אין ארוחות חינם: השירותים שהמדינה מספקת עולים לנו ביוקר

הוועדות הרפואיות של המרב"ד הן לא השירות היחיד שאנחנו נדרשים לשלם עבורו סכום מופקע. הדוגמאות מקיפות אותנו. גביית תשלום בחופי הים מוגבלת אמנם למספר מצומצם של חופים שאישר משרד הפנים, אבל יותר ויותר רשויות מקומיות גובות תשלום ניכר עבור החנייה באזור החוף, בידיעה שאין דרך אחרת להגיע אליו (בוודאי בשבת בהיעדר תחבורה ציבורית). על כניסה (רגלית!) לחוף הנפלא בבית ינאי צריך לשלם לרשות הטבע והגנים אפילו בחורף, על אף שאין שירותי הצלה, משום שהוא מוגדר "גן לאומי".

לכבות או לא לכבות

אם בביתכם, חלילה, התחוללה שריפה ואיבדתם רכוש רב, בעקבות לוחמי האש תגיע גם דרישת תשלום ממכבי האש, שיחשבו את חובכם לפי נוסחה שמשקללת את מרחק הנסיעה, כמות המים שבהם נעשה שימוש וכו'. מי שמתגורר בפריפריה, הרחק מתחנת הכיבוי הקרובה, עלול למצוא את עצמו עם חוב של אלפי שקלים. ככה יוצרים פערים בין פריפריה למרכז ובין המבוססים, שלא יהססו להזמין מכבי אש במקרה הצורך, לבין אלה שיחשבו שלוש פעמים – עד שאולי כבר יהיה מאוחר מדי.

Fotolia :ביתך עלה באש? דרישת תשלום למכבי האש תחמם אותך מחדש | אילוסטרציה

החדשות הטובות – גלעד ארדן, השר לביטחון פנים, זיהה את העיוות הטמון בכך ששירותים מצילי חיים כרוכים בתשלום, והודיע שיפעל לביטול אגרת הכיבוי. החדשות הרעות – זו טיפה בים האגרות, העמלות והתעריפים המופקעים שנגבים מאיתנו (זקוקים לרשומה מתוך התיק הרפואי שלכם? הכינו כ־100 שקל) עבור שירותים, שכדי לקבל אותם כבר שילמנו מיסים. פעם ראשונה מס הכנסה, פעם שנייה ביטוח לאומי ובריאות, פעם שלישית ארנונה – אז למה יש גם פעם רביעית, חמישית ושישית? או בשפה שכל הורה ישראלי מכיר – אם החינוך הוא חינם, למה נאלצתי להיפרד מכ־3,500 שקל כנגד שני ילדים במסגרת "תשלומי הורים"? ממתי שירות שמשלמים עבורו 300 שקל בחודש (עוד לפני ספרים וציוד) עונה להגדרה "חינם"?

מיסים ונפלאות

יש כאן מימד של הולכת שולל של האזרחים בידי הממשלה. בנימין נתניהו מרבה לדבר בלהט על הפחתת מיסים. כשהתברר שבקופת המדינה הצטברו מיליארדים בגלל גבייה גבוהה מהתחזיות, הם חולקו חזרה לציבור באמצעות הפחתה בשיעורי המס. זה פופולרי, זה עושה נעים בגב. אבל באותו זמן שהמדינה מחזירה/מפחיתה מיסים, היא מייבשת גופים ממשלתיים וציבוריים – מישהו אמר דואר ישראל? – שמצידם, כדי לשרוד, מוצאים עוד ועוד דרכים יצירתיות לגבות מאיתנו כספים שימלאו את הקופה המדולדלת. אם תחברו את כל הסכומים הקטנים והגדולים הללו שאנחנו נדרשים לשלם, תגלו שחלק ניכר מ"יוקר המחייה" טמון שם. אז בפעם הבאה שתשמעו בחדשות על הפחתת מיסים, אל תמהרו לחגוג. את מה שחוסכים מאיתנו ביד אחת, גובים מאיתנו ביד השנייה – עם ריבית דריבית. אין ארוחות חינם.