|
האופטימיות בשווקים בנוגע להתמודדות גוש היורו עם המשבר מגיעה לקיצה. לאחר כמה שבועות של אופוריה שהחלה עם הכרזת נגיד הבנק האירופי המרכזי, מריו דראגי על רכישת אג"ח ספרדיות ואיטלקיות ללא הגבלת זמן, מחלחלת למנהיגי האיחוד ההבנה כי ההתנהלות הכלכלית הנוכחית של מדינות גוש היורו היא הגורם העיקרי להחרפת המשבר.
תוכנית רכישת האג"ח של הבנק האירופי המרכזי נתנה למשקיעים את התחושה שעתידו של מטבע היורו בטוח, לפחות למשך כמה שנים. אולם, למחוזות שונים במדינות האיחוד, אשר זוכים לאוטונומיה כלכלית, יש עדיין בעיות מבניות ותפקודיות רבות שעלולות לסכן את חוסנו של המטבע המשותף.
גם המגזר הפרטי וגם הציבורי בכלכלות קטנות אלה נמצאים בחובות ענקיים אשר מהם לא יוכלו לצאת אם לא יחזרו למצב של צמיחה. ללא ייצוב הכלכלות הפריפריאליות הללו נמצא עתידו של גוש היורו כולו בסכנה.
קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל | צילום: רויטרס
העמדה הרווחת בקרב אזרחים רבים בגרמניה ובמדינות אחרות בגוש היורו היא פשוטה אך כואבת: אם הממשלה מבזבזת מעבר ליכולותיה, עליה לקצץ את תקציבה לפחות ממה שהיא מכניסה מגביית מסים.
אם הממשלות ברחבי העולם צוברות חובות, פירוש הדבר שהסקטור הפרטי צובר באותו הזמן נכסים על ידי רכישת אג"ח ממשלתיות. מכאן שכל עוד השיטה לא תשתנה, לא נוכל להגיע למצב בו יתאזן מצבם הכלכלי של שני הסקטורים במקביל. אם האחד מרוויח ממצבו העגום של השני, אין סיבה לשנות זאת, למרות שבסופו של דבר כולם יוצאים נפסדים.
אולם בתוך מדינה אינדיבידואלית ניתן להגיע למצב שבו ההכנסות גבוהות יותר מההוצאות. אם המדינה תייצא יותר ממה שהיא מייבאת היא תגיע למצב של עודף מסחרי וכך תרים את כלכלתה. אך בכלכלה הגלובלית כיום ישנן יותר מדי מדינות בהן גם הסקטור הפרטי וגם הציבורי מנסים לקצץ את הוצאותיהם. במצב זה, אף אחת מהן לא תוכל להגיע לעודף מסחרי, אלא אם כן נפתח פתאום קשרי מסחר עם מאדים.
תחזית הצמיחה של הכלכליות הפריפריאליות באירופה לא נראית מבטיחה. ספרד, פורטוגל ויוון עדיין שרויות בחובות עמוקים ונכון לעשיו, לא ידוע מתי הן יוכלו לצאת מהם. ההמלצה הטובה ביותר עבור מדינות אלה היא להנהיג רפורמות שיסייעו להן להפוך לתחרותיות יותר. לצערם של האזרחים, משמעות הדבר היא קיצוץ נרחב בשכר.
גרמניה יכולה להרשות לעמה לכפות רפורמות אלה על המדינות האחרות, זאת משום שבעבר הנהיגה מדיניות זו על תושביה בתחילת שנות ה-2,000, במסגרת רפורמה נרחבת של שוק העבודה בה והפכה מ"החולה של אירופה" למעצמה בעלת עודף מסחרי ענק.
אולם קיימת גם אלטרנטיבה. מדינות בעלות יכולת תמרון כלכלית יכולות להרשות לעצמן לנקוט בגישה יקרה יותר ולתמרץ את הענפים החלשים ביותר בכלכלה. מהלך זה יהווה את ה"גזר" שיפחית את חומרתו של "מקל" הקיצוצים. אך ספק אם יוכלו המדינות לעול בדרך זו, שכן גרמניה, הנחשבת היום לכלכלה החזקה ביותר בגוש היורו מתנגדת לכך בכל תוקף וכיום, אף אחת מהחברות האחרות בו לא יכולה לעשות דבר ללא הסכמתה.
|
