אין אני: מסתבר שהתרופה לאומללות נמצאת בהישג ידכם והיא פשוטה יותר ממה שחשבתם

נצא מנקודת הנחה כי חלק גדול מהאומללות שלנו מגיע מהפטפוט המרגיז של המחשבות, שכולל אובססיות, דאגות, נדידה מגורם לחץ אחד לאחר וצורך כפייתי ומתיש לצפות את העתיד. לא מפתיע שהמטרה של רובנו היא לגרום למחשבות להשתתק. זו גם הסיבה לכך שאנחנו נזקקים למגוון העשיר של כלים שגורמים לנו להרגיש טוב – סיגריות, נשימה עמוקה או כל דבר אחר – חלקם בריאים ויעילים, אחרים דווקא מחמירים את המצב.

נדידת הבירבורים

בשנה שעברה אישר מחקר שנערך בהרווארד כי קיים קשר ברור בין נדידת מחשבות לאומללות. לא רק שהמחקר גילה שבזמן שאנחנו ערים מחשבותינו נודדות כמעט מחצית מהזמן, הוא גם מצא כי הנדידה קשורה למצב מאושר פחות.
  
זאת אינה קביעה מרעישה מאוד, כיוון שכאשר מחשבותינו נודדות זה בדרך כלל לא לכיוון הדברים הכי מספקים בחיינו. סביר יותר להניח שמדובר במחשבות בסגנון של מדוע שכר הדירה גבוה כל כך, מדוע הבוס התייחס אליי בגסות, או למה בן הזוג שוב אכזב.

מחקר אחר גילה שנדידת מחשבות קשורה להפעלה של רשת תאי מוח הקרויה DMN – "רשת ברירת המחדל" (default mode network), שאינה פעילה בזמן שאנחנו מבצעים עיבוד ברמה גבוהה, אלא בזמן שאנחנו נסחפים במחשבות "התייחסות־עצמית" (קרי, כאשר המוח שלנו מרפרף מדאגת חיים אחת לבאה אחריה).

מדיטציה היא שיטה מעניינת להגברת תחושת האושר, משום שהיא לא רק שרדה במבחן הזמן, אלא גם נבחנת בצורה מקיפה למדי במעבדה. חלק מההשפעה של מדיטציה מודעת הוא השקטת המחשבה באמצעות הכרה בלתי־שיפוטית, ולאחר מכן ויתור (בניגוד להרחקה אובססיבית) על מחשבות מאמללות או מעוררות לחץ.

מחקר חדש מאת ג'ודסון ברוור, רופא ודוקטור לפילוסופיה, והקבוצה שלו באוניברסיטת ייל, גילה כי מתרגלים מנוסים לא רק מדווחים על נדידת מחשבות מופחתת בזמן מדיטציה, אלא גם מפחיתים בצורה ניכרת את הפעילות ב־DMN שלהם.

 מחקר מוקדם יותר הראה כי מבצעי מדיטציה מאופיינים בפעילות מופחתת באזורים השולטים על מחשבות על העצמי, כמו מרכז קליפת המוח הקדם־מצחית: לדברי ברוור, נראה כי אצל מתרגלי מדיטציה מנוסים "מרכזי ה'אני' הללו במוח מושבתים".

העישון אמנם משקיט את המוח באופן רגעי, אבל למעשה מחריף את מעגל ההשתוקקות האומלל | צילום: מתוך ויקיפדיה

הם גילו גם כי כאשר מרכזי ה"אני" היו מופעלים, מתרגלי המדיטציה הפעילו יחד איתם גם אזורים בעלי חשיבות לבקרה עצמית ולשליטה קוגניטיבית, מה שעשוי להצביע על כך שהם נמצאים בחיפוש מתמיד אחר מחשבות "אני", וכאשר המחשבות שלהם אכן נודדות, הם משיבים אותן בחזרה לרגע הנוכחי. אנשי המדיטציה לא עשו זאת רק בזמן מדיטציה, אלא גם בזמן שבו לא אמרו להם לעשות דבר מה מסוים. זה מעלה את האפשרות כי הם יצרו, למעשה, מצב "ברירת מחדל" חדש: כזה הממוקד יותר בהווה (ופחות ב"אני"), ללא קשר למה שעשו.

התרופה לאומללות

אז האם אושר תלוי רק בהזזת הנטייה שלנו להתמקד בעצמנו? מחקר מתחום אחר, הנוירותיאולוגיה (כלומר הנוירולוגיה של הדת), מעלה את האפשרות שייתכן כי יש בזה משהו. אנדי ניוברג, רופא מאוניברסיטת פנסילבניה, מצא כי גם בנזירי מדיטציה וגם בנזירות מתפללות, אזורי מוח בעלי חשיבות בריכוז ובקשב היו פעילים, בעוד שאזורים השולטים באופן שבו האדם מתקשר לעולם החיצוני הושבתו. ממצאים אלה מרמזים כי עבור אנשים המתרגלים מדיטציה או מתפללים, המיקוד הופך להיות פחות בעצמי כישות נבדלת מהעולם החיצוני, ויותר בקשר בין השניים. זה משקף את הרעיון שהזזת הקשב מהפנים אל החוץ היא לפחות חלק ממה שמשכך את האומללות.

ומה בנוגע לשימוש בכלים אחרים, כגון סיגריות, אוכל או אלכוהול, כשיטה למציאת עונג ולהרגעת המוח? כביכול גם הדברים האלה לוקחים את האדם אל מחוץ לעצמו, ומזיזים את המיקוד מהעולם הפנימי אל דבר מה חיצוני; המתנה בציפייה למנה הבאה של קפאין עשויה להיראות כמו שיטה תקפה להעברת הקשב מן הפנים אל החוץ. אז זהו, שלא. התבוננות קרובה מגלה שאמצעים אלה רק מעצימים את תחושת האי־נעימות.

ברוור משתמש בדוגמת העישון כדי להדגים מדוע התמכרות משמשת דלק למחשבות שליליות, במקום לצמצם אותן. לדבריו, העישון יוצר מעגל של משוב שלילי, שבמסגרתו מקשרים בין לחץ והשתוקקות לפעילות המענגת – כך שבכל פעם שחווים רגש שלילי, חוזרת ההשתוקקות ומתעצמת עם הזמן, מה שיוצר אושר מועט עוד יותר מאשר קודם לכן. סיגריה יכולה להשקיט את המוח באופן רגעי במהלך פעולת העישון, אך המצב נהיה גרוע בין הסיגריות, משום שההשתוקקות מתגנבת וצצה.

החלפת ההשתוקקות (או כל צורה אחרת של אומללות) במנגנון של מקל וגזר או בכל התנהגות אחרת, היא שיטת טיפול טיפוסית, אבל היא אינה פועלת לעתים קרובות, אומר ברוור, משום שמעגל המשוב עודנו שם. טיפול בתהליך עצמו בשיטות אחרות (כגון מדיטציה), המאפשרות לשאת את ההשתוקקות או את האומללות באמצעות התייחסות אליה, קבלה שלה, ואז ויתור עליה, הוכיחו עצמן כיעילות יותר, משום שהן שוברות את המעגל במקום להסוות אותו.

לרכישת מגזין "הרופאים הטובים בישראל" חייגו 077-5273355

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל