Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

אין ארוחות חינם: מדוע המדינה אינה עוסקת בחינוך תזונתי שיכול לחסוך מחלות ומיליארדים רבים?

1חבר'ה, אפשר להסתער על הבופה. זה הזמן להתיר חגורות ובעיקר להתיר רסן: עידן חדש לפנינו, עידן מאושר של פחמימות ריקות, שומן טראנס, סוכר לבן ושומן מהחי. מותר לבלוע הכל ...
אביב לביא

1
חבר’ה, אפשר להסתער על הבופה. זה הזמן להתיר חגורות ובעיקר להתיר רסן: עידן חדש לפנינו, עידן מאושר של פחמימות ריקות, שומן טראנס, סוכר לבן ושומן מהחי. מותר לבלוע הכל כפי יכולתכם, רק אחר כך אל תשכחו לגשת לבית חולים לקבל זריקה. כן, אלה החדשות הגדולות האחרונות של עולם הרפואה (או לפחות של “ידיעות אחרונות”): יש זריקת דיאטה חדשה, מטופלים ניסיוניים ראשוניים כבר קיבלו אותה בשיבא. על כמה מהם היא אפילו עבדה. הרופאים אופטימיים. מי אמר בורקס ולא קיבל? 

ועכשיו ברצינות: אני לא כופר בנחיצות הפיתוח של טיפולי חירום לאנשים שעודף המשקל שלהם מגיע כדי סכנת חיים. אבל סיפור זריקת הדיאטה, שכיכב לאחרונה על שער “7 ימים”, ממחיש את אחד הכשלים הגדולים ביחס של החברה הישראלית (ולא רק הישראלית, אבל תחלואי עירך קודמים) לבריאות: החיפוש הבלתי פוסק אחר פתרונות קסם. האמונה שהטכנולוגיה המערבית מסוגלת להמציא פטנט לכל מחלה, פתרון לכל בעיה.
  
רק שהאופטימיזם הטכנולוגי הזה הוא אשליה שמתנפצת פעם אחר פעם. המרוץ אחרי זריקת ההרזיה נכנס להילוך גבוה אחרי שבשנים האחרונות הורדה מהמדפים שורה של תרופות הרזייה, משום שהתברר – באיחור של כמה שנים והרבה נזקים – שיש להן תופעות לוואי חמורות במקרה הטוב, וסכנות ממשיות במקרה הנפוץ יותר. אין ארוחות חינם, ואין תרופות חינם.


2
התשוקה להתנער מאחריות לבריאותנו שואבת לא פעם חיזוק מ”מחקרים”: לאחרונה בישרו הכותרות על כך שכולסטרול, בעצם, בכלל לא מזיק. ששומן מהחי זה אחלה, ובניגוד לכל הנחות היסוד שגדלנו עליהן אפשר לבלוע בשר אדום וביצים מכאן ועד להודעה חדשה מבלי שהעורקים ייסתמו. גבירותיי ורבותיי – מהפך!

מי שרוצה לעמוד על הפער בין הכותרות הללו לאמת המחקרית, מוזמן לקרוא את המאמר המצוין שפרסמה טל חייקין, דיאטנית קלינית, ב”העין השביעית”. בין שהפרסומים נבעו מבורות ועצלנות של הכתבים, או מספין של אינטרסנטים בתעשיית המזון (ואולי משילוב של שניהם) – התוצאה היא שהציבור קיבל מסר מעוות באריזת צלופן מרשרשת.

ועכשיו נעלה את הדיון מרמת הפרט למישור של מערכת הבריאות, המשק והמדינה: כל פרח רפואה יודע לומר שהרפואה היעילה ביותר היא הרפואה המונעת. כשמחלה פורצת, תרופות לפעמים עוזרות ולפעמים לא; אבל התרופה הטובה ביותר, הזולה והבריאה ביותר, היא זו שמונעת מלכתחילה את התפרצות המחלה. לתרופה הזו קוראים אורח חיים בריא: תזונה בריאה, פעילות גופנית, הימנעות מעישון.

ועל אף שזו תרופה שאין לה תחליף, המדינה משקיעה בה מעט מאוד. ילדים שמותקפים מסביב לשעון בפרסומות לחטיפים, יגדלו להיות מבוגרים שמצטופפים בחדרי המיון, סובלים משלל תחלואים ומרוקנים את קופת המדינה. מול שטיפת המוח הזו, המדינה לא נותנת פייט. למלפפון אין קמפיינר, הקרב על התודעה הוא כמו משחק כדורגל שבו רק קבוצה אחת התייצבה לשריקת הפתיחה.

זה לא שבמשרד הבריאות אין אנשי מקצוע טובים שיודעים לומר את כל הדברים הנכונים ומאמינים בחשיבות הרפואה המונעת; רק שכוחם דל, והמאבק בינם לבין תאגידי המזון הוא לא שוויוני. אין להם התקציבים, הסמכויות הרגולטוריות והגיבוי מהדרג הפוליטי הדרושים כדי להחזיר מלחמה.


למלפפון אין קמפיינר, לחטיפים הלא בריאים דווקא יש | צילום: thinkstock

ישראל לא המציאה את זה: בארצות הברית הפרסום למזון הוא השני בהיקפו אחרי הפרסום למכוניות. חלק גדול מהפרסומות מכוונות לילדים, כ־70% מהן מתמקדות במזונות עתירי סוכר או שומן לעומת 1.7% שמוקדשות לירקות ופירות. זוהי הפרטה מוחלטת של תודעת הבריאות: האזרח מופקר על ידי המדינה ונותר לבד מול שטיפת המוח של תאגידי הג’אנק פוד, והתוצאה היא שהאזרח והמדינה מפסידים בזמן שתאגידי המזון וחברות התרופות מחייכים כל הדרך לבנק. את התוצאה הנוספת – הכמות הבלתי נתפסת של אוביסים באמריקה (אנשים הסובלים מעודף משקל קיצוני) – קשה להחמיץ כשמסתובבים שם ברחובות.

לפי דוח של חברת מקינזי, מסוף 2014, השמנת היתר עולה לכלכלת העולם 2 טריליון דולר בשנה – נזק שכמעט משתווה לנזק הכלכלי שנגרם ממלחמות ונזקי עישון. הטיפול בהשמנת יתר ובמחלות שנגזרות ממנה מתקרב ל־20% מהוצאות מערכות הבריאות. במונחים ישראליים, מדובר במיליארדי שקלים בשנה. הנזקים לא נעצרים בגבולות מערכת הבריאות: “יש יותר ויותר הוכחות לכך שהשמנת היתר פוגעת בפריון העבודה ומזיקה לתחרותיות של חברות”, נכתב בדוח.

3
הוויכוח הציבורי על מערכת הבריאות בישראל – כשהוא כבר מתקיים – מתמקד בסוגיות, כמו חלקה של המדינה בהוצאה על הבריאות (אחד הנמוכים במערב), המחסור הכרוני באחיות (כנ”ל), הצפיפות בבתי החולים והתורים הארוכים לניתוחים. כל אלה הם נושאים חשובים, אבל דומה שדווקא על הפיל הגדול שעומד באמצע החדר כמעט לא מדברים: הפיל שגורם לכך שיותר ויותר ישראלים נזקקים לשירותיה של מערכת הבריאות.

הדרך לתזונה טובה ואורח חיים בריא עוברת לא רק בהשקעה ממשלתית גדולה בהסברה וחינוך (וכשאני מדבר על חינוך, אני לא מתכוון לערכות לימוד מטעם תאגידים פרטיים שחודרות לכיתות ולגנים), אלא גם במיסוי ותמריצים כספיים חיוביים ושליליים. זו לא משימה בלתי אפשרית: הירידה בהיקפי העישון במערב בכלל ובישראל בפרט היא הוכחה שאפשר לנצח בקרב מול כוחות כלכליים אדירים והרגלים אנושיים קלוקלים, אם רק רוצים.

בינתיים, ממשלת ישראל האחרונה התעקשה לעשות את ההפך: במקום לטפל במחירי הפירות והירקות, שר האוצר היוצא יאיר לפיד קידם בכל הכוח את הוזלת הגבינות השמנות, השמנת המתוקה ובשר העגלים המיובא. בבחינת, היום תשלמו בזול, ומחר תשלמו – אתם ומערכת הבריאות – ביוקר. כי כאמור, אין ארוחות חינם.

– הכותב הוא מגיש התוכנית “יהיה בסדר” בגלי צה”ל