הבנקים. עד כמה שהדבר יישמע מוזר, לפיד, שבתחילת דרכו נתפס כקפיטליסט מושבע, מתכתב יפה עם נושא הפיקוח על המחירים. הוא לא היסס ליזום חוק המגביל את השכר במערכת הפיננסית, וכשהיה צריך תקף חזיתית מנהלים כמו רקפת רוסק־עמינח מבנק לאומי או אייל לפידות מהפניקס.

זה עבד: בענף הביטוח מיהרו להתקפל והתכנסו לרמת השכר המרבית המומלצת בחוק בגובה 3.5 מיליון שקל. לכן עבור היצרנים ורשתות השיווק ההתעניינות של שר האוצר במחירי המזון היא בשורה רעה מאוד. כשהוא מבטיח להכניס מוצרים לפיקוח, חייבים להאמין לו. כשהבטיח לא להעלות מסים הוא הוכיח שאמינותו חשובה לו יותר מעצם העניין. אגב, על השאלה אם פיקוח הוא הכלי הנכון להורדת מחירים, חלוקות הדעות. חתן פרס נובל לכלכלה הטרי, פרופ' ז'אן טירול, טוען שהפיקוח עלול לפגוע בצרכן. הממונה על ההגבלים דיוויד גילה ממליץ על החלפת הפיקוח בהסרת חסמים לעידוד התחרות.

את ההתייחסות הראשונה שלו לענייני שוק החלב השיק לפיד בינואר 2014, כשהכניס לפיקוח את השמנת המתוקה והגבינה הלבנה והפחית את מחיריהם ב־%20. ביוני 2014 הסתער קדימה כשמנע את ייקור החלב. זה קרה לאחר שמחיר החלב הבסיסי (מחיר המטרה( התייקר אוטומטית ב־%6.81 בגלל ייקור התשומות. במשרד החקלאות המליצו לייקר גם את המחיר לצרכן. שר האוצר לא היסס להתערב בעבודת ועדת המחירים ולקבוע שהמחיר לא יעלה. בוועדה נערכה בדיקה מחודשת, ובאורח פלא התברר שהנוסחה מחייבת ייקור של %2.95 בלבד. זה התאים בדיוק לעובדה שהעדכון אינו נכנס לתוקף כל עוד השינוי נמוך מ־%3 לכאן או לכאן.

לפיד חיכה שהנהלת תנובה המתוסכלת תעתור לבג"ץ, בתקווה שהמהלך המשפטי יקבע סופית את מעמדו כמגן זכויות הצרכן. אבל תנובה לא נפלה בפח. תעלולי שר האוצר אילצו את קרן אייפקס (בעלת תנובה( להפחית כ־80 מיליון שקלים משווי החברה לצורך מכירתה לסינים. 

צילום: רויטרס

עוד לפני שלפיד יקדם את הפיקוח, כדאי שיביא בחשבון את הנתונים הבאים: %55 ממוצרי החלב של תנובה כבר נמצאים תחת פיקוח. לכך אפשר להוסיף את ה"קוטג'", שאומנם אינו מפוקח אבל תנובה לא תעז להעלות את מחירו. הרשימה כוללת חלב, חמאה, שמנת, ביצים, לחם ומלח. מוצרי יסוד כמו סוכר, אורז, קמח ופסטה נמצאים מחוץ לרשימה, כי אין עילה חוקית לפקח עליהם. אלא שלפיד לא יהסס לפקח גם עליהם אם יחשוב שזה מה שיוריד את המחיר או שהמהלך יתרום לפופולריות שלו.

אגב, בימים כתיקונם לפיד גם היה שמח להפחית או לבטל את המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים, אבל הפעם זה לא יקרה. הספיק לו הפיאסקו עם חוק אפס אחוז מע"מ על הדירות.

2. הביטחון התזונתי של כהן

שר הרווחה מאיר כהן אינו מבזבז זמן. הוא השכיל להבין שהטיפול ביוקר המחיה יהיה אחד הנושאים שעליו תקום או תיפול יש עתיד, ובישיבת תקציב 2015 קרא לבנימין נתניהו להוביל מהלך מקיף להורדת יוקר המחיה. 

אבל כהן אינו מסתפק בדיבורים. לפני מספר שבועות, עוד לפני פרוץ מחאת ה"מילקי", זימן שר הרווחה לפגישה סגורה – הנחשפת כאן לראשונה – את מנהלי רשתות השיווק המובילות. קודם לפגישה ארגן במשותף עם יו"ר המועצה לביטחון תזונתי, פרופ' דב צ'רניחובסקי, סל קניות של 26 מוצרי מזון בסיסיים. הוא הניח אותם על השולחן ואמר לנוכחים: "אלה מוצרי הבסיס והנה המחירים שלהם. אנחנו נמתג אותם בסופרים תחת הלוגו של המועצה לביטחון תזונתי תחת הכותרת 'נושמים לרווחה'. האם תהיו מוכנים למכור אותם במשך שנתיים בהנחה של %30 ממחירם כיום?".

הנוכחים הגיבו בהפתעה. חלקם דחו מיד את הרעיון. למשל מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן, שטען שהרשת כבר יוצאת במבצעי הוזלות, והפחתה של %30 במחיר מוצרי היסוד תגרום להפסדים: "אתה מבקש ממני בפועל לתת 22 מיליון שקל, וזה קשה". אחרים הגיבו בחיוב. כך למשל רמי לוי, מנכ"ל רשת השקמה, שהודיע מיידית שיצטרף ליוזמה. גם נציג רשת מחסני השוק בבאר שבע ביקש להביא אותו בחשבון. פניתי לשר הרווחה בבקשה לדעת היכן עומדת היוזמה. הוא אישר את הפרטים והוסיף: "אני טוען שכל הסיפור של הפיקוח על המחירים ופתיחת השוק לתחרות חשוב מאוד. לא ייתכן שחבילת אורז תימכר ב־11 שקל. אני ממתין לקבלת ההסכמה מרשת שיווק נוספת ואני מבטיח לך שאני יוצא ביוזמה מיד לאחר החג".

שר הרווחה כהן | מתוך ויקיפדיה

3. ניפגש בחנוכה

פטנט ישראלי שימושי הוא לדחות ל"אחרי החגים" כל מהלך שממש אין חשק לבצע לפניהם. בסקטור הציבורי, אך גם בסקטור הפרטי, הבינו מזמן את הפרינציפ. הם בונים גשרים במטרה לדלג על כמה שיותר ימי עבודה מן המניין. האתגרים הממתינים למקבלי ההחלטות ברבעון האחרון של 2014 אינם פשוטים. רבים מתוכם היו מעדיפים להקים את הגשר הארוך בעולם ולדלג היישר לחג החנוכה בדצמבר. 

בימים האחרונים שבו מחו"ל בכירי המערכת הכלכלית. שר האוצר חזר כאמור מביקור פרטי ביפן היישר לזרועותיה של הפוליטיקה האכזרית. הוא צריך להשלים עד סוף 2014 משימה לא פשוטה לאישור התקציב, ומיד לאחר מכן לפתוח במלחמת יוקר המחיה. לו בביקורו בטוקיו היקרה היה נכנס לסופר ובודק את מחיר ה"מילקי" בגרסה היפנית, היה מגלה שמצבנו אינו כל כך רע.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג חזרה מוושינגטון כשבאמתחתה פרס הנגידה המצטיינת. אחרי שאיישה את עמדת כמוכיחה בשער בתקציב 2015, הגיע הזמן שאנשי מחלקת המחקר שלה יתעוררו ויבדקו (במסגרת המאבק ביוקר המחיה) את הסיבות האמיתיות ליוקר, וכיצד מתחלקת האחריות בין הממשלה לסקטור העסקי.

מנהלי הבנקים חוזרים לסביבה עסקית לא מפרגנת. הבנקאים כבר סומנו על ידי מקבלי ההחלטות כאחראים ליוקר המחיה בסקטור הפיננסי. נטען כלפיהם שאינם תחרותיים, שהעמלות יקרות, שריבית הזכות בשפל והריבית על האוברדרפט בשמיים. יש משהו בדברים. השבוע בדקתי כמה משלמים לנו על הפלוס בעו"ש ומה גובים על המינוס. על פיקדון נקבל %0.01 לשנה ועל האוברדרפט נשלם %10 לשנה. אם מדובר בעסקת קרדיט "מתגלגלת" בחברת כרטיסי אשראי, נשלם ריבית רצחנית של %12 לשנה, הגבוהה פי 1,200 מריבית הזכות. המפקח על הבנקים דודו זקן יצטרך הפעם להזיע כדי להגן על הבנקאים בתואנה של שמירה על יציבותם הפיננסית. 

אתגרי הבנקאים יהיו נושאים שביכולתם להשפיע: התייעלות ובמידה מסוימת יחסי העבודה. אלה יידונו בקרוב בדיונים האסטרטגיים על תוכניות העבודה ל־2015. בנק לאומי יחל בקרוב בדיונים על הסכמי השכר ל־2015, כולל שינוי אפשרי בטייס האוטומטי המבטיח תוספת שכר של %5.7 בכל מזג אוויר. בבינלאומי, המתנהל בפועל כבנק השקעות, צמודים להסכמים בלאומי, וסומכים שיו"ר הוועד בלאומי, מירי רובינו, תעשה עבורם את העבודה. בדיסקונט יש עם מי לדבר לאחר שעופר עיני נכנס לבנק. עיני התבקש לסייע לבנק "לשחרר" בדרכי נועם 250 עובדים. תוכנית הפרישה לעובדים שעלותה 306 מיליון שקל תצא לדרך ביום ראשון הקרוב.

לא שכחנו כמובן את בנק המזרחי טפחות. העובדים שלאחר עידן אלי יונס מתחילים להרים ראש לאחר העשור האבוד מבחינתם. הסכמי העבודה מסתיימים ב־2015, והעובדים ידרשו מההנהלה להתקרב לנורמות השכר המקובלות בבנקים האחרים. יעקב דנון, הבורר בסכסוך שבין הצדדים (שההנהלה ביקשה לפסול אותו), ייתן את פסיקתו בשבועות הקרובים.

ברבעון האחרון של 2014 נדע אם בעלי הבית החדשים של אי.די.בי יקבלו היתר שליטה בכלל ביטוח (האלטרנטיבה להנפקה בבורסה), אם האוצר יאשר את מכירת הפניקס לחתנו של דונלד טראמפ, ואם עודד שריג ימונה ליו"ר מגדל. בקיצור, לא יהיה משעמם.

4. סלומינסקי: הבחירות לא יוקדמו

ליו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי, יהודי שמח בדרך כלל, אין סיבה שלא להיות מרוצה מתקציב 2015. מרבית הגזירות על משרדי הבית היהודי צומצמו עוד בישיבת הממשלה, ויכולת האוצר להתערב בבנייה בשטחי יהודה ושומרון נוטרלה.

אבל כפוליטיקאי הוא חייב להטביע את חותמו ולמתג את עצמו כמי שהצליח לכופף את שר האוצר. סעיפי התקציב ישונו גם בהתאם לפניות מצד קבוצות אינטרסים. "יחסי עם שר האוצר טובים, אבל תקציב 2015 לא ייצא מהוועדה כפי שהוא נכנס אליה", הוא אומר.

המגעים המקדימים ינוהלו כנראה מול ח"כ עפר שלח מיש עתיד. "את עיקר השינויים אני סוגר בחדר צדדי עוד לפני הדיונים הפורמליים. חוק ההסדרים בתקציב הקודם עמד על 14.5 מיליארד שקל והצלחתי לבטל 3.5 מיליארד שקל", טוען היו"ר סלומינסקי. מה מפריע לך, אני שואל. "עמדתי היא שהתקציב אינו מכסה באמת את הגירעון, וב־2016 נצטרך לשלם על כך ביוקר. הגירעון לא יהיה %3.4 מהתוצר אלא אפילו יותר מ־%3.6. זה במאה אחוז מצג לא אמיתי. בתקציב אין מנועי צמיחה. אנחנו נעשה את העבודה בשביל עם ישראל. אני מגדיר את עצמי כקפיטליסט הנלחם על תחרות חופשית אבל מסתכל על הצד החברתי. לא אאפשר להרוס את המשרדים החברתיים גם לא למען הביטחון".

סלומינסקי | מתוך ויקיפדיה

בתור ססמה זה יפה. יש גירעון. מאיפה תביא את הכסף לצמצם אותו? "במקום להגדיל את הגירעון, אני ממליץ ללכת למהלכים חדשניים כמו הטיפול בהון השחור הנאמד ב־180 מיליארד שקל. זה משהו אדיר שמתנהל מתחת לרדאר. אפשר להביא משם עשרה מיליארד ולצמצם את הגירעון. באוצר לא יכולים להגיד לי עכשיו שזה מאוחר". אתה חושב שבאוצר וברשות המסים לא חשבו על זה קודם? ייתכן שזאת העמדה של גופי משק שונים, אבל קשה לי להאמין שעמדתך תתקבל. אבל בוא נדבר על האותיות הקטנות בתקציב. על אילו סעיפים תעמוד שהם לא יעברו? "נושא ביטול העבודה המועדפת של החיילים בתחנות דלק ובאבטחה. הם רוצים לחסוך 39 מיליון שקל ולא נאפשר להם לחסוך דווקא על חשבונם. גם הסיפור של קק"ל מפריע לי. ראשית, אני שמח שהאוצר ירד מהעניין של החקיקה. לקחת מיליארד שקל מקק"ל לא מקובל עלי. מדובר בגוף שאוסף כספים שבהם הוא עושה שימוש לטובת כל העם היהודי. לא ייתכן שיבואו ויגידו עכשיו שאני לוקח ממך את כספי הקרקעות. יש בזה פגם מוסרי גדול. צריך להיות פיקוח, אבל מדובר בפועל בהלאמה. לא קראתי את כל הצעת התקציב לעומק אבל אין ספק שיהיו שינויים רבים". 

על הצעות לרפורמות בחוק ההסדרים כמו תחום הבריאות והמדען הראשי, שלהם מתנגדים ארגוני המעסיקים, הוא מוסיף: "אני מקבל אין ספור טענות על הבעייתיות בחלק מהרפורמות. אני רוצה לבדוק את הטענות לעומק ולוודא אם זה באמת מביא תועלת או שהן נעשו מסיבות פוליטיות".


על תקציב הביטחון מוסיף סלומינסקי: 
"לו היו מחליטים בממשלה להעלות את תקציב הביטחון ביותר משישה מיליארד שקל, לא הייתי מאשר את זה. אם אתה טוען שממילא נעביר את הכסף במהלך 2015 אז אתה טועה. ב־2014, כשהאוצר ביקש העברה של 2.7 מיליארד שקל לביטחון, החזרתי את הבקשה והודעתי שלא אעלה אותה לדיון אם תבוא על חשבון קיצוץ רוחבי הכולל משרדים חברתיים, כמו רווחה, חינוך ובריאות. כשירצו להעביר כספים נוספים, תמיד נשאל מאיפה הכסף".

מהשאלה על דעתו על ח"כ סתיו שפיר (העבודה) הוא ניסה תחילה להתחמק בנימוק ש"שאלות מסוג זה אינן ראויות לתגובה", אבל בהמשך התרצה. "חלק גדול מהופעותיה הן פרובוקציות שנועדו לקבל כותרות. היא מגיעה עם מספרים שהיא מקבלת ממכון של השמאל הקיצוני הפועל בשייח' ג'ראח. היא מצביעה על סכומים שמצוצים מהאצבע. ארגוני השמאל המליצו לה להשתולל בדיון כדי לזכות בתשומת לב, אבל אני לא אאפשר ניסיון להשתלט באופן כוחני על הדיון. אני ידוע בסבלנות שלי, אבל כשהיא עוברת את הגבול, אין ברירה אלא להוציא אותה".

שר האוצר הפך לסרבן הופעות בוועדת הכספים. כנראה שהיועצים שלו ממליצים לו שלא להגיע. האם הוא יגיע לישיבת הוועדה בעניין התקציב? "הוא יגיע רק לצורך אישור התקציב, ואם לא יגיע אז לא אפתח את הדיונים. ישיבת התקציב הראשונה תהיה לאחר שהכנסת תאשר אותו בקריאה ראשונה. התקציב יגיע לכנסת ב־15 בנובמבר. אני יכול להבטיח לך שלא נהיה חותמת גומי ולא נעשה לו חיים קלים".

בנוגע לגורל הקואליציה ולשאלה אם לדעתו יוכרז במהלך 2015 על הקדמת הבחירות, מפתיע יו"ר ועדת הכספים: "הקואליציה הנוכחית שונה ומשונה ביחס לקודמותיה. בכל ממשלה צריך להיות איזה בריח תיכון אידיאולוגי המחבר בין כל המרכיבים. בממשלה הנוכחית אין שום מכנה משותף: יש שתי מפלגות שמאל (יש עתיד והתנועה) ומפלגות הימין. "ראש הממשלה ושר האוצר אינם באים מאותו כיוון. לפי ההיגיון קואליציה כזאת לא צריכה להחזיק מעמד, ועל כך מצביעים כל הסימנים. אבל יש דבר אחד המשותף לכולם וזה הרצון להיות בשלטון. לפי תוצאות הסקרים, אין לשום מפלגה אינטרס ללכת לבחירות, חוץ מהבית היהודי, שאף שמצבה בסקרים מצוין היא אינה מעוניינת בכך. להערכתי, הבחירות לא יוקדמו ב־?."2015

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן