בין אם אתם אוהבים אותו או שונאים אותו, סטיב ג'ובס היה גאון. עם זאת, ג'ובס לא היה הופך למיתוס שמספק השראה לדור שלם אם לא היה מבלה כל כך הרבה זמן בקליפורניה. הסביבה העסקית בעמק הסיליקון כוללת כמה מפתחות, כגון אפשרות לקחת סיכונים, תרבות שמקבלת בברכה את הכישלון ומושכת אליה יזמים וממציאים מכל רחבי העולם, אוניברסיטאות מובילות, ובירוקרטיה קצרה יחסית הדרושה כדי לפתוח עסקים חדשים.
בברזיל אין בוודאות שום מקום שדומה לעמק הסיליקון, ורבים טוענים שבכלל סנטיאגו, בירת צ'ילה, היא (בהפרש ניכר) העיר שמקדמת הכי הרבה את היזמות באמריקה הלטינית. בנוסף, ברזיל היא לא מדינה שמסבירה פנים לזרים, שמייצגים רק 0.2% מאוכלוסייה על פי ה-BBC. לשם השוואה, תושבים זרים מהווים 3% מהאוכלוסייה העולמית הכוללת ו-1.5% מאוכלוסיית אמריקה הלטינית.
על פי סקר בקרב מעל ל-38 אלף מעסיקים, יפן היא המדינה היחידה בעולם שבה קשה יותר לאייש תפקיד באופן אפקטיבי מאשר ברזיל. המגזין אקונומיסט הציב לאחרונה את ברזיל על דף השער שלו, בטענה כי הבירוקרטיה הנדרשת בה היא אחד מהגורמים העיקריים לקיפאון במדינה. למרות כל זאת, האיש העשיר ביותר בברזיל, חורחה פאולו למן, השווה 17.8 מיליארד דולר, יחד עם שותפיו הוותיקים ,המיליארדרים מרסל הרמן טלס וקרלוס אלברטו סיקופירה, מאמינים כי ניתן למצוא ולטפח כישרונות צעירים בברזיל.
במקום להתמקד בשינוי אותה מערכת אקולוגית מסובכת על מנת להפוך את היזמים לרבים ומשגשגים, השלושה מאמינים כי יש לתת לכישרונות הצעירים את הכלים שהם צריכים כדי להצליח, וכי השאר כבר יבוא מעצמו. המטרה העיקרית שלהם היא לקדם יזמים במקום לשנות את המערכת האקולוגית באופן ישיר, שינוי שבהכרח כרוך בהשקעות גדולות יותר ובקשרים הדוקים יותר עם הממשלה.
הם מקדמים זאת בעיקר באמצעות קרן Estudar, שנוסדה בשנת 1991, ושמטרתה ליצור רשת של מנהיגים ברזילאים על ידי מתן מלגות לימוד לכישרונות צעירים באוניברסיטאות המובילות בעולם, ובנוסף לקשר אותם למאגר של חונכים וכישרונות ברמה עולמית גבוהה. בשנת 2012, הגישו כ-7,000 איש בקשה למלגה, ו-29 המשיכו לתארים מתקדמים באוניברסיטאות כמו הרווארד, סטנפורד, MIT, קינגס קולג' בלונדון ועוד.
מדינת העתיד. ברזיל | צילום: רויטרס
הנה דוגמאות לכמה מהם:
היזם רוג'ר קופל, רק בן 25, הקים את Ugreen – קואופרטיב בו כל העובדים הם גם בעלי החברה. החברה הוקמה במטרה להיכנס אל תעשיית המחזור הברזילאית. לפי קופל, 3.5 מיליארד דולר מתבזבזים בברזיל על חומרים שהיו פשוט יכולים להיות ממוחזרים. הפרויקט הראשון שלו כבר נחתם עם Cushman & Wakefield.
לקופל יש מלגה שמאפשרת לו להשתתף בכל קורס, בכל בית ספר בעולם. הוא בזבז שליש ממנה על קורס יזמות בבוסטון קולג'. "אני רוצה לבזבז את יתר המלגה באפריקה או בהודו. זה מוזר ללמוד עסקים בבוסטון. ברגע שאתה עוזב את הכיתה, הכל עובד. אני מאמין שבמדינות מתפתחות תהיה לי הזדמנות לצבור ניסיון אמיתי שאוכל להביא לידי ביטוי בברזיל".
ווילדינר אסטיינר בטיסטה הוא סטודנט להנדסה באוניקמפ. ווילדינגר גדל בעיירה קטנה בת 3,000 תושבים ועבד בתור ילד כמלקט פולי קפה ותור נער כפועל בניין. ובכל זאת, הוא הצליח להשיג את הציון ה-18 בטיבו במבחני הכניסה לאוניקאמפ, אחת האוניברסיטאות הטובות בברזיל. החלום שלו הוא להתקבל במסגרת תכנית חילופי סטודנטים לאוניברסיטת סטנפורד.
גבריאל בנארוס השיג מלגה שאפשרה לו ללמוד בסטנפורד. לאחר הלימודים חזר לברזיל והקים את Ingresse, הרשת הגדולה בברזיל לקנייה ומכירה של כרטיסים להופעות ואירועים.
ז'ואאו קסטרו נבס קיבל את תואר ה-MBA שלו מאוניברסיטת אילינוי בעזרת המלגה שקיבל מקרן Estudar והחל מ-2009 הוא משמש כנשיא האזורי של AMBEV, אחת מ-5 חברות מוצרי הצריכה הגדולות בעולם עם כ-150,000 עובדים ב-24 מדינות ברחבי העולם.
אין ספק כי חלק מאותם צעירים שזכו לדחיפה תודות לקרנות, יהפכו לשחקנים שעושים שינוי בברזיל. יחד עם זאת, עוד הרבה צריך להשתנות עד שמישהו יוכל לטעון כי לברזיל יש סיכוי להיות ביתו של ג'ובס או צוקרברג הבא.
ברשימת המיליארדרים העולמית האחרונה של פורבס היו 46 ברזילאים. רק אחד מהם, אדוארדו סברין, עשה את הונו בתחום הטכנולוגיה, הודות לפייסבוק, על אף שכידוע להקמה של פייסבוק אין שום קשר לברזיל. לשם השוואה, מתוך 25 המיליארדרים שבראש הרשימה, 20% הם מתחום הטכנולוגיה: ביל גייטס, האיש השני העשיר בעולם, לארי אליסון מאורקל, ג'ף בזוס מאמזון, ולארי פייג' וסרגיי ברין מגוגל.
וויווק וודווה מהוושינגטון פוסט חוזה ש"עד סוף העשור נראה איזה מארק צוקרברג צומח מתוך שכונות העוני של סאו פאולו". הערכה זו מחזקת את הרעיון שברזיל עדיין נחשבת למדינת העתיד, כפי שכינה אותה סטפן צוויג לראשונה ב-1941. נראה שאם לא יתבצעו השינויים המתבקשים, ברזיל תמיד תמשיך להיות מדינת העתיד.
|