איך נולדה התוכנית למיסוי ירוק ומה אפשר ללמוד מהצלחתה?

לנסיעה בכלי רכב יש השפעות חיצוניות שליליות ובראשן זיהום האוויר על נזקיו הבריאותיים. כחלק מניסיון המדינה להתמודד עם בעיות הזיהום ותוך כדי קצירת רווחים ממיסוי על מקורות הזיהום, הוחלט לפני כ-5 שנים לערוך "רפורמה ירוקה". מכיוון שהזיהום שנוצר בכבישים קשור בעיקר לשימוש במכוניות, ולא לבעלות עליהן, מתבקש למסות את השימוש בהן באופן דיפרנציאלי, לפי מידת הזיהום שהן גורמות (לכל ליטר בנזין). ניתן למשל להטיל שיעורי מס שונים על הדלק, לפי מידת הזיהום שגורם כל דגם של מכונית. אולם מאחר שקשה להחיל מיסוי דיפרנציאלי על דלק למכוניות, יש היגיון במיסוי דיפרנציאלי של רכישת המכוניות עצמן, בהתאם למידת הזיהום שהן גורמות.

ואכן, בשנים האחרונות שינתה ישראל את שיעורי המס המוטלים על קניית מכוניות כדי לשקף את זיהום האוויר שהן גורמות: בשנת 2009 נכנסו לתוקפן המלצותיה של ועדה ממשלתית בין-משרדית (בהשתתפות משרדי האוצר, הגנת הסביבה, התחבורה והבטיחות בדרכים והתשתיות) אשר הותירו את ממוצע המיסוי של כלי רכב פרטיים כפי שהיה, אך יצרו מדרג של שיעורי מס קנייה.

מיסוי לפי דרגת זיהום. כלי כלכלי שהצליח ליצור שינוי סביבתי | צילום: shutterstock

בדוח השנתי שפרסם השבוע בנק ישראל מפורטים פרטי התוכנית: על פי סולם של 15 דרגות זיהום נקבעו שיעורי מס שנעו בין 30% ל-83%. כתוצאה מכך הוזלו מחיריהן של המכוניות ה"ירוקות" באופן משמעותי, בשעה שכלי הרכב המזהמים התייקרו.

אך התוכנית עבדה "טוב מדי". מאז הנהגת הרפורמה השתנה הרכב המכוניות המיובאות, ומרביתן נכללו עתה בדרגות הזיהום הנמוכות. בשל כך פחתה מאוד הדיפרנציאציה בין רמות הזיהום ונחלשה האפקטיביות של שיעורי המיסוי הדיפרנציאליים כאמצעי מדיניות ירוק. מיסוי המכוניות אינו נובע אך ורק מהרצון לתקן השפעות חיצוניות שליליות, אלא גם מצורך פיסקלי, והוא מהווה משקל משמעותי מסך כל המסים (7.2% בשנת 2012). המעבר אל עבר המכוניות הירוקות גרר ירידה משמעותית בהיקפי המיסוי והצריכה שינוי ועדכון של מדרגות הזיהום.

הוחלט לבצע "כיול" מחודש של רמות המיסוי, כך שישובו ויתמרצו קונים לרכוש מכוניות מזהמות עוד פחות, וביולי 2013 עדכן המשרד לאיכות הסביבה, בעזרת דוח מיוחד שהכינו מומחים חיצוניים, את שיעורי המס.

כך למשל, דרגת הזיהום החציונית שעמדה לפני תחילת הרפורמה על 8, ירדה ל-4 במחצית הראשונה של 2013, ועתה בשל החלוקה החדשה עלתה שוב ל-6. איתה עלתה כמובן גם רמת המיסוי הממוצעת.

השוואה בין מדרגות המס שהונהגו ב-2009 לאלה החדשות | מקור: בנק ישראל

הרפורמה הירוקה בשיעורי המיסוי מלמדת כי תמריצים כלכליים ברורים משפיעים משמעותית, ובכיוון המתבקש, על התנהגות הצרכנים. הדבר נכון במיוחד כאשר קיימים התנאים הטכנולוגיים המאפשרים שינוי, כלומר כניסתם לשוק של דגמים חדשים וירוקים.

הצלחת הרפורמה יכולה לשמש בסיס להנהגת מדיניות דומה גם לשם צמצום הצפיפות בכבישים על ידי מיסוי דיפרנציאלי על נסיעות בשעות העומס, לעומת שעות אחרות למשל.
משרד האוצר והתחבורה כבר החלו למעשה בתחילת השנה שעברה בניסוי שיימשך כשלוש שנים, במטרה לבחון כיצד תמריצים כספיים משפיעים על הרגלי הנסיעה. ממצאי הניסוי יסייעו לוועדה מקצועית שמונתה להציע מדיניות מס שתעצב מחדש את הרגלי הנסיעה בכבישי הארץ.